אורי אמיתי
New member
ראלי המטוסים לקטניה
בתאריך 3.7.02 יצא הראלי של מטוסים חד מנועיים לראלי שיצא מהארץ למסע של שמונה ימים במרחבי הים התיכון. בשבילי זו היתה חוויה אדירה של טיסה במרחבים הפתוחים של הים התיכון שהתחיל משדה דב במזרח והגיע עד קטניה (בסיציליה - איטליה) במערב. עד הטיסה הזו המכסימום שטסתי היה לרנקה וחזרה מספר פעמים. + טיול אולטראלייטים בשמי איטליה. הראלי הזה, כמו קודמיו, אורגן בקפידה על ידי אלי דולב אשר שימש חוץ ממארגן אלא גם כראש הקבוצה בפועל ודאג לכל פרט ופרט, ובזכותו בכלל יצאו 11 מטוסים שכללו כשלושים וחמש טייסים ונוסעים לטיול המדהים הזה. מבחינתי האישית - אני מרגיש שעליתי שתי מדרגות ברמת היכולת להוציא לפועל טיסות שכאלו. היום אני מרגיש (מה שקודם בוודאות - לא) שאני יכול לקחת מטוס ולצאת לטיול לרודוס, מיקונוס ושאר האיים היוונים המדהימים. יצאנו משדה דב ומחיפה, כל אחד לפי לוח הזמנים שלו לרודוס, שם בעצם עברנו ביקורת גבולות ליוון, תידלוק וטיסת המשך עד מיקונוס. למיקונוס הגענו בערך בחמש אחר הצהרים ומיד יצאנו למלון שארגן מראש. במלון בעצם נפגשנו כולנו לראשונה (לפני זה נפגשנו כולנו רק בפגישות התידרוך של אלי). אני ועוד חבר טייס טסנו ב- c-182rg של יצחקי. מטוס חזק ומהיר שפשוט תענוג לצאת עם מטוס כזה לטיסות ארוכות. לרודוס לקח לנו בטיסה ישירה כשלוש שעות וארבעים דקות עם רוח אף של כעשרה עד חמישה עשר קשרים. למיקונוס עוד כשעה. היציאה היתה משדה דב, טיסה צפונה עד וינגייט ושם פלוטו נתן לנו אישור להכנס לים ישירות לאפלון, ומשם בנתיב ישר ישר בגובה שמונת אלפים עד רודוס. הלג הזה התאפיין בשמים די נקיים חוץ מענן גדול שעמד באמצע הדרך ונאלצנו "לעקוף" אותו כדי לא להכנס לתוכו. שאר הזמן העננות החלקית היתה נמוכה יותר והיה די "משעמם" לטוס זמן כה רב עם הטייס האוטומטי שלא התלונן כלל. מרודוס למיקונוס, טסנו בגובה 3500 רגל דרך מספר איים נפלאים, בכלל - כל הדרך מרודוס ועד קורפו זרועה עשרות איים וכל אחד עם הנוף והצורה המדהימה שלו. הנחיתה במיקונוס היתה "מענינת" רוח אף של 30 קשר עם משבים של 35 קשר. זו רוח אופינית במיקונוס. בערב, כמו בשאר המקומות יצאנו למסעדה טיפוסית, של פסטות בשר דגים ו- יין. הרבה יין. (נשארו 8 שעות עד הטיסה הבאה)!!!! למחרת הלג המעניין ביותר ממיקונוס לקורפו שעובר מתחת ל - TMA של אתונה. בלג הזה עברנו שוב מעל עשרות איים שפזורים בים עד שהגענו לתעלת הקורינוס. משם תיכננו לטוס בתוך מיצר הקורינטוס עד הסוף אבל הבקר החליט אחרת ושלח אותנו לאיזו