ראיתם?

[אורית הלפרין]

הי דן

איפה אתה ותמר שמעתם את אבא של רון? האם הוא דיבר ברדיו היום? חבל שלא שמעתי.. שמחתי לשמוע את חוות דעתך על כפר לי. מהכרות שלי עם כמה משפחות שילדיהן מתגוררים שם,למדתי שמדובר במסגרת שהלוואי והיו רבות כמותה. אני מניחה שלכל מסגרת יש את אלו המדברים בשבחה ואת אלו שפחות מתלהבים. על כפר לי- שמעתי רק חוות דעת טובות עד היום, ומחמם לי את הלב לשמוע שאתה מבסוט שילדך שם. לגבי התקנים של משרד הרווחה- בעייה מוכרת וכואבת. כמעט בלתי אפשרי להתנהל עם התקן הקיים, ואני יכולה לספר לך שאצלינו באקים ת"א למשל, אנו נותנים הרבה מעל התקן, מה שמאפשר למשפחות לישון בשקט, ולחניכים לחיות חיי רווחה ככל שניתן. לילה טוב דן ויישר כח, אורית

 

[עמיקםרז]

לאמא המודאגת

שלום רב, למען הסדר הטוב כדאי לציין שאוטיסטים ומסגרות לאוטיסטים הם קטגוריה שונה מאנשים עם פיגור ומהמסגרות עבורם, והם אינם בטיפול ובפיקוח של האגף לטיפול באדם המפגר. באשר למסגרות לאנשים עם פיגור, הרי שהאגף הנ"ל מפעיל מערך פיקוח על המסגרות, שאמנם רחוק מלהיות מספיק, אך בוודאי תורם לשמירה על בטחונם ורווחתם של ילדינו. אבל הדבר החשוב ביותר הוא מעורבות ההורים ועינם הפקוחה, הן ברמה האישית והן ברמה של ועדי הורים. השמת ילד או בוגר במסגרת אין פירושה התנתקות ממנו והסרת אחריות. הורים, בני משפחה אחרים ואפוטרופסים בכלל חייבים להיות עם אצבע על הדופק, לפקח ולא לחשוש לשאול את השאלות המתאימות ולדרוש הסברים. ביקורים במסגרות בתדירות סבירה הם גורם חשוב מאוד בעניין זה. יחד עם זאת, כפי שכתבה אורית, הכל צריך להיות מתוך אמון בסיסי במערכת, למרות המקרים החריגים, ומתוך כוונה לסייע למערכת למלא את תפקידיה כראוי. ב ב ר כ ה , עמיקם

 

[push]

../images/Emo45.gif

כפר לי בהחלט מקום מצויין לכל הדעות,אין הרבה מסגרות חמות ומלטפות כמו כפר לי. מסכימה עם דן-וידועת על בשרי איזה לחץ נוצר כאשר אתה מתבקש לשמור על קבוצה גדולה של חניכים,לא אפשרי לשים לב באדיקות לגבי התנהלות כל אחד מהם.

 

[push]

טעות!

במעון רוחמה היו בעבר אכן מקרים של אלימות כלפי השוהים במעון. מאז המעון עבר שיפוץ ואף התחלפה ההנהלה. כיום אני חושבת שהוא אחד המקומות הטובים עבור אוכלוסיה עם פיגור.ביקרתי שם לא מזמן והתרשמתי מהתהפוכות שעבר המקום והפיתוח הרב שם.

 

[עמיקםרז]

../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

צר לי על אמירה כללית חסרת אחריות שכזאת, שאין בה שום תועלת והיא מעידה או על חוסר אכפתיות ועל חוסר רצון לנקוף אצבע למען חסרי הישע, או על מישהו שמנסה לחסל חשבונות עם מישהו אחר... אם יש ממש בהאשמה החמורה על התעללויות במעון רוחמה כיום, את/אתה נדרש/ת לפרט, כדי שאפשר יהיה לבדוק את הדברים. את/ה יכול/ה לעשות זאת כאן בפורום או בהודעה אליי במערכת המסרים האישיים או בהודעה אל כתובת האי-מייל הפרטית שלי: [email protected] את/ה יכול/ה גם להתקשר לקו הסיוע של אקים "הורים למען הורים" בטלפון 1-800-399333 או למחלקת ועדי הורים באקים בטלפונים 03-7662228 או 03-7662227. בכל דרכי ההתקשרות האלה תוכל/י להישאר אנונימי ולא להזדהות. אם תבחר/י להזדהות בפניי, מובטח לך שאשמור על חיסיון מלא. עמיקם

 

[אורית הלפרין]

הי דן

מה שלומך? סליחה על העיכוב בתשובה. לגבי שאלתך: במסגרת כמו שלכם התקן נדמה לי הוא 1:8, ולכל הדעות זה מקשה מאוד על המסגרת, במיוחד כשמדובר בילדים הזקוקים להשגחה אינטנסיבית וצמודה. בכל אופן- אסור לקחת מההורים השתתפות לשם כך, ולצערינו המסגרות נאלצות להתמודד עם תקנים מקשים ולעיתים חסרי הגיון. האמן לי שלולא הלחץ שמופעל ע"י ועדי ההורים של הפנימיות ואקים על משרד הרווחה, המצב היה גרוע בהרבה. ולשאלתך מה ניתן לעשות? להמשיך ללחוץ וללחוץ, ולתבוע את מה שמגיע לילדינו היקרים, ואני מאמינה שאת זאת אנו עושים.. שבוע טוב, אורית

 

[push]

ראיתם?

