ראיתם "קצרים"?

[XUXA141]

ראיתם "קצרים"?

היה שם מערכון הורס.. בחורה בשיער בלונדיני ארוך, שמציגה את עצמה כמנחה בערוץ הילדים, יושבת אצל הרופא ואומרת "הגעתי להחלטה, אחרי שאני עובדת כמנחה בערוץ הילדים, וכל הילדים מתרוצצים סביבי ומקשקשים ומשחקים וצוחקים.... שאני רוצה קשירת חצוצרות"!

 

[איילת75]

ראיתי ומיד חשבתי עלינו כאן בפורום

 

[isola bella]

קשירת חצוצרות

אני לא יודעת למה ברור לי למדי שאיני רוצה ילדים בשום פנים ואופן (ואיני בחורה/אישה? צעירה שעשויה לשנות את דעתה... .אני בת 33...). אני מקפידה כמו לא יודעת מה לקחת גלולות (כי מבחינתי ברור לי שאחוזי הבטיחות שקונדום מספק מהריון לא רצוי - בסביבות 85 % ? - ממש לא מספיק עבורי. הגלולה מספקת ביטחון בסך 98-99% ). ובכל זאת, אצלי לפחות, אף פעם לא עברה מחשבה לעבור קשירת חצוצרות (מה שאגב אמי עברה זמן קצר אחרי שילדה אותי ואת אחי התאום,אחרוני ילדיה). אולי זה קשור לפחד העמוק שיש לי מדם ומחטים? אבל אולי זה גם קשור להיות הצעד הזה בלתי הפיך? איזולה בלה (במצב רוח של תהיה ולחץ לפני בחינה מחר)

 

[מחית תפוחים]

אני חייבת להפסיק לעבוד בביביסיטר

זה מתחיל להוציא לי את החשק לגמרי...

 

[גאטו נגרו]

הרבה פעמים יש נסיון להציג את הבחירה

שלנו כסוג של פינוק - אנשים מעדיפים לחשוב שאנחנו לא רוצות ילדים כי ילדים זה כאב ראש והמון השקעה ועבודה. מה שמאפיין את המערכון מ"קצרים", וגם את האמירה הנ"ל של מחית תפוחים הוא בדיוק התפיסה הזאת. מהיכרות (וירטואלית ואישית) עם חברות וחברי הפורום הזה, נראה לי שהתפיסה הזו גורמת עוול לאנשים כמונו. העובדה שילדים דורשים השקעה וויתורים רבים בד"כ לא גורמת לאנשים להחליט לא להביא ילדים. אלו שכן מגיעים להחלטה הזו מגיעים אליה מטעמים אחרים לגמרי. אני חושבת שאנחנו צריכים להזהר מהזדהות עם אמירות מהסוג הזה, מפני שאלה אמירות לא נכונות. אמירות כאלה לא יסייעו לנו לשכנע את העולם בלגיטימיות של הבחירה שלנו, ויגדילו את הניכור של אנשים אחרים מאיתנו. נראה לי שאנחנו צריכים להדגיש שהבחירה שלנו לא נובעת מסוג של עצלנות אלא מתפיסת עולם שונה.

 

[XUXA141]

שני דברים.

קודם כל, תמיד אפשר לענות למי שמדבר על פינוק ואנוכיות, שמי שאנוכי זה דווקא זה שמביא ילדים לעולם, בלי לשאול אותם אם הם בכלל רוצים להיות כאן. אנשים מביאים ילדים בגלל אגואיזם ורצונות שלהם . נוסף לזה, מי יקבע לי כמה לישון ומתי לצאת ואם להיות אחראית או לא? אז אדם אחד יגדל ילדים והשני יגדל גלדיולות. האם הטיפול בגלדיולות לא מעייף? למה אנשים אנוכיים ומעדיפים לגדל ילדים מאשר גלדיולות?

