ראיתן את הכתבה הזו ?

כרמית מ.

New member
דווקא יש חלק גדול שמתאר יפה את

הדברים. אחר כך כמובן באות ההפחדות חסרות השחר של הרופא <כרמית לא נוהגת לנהוג באור אדום, בטח לא בעיניים עצומות, ולמרות זאת בחרה ללדת בבית לאחר ניתוח קיסרי>
 

כרמית מ.

New member
אגב - באותה הזדמנות קראתי גם

את הכתבות שמקושרות למטה (על ילדים נמוכים ועל חינוך ביתי) והן לוקות בבעיות דומות... סתם חייבת להגיב לגבי ילדים נמוכים: הבן הבכור שלי נמוך בהחלט. 11 ס"מ מבדילים בינו לבין תאומתו (שגובהה באחוזון 60). אני לא אגיד שזה לחלוטין לא ISSUE, אבל בבחירה בין לתת לו הורמונים מיותרים (הציעו לנו להשתתף במחקר המדובר, של מתן הורמונים לילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון ללא חסר בהורמון) לבין לחזק אותו על מי שהוא - הבחירה היתה קלה מאד. הוא ילד מוכשר - חכם, חברותי וספורטיבי (אני לא אובייקטיבית, אבל מקבלת פידבקים מאנשים שכן. כמות הסופרלטיבים בשיחה עם המורה שלו מכיתה א', היתה מסמיקה בהחלט) - והגובה לא מהווה מכשול בשום דבר ולא גורם לתחושת נחיתות. אני רואה בגובה מאפיין חיצוני שולי למדי. כמו צבע העיניים או מבנה השיער. ברגע ששללנו בעיה אמיתית שגורמת לו להיות נמוך מכפי שאמור להיות, אז זה ממש חסר חשיבות.
 

ayala26

New member
../images/Emo45.gif יש לי טעם מר ממרפאת גדילה

אני הייתי במעקב גדילה כל ילדותי עד גיל 16.. זה היה נורא ובסופו של דבר אני לא שחקנית כדורסל אבל גם לא טוב טוב הגמד (ובנוסף מה זה צריך להיות שמורים שממציאים כינויים לתלמידים?!?!?
ונתקלתי גם בזה)
 

mise

New member
המורה המציאה לך כינוי?

גועל נפש. חוסר אחריות. המורה של הבן של חברה שלי (הוא בן 11) אמרה לילדה בכתה שלו, כתגובה לזה שהילדה אמרה שהיא לא רוצה לשבת לידו: "גם אני לא הייתי מוכנה לשבת לידו, אפילו אם היו משלמים לי". האבסורד שאחרי שיחות איתה היא עדיין חושבת שמה שאמרה בסדר לחלוטין. המורים, המורים.. יש אחד שרוח השליחות מרחפת מעל ראשו? ואח"כ מתפלאים למה אנחנו לא רוצים לשלוח את הילדים לגן/בי"ס (לא שיש לי ילדים בגיל הזה עדיין, אבל ככל שאני מבקרת יותר בגנים/פעוטונים בשעות הפנאי עם הילדה [התחברתי עם הרבה גננות ואני קופצת לבקר אותן בשעות העבודה ומרוויחה הזדמנות שהילדה מרוויחה חברה], אני מבינה שאין סיכוי שאני משאירה אותה במקום כזה נכון לעכשיו).
 

valeta

New member
מה? זה מה שהיא אמרה?

לא יודעת, אולי אני במצב רוח קרבי, אבל ממש לא הייתי שותקת. זה כל כך לא מקצועי. גם אם המורה מתעבת את הילד, ואפילו אם היא צודקת, אסור שאמירה כזו תצא מהפה. ולגבי רוח השליחות-פה אני לא מסכימה איתך. הוראה זו עבודה קשה ותובענית שיש בה המון עליות ומורדות (באופן קיצוני). ברור שצריך ורצוי להיות מחובר לזה, אבל אי אפשר לדבר על זה רק באופן אידאלי. יש גם שחיקה טבעית (שלא מייד אומרת שצריך לפרוש), וגם שגרה וגם הרגל. "שליחות" זו מילה גדולה. אחריות, מחויבות, מודעות עצמית-אלה נראים לי מספקים גם כן.
 

mise

New member
שליחות.