את זה?

 

[dorit11111]

ראינו וזה נורא.

ומה שאותי מפחיד עוד יותר שהמטפלים האלה מחר ישיגו עורכי דין ויקבלו עונש מצחיק.כמו אותו מטפל שהיה אונס את המטופלים בב"ח לחולי נפש.ובסוף אם אני לא טועה,שלחו אותו לפסיכיאטר. ואם היה כאן עונש כמו 10 שנים בכלא רוסי למשל, אז אולי זה לא היה קורה. הבעיה נוספת שבמקרים כאלה לפעמים המנהלים יודעים מה קורה ומעלימים עין.

 

[אורית הלפרין]

באמת מחריד

לחשוב שחיות אדם כאלה מסתובבות בינינו, ועוד מאפשרים להם לטפל ולסעוד אנשים חסרי ישע.. מה שאני לא מבינה זה, מדוע לסגור את המחלקה. מדוע לא לפטר ולמצות את הדין עם כל האחראים לזוועה הזו? מה אמורים לעשות עכשיו עם האוטיסטים שעדיין זקוקים לטיפול? מוזר לי קצת.. ולתמר- אני ממש מסכימה למה שכתבת לגבי כמות התגובות לקישור שצירפתי. גם אני מצרה על כך שאנשים לא משתמשים יותר בפורום הזה ככלי לפורקן מחשבות, תהיות, בקשות, או סתם אפילו לגיבוש של קבוצה בעלת מכנה משותף. אם תיכנסו לפורום האוטיסטים תוכלו לראות כמה תגובות היו שם לכתבה. אני תוהה מדוע זה לא קורה כאן, אבל עדיין אופטימית ומקווה שדברים יקרו..לאט לאט אבל יקרו. תמר, יש הבדל מהותי בין הכתבה המצערת כל כך על החניך שנפטר בכפר לי ,לבין הכתבה על האוטיסטים. כאן הוכח מעל כל צל של ספק שמדובר בהתעללות נוראית, ואילו שם זה מקרה מצער של חניך בעל בעיות בליעה קשות, שלרוע המזל נחנק. לצערינו, מקרה כזה יכל לקרות גם בבית, ולפני שמרימים אצבע מאשימה כלפי המסגרת, יש לברר את הנתונים. אני לא אומרת שצריכים להיות שאננים, אבל מהכרותי את המסגרת, אני נוטה להאמין שזהו מקרה מצער מאוד, טראגי מאוד, אבל לא פלילי. ראיתי את הערותייך לגבי הקייטנות של אקים ישראל (אני מניחה שכוונתך לנופש הארצי בקיץ). אין לדעתי מקום להשוואה בין חניכים בוגרים בעלי פיגור קל, עצמאיים בתפקודם, חניכים שביום יום יוצאים לעבודה, לבין מסגרת כמו כפר לי,המטפלת בילדים בעלי פיגור קשה .כשמדובר בבוגרים די עצמאיים, ניתן בהחלט לדעתי לאפשר להם לאכול את ארוחת הצהריים כשהצוות יושב לידם (ומשגיח כמובן), אך לא נושף בערפם ו'מאכיל אותם בכפית'. מנסיון אני אומרת לך שאין מי שזקוק לעזרה בהאכלה שלא מקבל אותה. הצוותות שמתלווים לנופשים אלו הם צוותות אחראיים הנבחרים בקפידה רבה ע"י המסגרות. לסיכום- בואי נקווה שלא נשמע יותר על מקרים טראגיים כגון אלו בכפר לי, וגם אם כן- נדע לעשות את ההפרדה בבואנו לשפוט את המקרה, כי כל מקרה לגופו.. עם כל האצבעות שנניח (וצריך להניח) על הדופק, עדיין צריך לתת אמון במערכת ולהשקיע את האנרגיות בלנסות לעזור לה ככל שניתן, על מנת שילדינו יקבלו את הטוב ביותר. בברכה, אורית

 

[גלי של משה]

../images/Emo45.gif

 

[dorit11111]

ולמה זה לא קורה כאן?

אני לא יודעת,אולי הורים של ילדים עם PDD יותר פייטרים?הקהילה שלהם מאוד פעילה,הם תמיד עירניים לכל טיפול חדש.אני בעצמי נעזרת בפורום שלהם כל הזמן. גם המקרים הם מאוד שונים.לא שאני מזלזלת,אבל לדעתי יש הבדל בין רשלנות(אולי?) ורוע מכוון.