 

[גאטו נגרו]

לא דיברתי על אנוכיות

דיברתי על הצגת הבחירה שלנו כסוג של עצלות או פינוק. והתייחסתי לזה בהקשר של התדמית שיש לנו בציבור ולא בהקשר של איך להתמודד עם טענות כאלה. כמובן שיש דרכים לענות לטענות כאלה. מה שמפריע לי הוא התדמית שהטענות האלה יוצרות. ניסיתי להבהיר שהטענות האלה, בכל פעם שהן נשמעות (גם אם זה דרך מערכון בטלויזיה) גורמות לנו נזק תדמיתי משתי סיבות: א. הן פשוט לא נכונות! אנשים שבוחרים לא להביא ילדים לא עושים זאת מהסיבות האלה, אלא מסיבות אחרות לגמרי. ב. הצגת הסיבות האלה כסיבות עיקריות לבחירה שלא להביא ילדים מעמידה אותנו במקום שמקומם את רוב האנשים - כל אלה שבחרו להביא ילדים, ומתמודים יום יום עם קשיי הבחירה שלהם (ואנחנו יודעים שהבחירה היא קשה) מתקשים להזדהות איתנו, ואפילו מתקוממים על הבחירה שלנו. במצב עניינים כזה קשה לצפות לאהדה מצד הציבור כלפינו... אני חושבת שבהסברה שלנו אנחנו צריכים לשים דגש על הסיבות האמיתיות שהובילו אותנו לבחירה שלנו, ולא להסתפק ב"למה אנחנו צריכים את הצרה הזאת?", למרות שהרבה פעמם נוח לנו יותר להציג זאת כך. אני חושבת שגם הגישה של שמחה לאידם של ההורים (שבאה לידי ביטוי כאן לאחרונה) לא תורמת לתדמית שלנו בעיני רוב העולם. אם אנחנו רוצות לשנות את השיח הציבורי בנושא, אנחנו צריכות להתנער מהתבטאויות כאלה, ולהפנות את תשומת הלב לכיוונים אחרים הקשורים לבחירה שלנו, גם אם אלו כיוונים קשים יותר להתמודדות.

 

[מחית תפוחים]

אבל מדוע את צריכה להסביר את עצמך?

ההערה שלי על הביביסיטר היא כנה. לא אמרתי שאני ארצה ילדים או לא (נכון לשנים אלו אני לא מרגישה מוכנה), רק אמרתי שהחשק שלי ירד עקב החיכוך הרב שלי עם ילדים, בעיקר עם ה"בעייתיים" מביניהם. (יש כמה ילדים שדווקא כן העלו אצלי את החשק, לצערי מדובר במעטים). בסופו של דבר, איני רוצה ילדים דווקא, כי אם בני אדם. אני רוצה בכל מאודי להביא בן אדם חדש לעולם. אני חושבת שכמו שאנשים כן מביאים ילדים מסיבות רבות ומגוונות, כך גם נשים שלא רוצות להביא ילדים עושות זאת מסיבות רבות ומגוונות. אני חושבת שאין צורך בהסברים, ולפעמים גם אין ממש הסברים קונקרטיים, לפעמים זה פשוט לא מתאים, זה פשוט לא זה. אהדת הציבור ממילא לא תושג, לפחות לא בשנים הקרובות. מה שכן החברה צריכה לדעת, זה שאם מישהי לא רוצה ילדים, ויהיו סיבותיה אשר יהיו (מעצלות ועד אידיאולוגיה), זכותה המלאה לעשות כרצונה.

 

[I s t a r]

אני גם חלק מכן וגם שמנה

אז הנה אני ומדת שאני לא רק עצלה ומפונקת אלא גם פרה מפלצת ובהמה. אז נניח לרגע שככה מישהו קוצה לתייג אותי כי אין לו יכולת להבין משהו ששונה ממנו. אז מה? אולי הוא מרגיש צורך לתייג כי הוא בעצמו היה מת לכמה שעות של עצות ופינוק עצמי וכבר שכח מה זה ומכעיס אותו לראות מישהו אחר לוקח לעצמו את הזכות הזו בלי לשאול אף אחד? אני בכלל גם עצלנית פעמיים כי אני גם לא עשה דיאטות או הולכת למועדנוני כושר-נו,אז אני עצלנית ?אז מה??? זו אני,זו בחירתי-טוב לי בה-האם התיוג המגוחך הזה צריך לגרום לי לשנות את בחירתי או לשכנע מישהו שאני לא עצמלנית? יאללה,קבלו את אישתאר העצלנית הגאה!

 

[Anathema Device]

אם את שמנה שלא רוצה ילדים

אז זה דווקא מסתדר יפה

. כי יש איום נפוץ על נשים שמנות, שהן לא תוכלנה להכנס כך להריון. (מילה ממני - אל תסמכי על זה).

 

[XUXA141]

למה צריך להצטדק?