נקודה ביבשת בגובה 8000 ומשם די ישירות לנחיתה בקורפו. למעשה כאשר חזרנו מקורפו למיקונוס הבקר אישר לנו לטוס את הלג המקורי וטסנו בתוך מיצר הקורינוטס לכל אורכו. נחיתה בקורפו + תידלוק ולמלון. מנוחה ושוב יציאה בקבוצות לארוחת ערב יוונית של - כן - פסטות דגים ויין. ביום השלישי טסנו מקורפו לקטניה. טיסה בגובה 8000 רגל במזג אויר אביך מאוד מאוד. למעשה קדימה לא ראינו דבר אבל היה קשר עין קבוע עם הים. טיסה זו התאפינה במיוחד בזה שטסנו להר הגעש סטרומבולי שזהו הר געש בלב ים שכל מורדותיו הינן לבה קרושה וכמובן למטה איזה כפר של דייגים. לך תבין אותם למה הם חיים שם. נחיתה בקטניה, הסעה למועדון הטיס שלהם ושם החנינו את המטוסים לחניה של ששי שבת ראשון. בשבת הגיע אוטובוס ולקח אותנו לטיול בהר הגש אתנה. זהו מפלצת שמתנשאת לגובה 11,000 רגל, ההר הכי גבוה באירופה שקצהו העליו מעל לעננים ופולט כל הזמן עשן מפחיד. עלינו עם האוטובוס עד גובה של 2000 מטר ושם שכרנו מעין משאיות ספארי שהעלו אותנו עוד 700 מטר. די קרוב לפיסגה. היינו באזור של הלבה עם כמה חורים רושפי אוויר רותח. הצטלמנו כמו כל התיירים וירדנו מרוצים מהחוויה. האתגר הבאה היה בטיסה חזרה לקורפו. הם הודיעו לנו שאם לא נגיע עד שעה 10 שלהם השדה יסגר בגלל תנועת ג´טים צפופה שצפויה להכנס. זה חייב אותנו לערוך את כל הסידורים של תידלוק וניירת ביום ראשון, לקום בשלוש לפנות בוקר על מנת שהראשונים (האיטיים) ימריאו באור ראשון. היה מחזה מרהיב להמריא בקטניה לכוון מזרח מול השמש העולה. אני המראתי חמישי. שלושה איטיים לפני אחריהם הדו מנועי של אלי ואני חמישי. לקטניה הגעתי ראשון בערך בתשע ורבע, כאשר אחרי הדו מנועי, והאחרונים הגיעו בדיוק בעשר כאשר הסילונים החלו להגיע. הבקרים בקורפו ריחמו עליהם ורק ריתקו אותם מכל מיני מקומות בים עד שהסלול התפנה לכמה דקות וכל הברווזים נחתו בשלום. בקורפו, בגלל שהגענו כל כך מוקדם שכרנו רכב וטיילו באי. (אני ישנתי באוטו - הייתי מת מעייפות) שאר הדרך עד רודוס היה לפי התיכנון. בערב כרגיל יצאנו לטברנה מדהימה בשם רומאו לארוחת ערב עם מוזיקה יוונית קלאסית. הטיסה מרודוס לשדה דב לקחה כשעתיים וחמישים וחמש דקות היות והיה לנו רוח גב קלה והגענו למהירות של כ - 160 קשר מהירות קרקע. מזג אויר היה אביך מאוד מאוד מאוד ושמרנו נתונים כמו גדולים . סה"כ בטיול הזה טסנו כ- 21 שעות וזה בגלל שהמטוס היה מהיר במיוחד. שאר המטוסים הגיעו מי יותר ומי פחות עד לכשלושים שעות טיסה. היה כף אדיר - אדיר - אדיר להתראות בראלי הבא אורי אמיתי.