 

[tamar13]

לאורית שלום

כשכתבתי את תגובתי עדין לא פורסם מקרה ההתעללות באוטיסטים ומכאן ברור שאינני משווה בין המקרים.אגב,בנוגע להערתך לגבי ההשוואה בין מספר המגיבים כאן ושם זה נושא למחשבה ואולי אם נגיע למסקנות נוכל לרפא את המצב שהוא לכל הדעות לא בריא ולא רצוי.בקשר להערתך לגבי דרגת הפיגור .גם אנשים הנראים לכאורה בעלי פיגור קל זקוקים להשגחה, לכאורה הם נראים כמעט רגילים ואנחנו טועים בהתיחסותינו אליהם.הם יותר מעיזים לעשות דברים "כמו הרגילים"אבל ללא התבונה והזהירות הנדרשת ומכאן הסכנה והצורך בהשגחה,יש ביניהם כאלו שאינם לועסים ובולעים את האוכל בשלמות אבל בגלל הפיגור "הקל" אין את הדרישה להשגיח עליהם.מביקורי בקיטנה שהזכרתי ראיתי חלק שהעמיס על הצלחות מבלי יכולת להתחיל לאכול או מהאוכל נפל בדרך ויש מביניהם גם שנישנקים בזמן אכילה.לכן אינני מבינה מדוע אין המדריך יושב ואוכל עם החניכים ובאותו זמן גם משגיח.היות וחלק מהם מבין את מצכו הרי שרמת התיסכול יותר גדולה ורבות הבעיות הנפשיות.כך שנבון שאין את החלק הסיעודי אבל הבעיות רבות וכבדות. ללא שום קשר הרי שהמלצתי שכל מטפל יעבור קורס החייאה הרי יכולה להועיל לכל רמות הפיגור.ובכלל צריכה להיות יותר מעורבות הורים ולדרוש יותר התייחסות להורים.שמעתי היום את דבריו של אילן אבא של רון ז"ל שנחנק במוסד לי,מנהל המוסד רצה להתייעל וצמצם בכמות הצוות ולא עזרו פניות ההורים ואף אחד לא שמע צעקתיהם.אינני אומרת שהמקרה היה נמנע אבל ההורים היו שקטים שעשו הכל למען ילדיהם.

 

[asher40]

אין חכם כבעל ניסיון.....

שלום לכולם , ראשית ,לצערי ,איני מופתע ממה שקרה ב"איתנים". לאחר שאחי עבר טראומה לא פחות קשה ואולי יותר מכך ,היו לי אין ספור שיחות עם הצוות המטפל ומשיחות אלו החכמתי. למדתי שצוות ותיק העובד שנים רבות עם אותם חניכים או לפחות עם אותם הבעיות היום יומיות ומפתח מעין רוטינה ,חלה אצלו שחיקה מצטברת ועם הזמן ,לצערי ,גם ניכור ,יאוש ועם הזמן אפילו שנאה למטופלים. את זאת הבנתי ממספר מטפלים ששוחחתי איתם. בשיחה שהיתה לי עם מנהל במוסד ,למדתי כי הם מחילים שיטה חדשה של ריענון צוותות ,כך שלא יווצר מצב של שחיקה.כמובן התחלופה גדולה ויש עימה את הבעיות שלה ,אך לפחות לא נוצר מצב של שחיקת הצוות. שלא יובן שאני מצדיק אותם ,אני מכיר את המוסד הזה ומכיר עובד או שניים ,אך מהתרשמותי נוצרה פה "רוטינה" וצורת טיפול מובנית שחלילה אם תישאר כך. ועוד דבר למדתי מניסיוני עם אחי ,שאין לצפות יותר מידיי להענשת העובדים המתעללים ,כי המערכת יותר מידיי מכסה על עובדיה. מעבר לכך אומר ,כי לשמחתי אחי חוזר לעצמו ואחרי ריתוק לכסא גלגלים של כשלושה חודשים היום הוא מתהלך בעצמו וזאת תודות לצוות הנהדר ,אך ,נראה לי כי נוכחות מוגברת של המשפחה ובמקרה שלי ,נוכחות שלי ,משנה את המצב בצורה קיצונית.הצוות לקח יותר ברצינות את ההתייחסות לאחיואפילו נתן לו מטפלים צמודים 24 שעות ביממה למשך כחודשיים ולא הורידו ממנו עין כל התקופה. עצתי לכל הורה או אח ,להיות עם היד על הדופק ובמידה ורואה משהו קטן לא תקין מיד לדווח לצוות ו.....להראות נוכחות .אפילו להגיע לעשר דקות פעמיים בשבוע בערב ,לא קשה במיוחד ,זה מאוד עוזר לכל הצדדים. המשך יום נעים , ולעמיקם - יישר כח ,אתה גדול מהחיים!!! אשר.