אם אני אגיד למישהו "אני לא רוצה ללדת יותר כי ילדים הם מעצבנים ונודניקים" זה יראה פחות יפה מ"יש בעיה כלכלית ואני לא רוצה לגרום עוול לתינוק"? אז מה? למה לרצות לחיות בשלווה זה לא "הסבר מניח את הדעת"? למה בכלל אני צריכה להניח את דעתו של מישהו? למה אי אפשר פשוט להגיד "כי לא מתחשק לי" וזהו? אני חושבת שדווקא כשנותנים סיבה, נותנים לצד השני אפשרות לנסות לפתור את הבעיה, למשל אם נגיד שבגלל מצב כלכלי לא מביאים ילדים אז הצד השני ינסה לפתור את זה על ידי "אז אולי ההורים יעזרו" או "הלוואה אפשרית" או משהו כזה ואז הלך הטיעון. טיעון של "כי לא בא לי" מנטרל את הצד השני וזהו, כי זה מוצג כמצב סופי ולא ניתן לערעור.

 

[גאטו נגרו]

להגיד "לא רוצה וזהו" זה בסדר

אבל נראה לי שאין כאן אף אחת שבחרה לא להביא ילדים מתוך עצלות או פינוק. נראה לי גם שהניסיון להציג אותנו כעצלניות/מפונקות פוגע בתדמית שלנו ולכן עלינו להדגיש את העובדה שזה פשוט לא נכון.

 

[XUXA141]

אגב, למה פינוק זה שלילי?

כל זמן שהפינוק של אדם אחד לא פוגע בחברו, למשל כשהוא לא רוצה להתחלק במטלות משותפות, אז מה שלילי בלהיות מפונק? אם אדם למשל מבזבז הון בשביל לנסוע במחלקה ראשונה כי הוא לא אוהב צפיפות, וזה כספו שלו והוא הרוויח אותו ביושר, אז למה הפינוק שלו שלילי? אם אישה מחליטה שלא בא לה לעשות ילדים כי הם מפריעים לה בחיים, למי זה בדיוק פוגע? באוכלוסיית העולם? בצה"ל? אני חושבת שזכותו של אדם להיות מפונק כמה שירצה כל זמן שזה לא פוגע באחרים. ובמחשבה נוספת, גם פינוק זה ענין גאוגרפי, אחרי הכל איזה אינדיאני משבט נידח יגיד שאנחנו מפונקים כי יש לנו מזגן ומכונית... או אפילו לחם מוכן בחנות..

 

[גאטו נגרו]

פינוק נתפש בחברה כדבר שלילי

ולכן לא הייתי רוצה שזה יתקשר לבחירה שלי שלא להביא ילדים. מה גם שפינוק הוא לא הסיבה לבחירה הזו. אני חושבת שזו גישה שמציגה אותי ואחרות כאן באור שלילי ולא נכון.

 

[מחית תפוחים]

גם לא להביא ילדים מבחירה נתפס

בעיני החברה כדבר שלילי. אני אישית חושבת שפינוק, שהיא המילה השלילית לנוחות, הוא ערך חשוב לרווחתו הפיסית והנפשית של האדם. אם אפשר לשאול - מהן סיבותייך האידיאולוגיות לאי הבאת ילדים?

 

[גאטו נגרו]

זו בדיוק הנקודה שלי:

יכול להיות שלא להביא ילדים מבחירה נתפס כדבר שלילי משום שזה נתפס כפינוק. לכן אני טוענת שצריך לשים דגש על העובדה שזו אינה הסיבה לבחירה הזו. ישנן הרבה סיבות לבחירה הזו, וכל אחת כאן בחרה כך מסיבות אחרות. את הסיבה שלי כבר הסברתי יותר פעמים מכפי שהייתי רוצה, ואת מוזמנת לדפדף ולקרוא אותה בהודעות הראשונות של הפורום.

 

[XUXA141]

../images/Emo32.gif מהו "פינוק"?

הרי כל פרסומת שמנסה למכור לנו מוצר אומרת שהוא "מוצר מפנק" וכל ספא ומכון יופי טוענים שהם "מפנקים" ויש את המושג "יום פינוק" - אז פינוק זה רע או טוב? למה אם אני קונה שמפו שעושה לי ריח פרחים בשיער זה "פינוק חיובי" אבל כשאני לא אוהבת להתלכלך זה "פינוק שלילי"? יש איזה קריטריונים כאן?