בכל תחום יש שחיקה טבעית, שגרה והרגל. גם במקצוע הדינמי ביותר, המספק ביותר והמעניין ביותר. לדעתי יש מקצועות שחייבים לדבר עליהם ולחשוב עליהם תיאורתית-אידאלית, כדי שתהיה נקודה גבוהה לשאוף אליה. במסגרת השליחות כמובן שקיימים אחריות, מחויבות, מודעות עצמית וכו', השליחות מאגדת אותם. אם אדם לא מרגיש שליח כשהוא עוסק בחינוך, או ברפואה, אני לא חושבת שיש טעם לעבודה שלו, היות שכל התייחסות אחרת למקצועות מהסוג הזה תבוא בסופו של דבר, על חשבון המטופל/ילד. איך שאני רואה את הדברים - מטפל, או מחנך, זה לא עוד סתם איזה ג'וב, כדי להכניס עוד 100$ לכיס. מדובר באדם שמשפיע ממש על גורלם של בני אדם אחרים.
 

valeta

New member
בעיקרון אני מסכימה איתך

פשוט לא אוהבת שמעמידים את הכל על זה, כי לדעתי זה מעקר את הדיון בנושא.
 

S e x y N i n e

New member
הגננת של הבן שלי למשל לא התקשרה

6 ימים כשהיה חולה בבית. 6 ימים! ממש נעלבתי מזה. כנראה שאין מה לצפות מגן עיריה.
 

ayala26

New member
לא לי אבל זכור לי שהמורה לספורט

היה נטפל לילד אחר בכיתה שלי ביסודי והיה קורא לו בכינויים (בינהם היה קורא לו "הומו") . אני הייתי רק ילדה אז והזדעזעתי
 

debby12

New member
מנהל
או -- שלום לך ../images/Emo24.gif

ומה שלום דנזל החמוד? הבי עדכון לעם....
 

ayala26

New member
../images/Emo24.gif היי

אין לי הרבה זמן וסבלנות לכתוב (אני בדרך כלל רק קוראת) בין הנקה לצרכים בשירותים
(התחלנו בסבלנות את בלי-חיתולים למרות שזה עם-חיתולים כי קר פה אבל הוא מתחיל ללמוד את העקרון
) בין לבין אני מנסה גם קצת לנוח ולסדר את הבית קצת
.. אבל הוא חמוד כל כך!! מוזר, כשאני חושבת עליו וכותבת עליו עכשיו כשהוא ישן בעריסה מתחיל לנזול לי חלב
 

debby12

New member
מנהל
כיף של עדכון

הוא נשמע ילד-טוב-של-אמא
בכלל לא מוזר מה שכתבת על החלב. זהו רפלקס שחרור החלב המפורסם (let down). הרבה פעמים ממליצים לנשים שמתקשות לשאוב חלב בעבודה עבור התינוק להסתכל בתמונה שלו או להריח גופיה שלו - וזה עוזר לרפקלס שחרור החלב.
 
אני הייתי מרגישה את זה

כשהייתי מתקרבת מהעבודה לביתינוקות. היתה בי התרגשות כזאת, כמו לפני שפוגשים אהוב, והיה נהיה לי רפלקס שחרור מטורף מזה
 

סטיוויה

New member
לדעתי כתבה שמתחילה עם המילה

"טרנד" כתיאור מצע לידות הבית-לא מרגישה לי חיובית.וכמו שמייס אמרה,רדוד מאד. לא הביאו רופא שנותן קונטרה להפחדות של הרופא שמצוטט שם. וגרוע מכך,הרופא הזה מוציא לכל אישה שעברה אי פעם ניתוח את המפרשים מהרעיון של לידה טבעית(גם אם לא בבית).
 

mise

New member
הכתבה ברמה מאוד נמוכה.

וכמו שסטיוויה כתבה: דיסאינפורמטיבית בעליל!
 

tonti

New member
../images/Emo132.gif

"כמו כן, חשוב מאוד לבחון האם קיימת התאמה בין רוחב האגן לבין גודל העובר". אכן. ראוי וחשוב.
 

debby12

New member
מנהל
אפשר לקחת את זה צעד הלאה ../images/Emo3.gif

הוראות רפואיות מ-ו-ס-מ-כ-ו-ת להריונית המצויה: עמדי מול הראי ומדדי את רוחב האגן שלך - X. עכשיו לכי והביאי את תוצאות בדיקת האולטרא-סאונד שעשית אתמול (מה? את לא עושה א.ס. כל יום? פויה לך! מסכנת את חייך וחיי עוברך במצח נחושה). השווי את התוצאה שקיבלת ברוחב האגן (X) לתוצאת היקף ראשו של התינוק בא.ס. (Y) [אל חשש - א.ס. כידוע לך, כמו כל המכשירים של המאה ה-21, מדויק באופן מושלם) במידה היחס בין X ל-Y הינו פחות מ- 6:1 (כלומר, אם האגן שלך אינו רחב לפחות פי 6 מראש התינוק) - סיכוייך ללידה וגינלית אפסו. קבעי תור לקיסרי אלקטיבי תיכף ומיד. מומלץ להתחיל לקבל אפידורל פעם בשבוע כבר מעכשיו - סתם בשביל האימון והפנאן...(הידעת? - זה מאפשר להוריד שערות ברגליים ללא כאבים
)
 
למעלה