בתאריך 3.7.02 יצא הראלי של מטוסים חד מנועיים לראלי שיצא מהארץ למסע של שמונה ימים במרחבי הים התיכון. בשבילי זו היתה חוויה אדירה של טיסה במרחבים הפתוחים של הים התיכון שהתחיל משדה דב במזרח והגיע עד קטניה (בסיציליה - איטליה) במערב. עד הטיסה הזו המכסימום שטסתי היה לרנקה וחזרה מספר פעמים. + טיול אולטראלייטים בשמי איטליה. הראלי הזה, כמו קודמיו, אורגן בקפידה על ידי אלי דולב אשר שימש חוץ ממארגן אלא גם כראש הקבוצה בפועל ודאג לכל פרט ופרט, ובזכותו בכלל יצאו 11 מטוסים שכללו כשלושים וחמש טייסים ונוסעים לטיול המדהים הזה. מבחינתי האישית - אני מרגיש שעליתי שתי מדרגות ברמת היכולת להוציא לפועל טיסות שכאלו. היום אני מרגיש (מה שקודם בוודאות - לא) שאני יכול לקחת מטוס ולצאת לטיול לרודוס, מיקונוס ושאר האיים היוונים המדהימים. יצאנו משדה דב ומחיפה, כל אחד לפי לוח הזמנים שלו לרודוס, שם בעצם עברנו ביקורת גבולות ליוון, תידלוק וטיסת המשך עד מיקונוס. למיקונוס הגענו בערך בחמש אחר הצהרים ומיד יצאנו למלון שארגן מראש. במלון בעצם נפגשנו כולנו לראשונה (לפני זה נפגשנו כולנו רק בפגישות התידרוך של אלי). אני ועוד חבר טייס טסנו ב- c-182rg של יצחקי. מטוס חזק ומהיר שפשוט תענוג לצאת עם מטוס כזה לטיסות ארוכות. לרודוס לקח לנו בטיסה ישירה כשלוש שעות וארבעים דקות עם רוח אף של כעשרה עד חמישה עשר קשרים. למיקונוס עוד כשעה. היציאה היתה משדה דב, טיסה צפונה עד וינגייט ושם פלוטו נתן לנו אישור להכנס לים ישירות לאפלון, ומשם בנתיב ישר ישר בגובה שמונת אלפים עד רודוס. הלג הזה התאפיין בשמים די נקיים חוץ מענן גדול שעמד באמצע הדרך ונאלצנו "לעקוף" אותו כדי לא להכנס לתוכו. שאר הזמן העננות החלקית היתה נמוכה יותר והיה די "משעמם" לטוס זמן כה רב עם הטייס האוטומטי שלא התלונן כלל. מרודוס למיקונוס, טסנו בגובה 3500 רגל דרך מספר איים נפלאים, בכלל - כל הדרך מרודוס ועד קורפו זרועה עשרות איים וכל אחד עם הנוף והצורה המדהימה שלו. הנחיתה במיקונוס היתה "מענינת" רוח אף של 30 קשר עם משבים של 35 קשר. זו רוח אופינית במיקונוס. בערב, כמו בשאר המקומות יצאנו למסעדה טיפוסית, של פסטות בשר דגים ו- יין. הרבה יין. (נשארו 8 שעות עד הטיסה הבאה)!!!! למחרת הלג המעניין ביותר ממיקונוס לקורפו שעובר מתחת ל - TMA של אתונה. בלג הזה עברנו שוב מעל עשרות איים שפזורים בים עד שהגענו לתעלת הקורינוס. משם תיכננו לטוס בתוך מיצר הקורינטוס עד הסוף אבל הבקר החליט אחרת ושלח אותנו לאיזו נקודה ביבשת בגובה 8000 ומשם די ישירות לנחיתה בקורפו. למעשה כאשר חזרנו מקורפו למיקונוס הבקר אישר לנו לטוס את הלג המקורי וטסנו בתוך מיצר הקורינוטס לכל אורכו. נחיתה בקורפו + תידלוק ולמלון. מנוחה ושוב יציאה בקבוצות לארוחת ערב יוונית של - כן - פסטות דגים ויין. ביום השלישי טסנו מקורפו לקטניה. טיסה בגובה 8000 רגל במזג אויר אביך מאוד מאוד. למעשה קדימה לא ראינו דבר אבל היה קשר עין קבוע עם הים. טיסה זו התאפינה במיוחד בזה שטסנו להר הגעש סטרומבולי שזהו הר געש בלב ים שכל מורדותיו הינן לבה קרושה וכמובן למטה איזה כפר של דייגים. לך תבין אותם למה הם חיים שם. נחיתה בקטניה, הסעה למועדון הטיס שלהם ושם החנינו את המטוסים לחניה של ששי שבת ראשון. בשבת הגיע אוטובוס ולקח אותנו לטיול בהר הגש אתנה. זהו מפלצת שמתנשאת לגובה 11,000 רגל, ההר הכי גבוה באירופה שקצהו העליו מעל לעננים ופולט כל הזמן עשן מפחיד. עלינו עם האוטובוס עד גובה של 2000 מטר ושם שכרנו מעין משאיות ספארי שהעלו אותנו עוד 700 מטר. די קרוב לפיסגה. היינו באזור של הלבה עם כמה חורים רושפי אוויר רותח. הצטלמנו כמו כל התיירים וירדנו מרוצים מהחוויה. האתגר הבאה היה בטיסה חזרה לקורפו. הם הודיעו לנו שאם לא נגיע עד שעה 10 שלהם השדה יסגר בגלל תנועת ג´טים צפופה שצפויה להכנס. זה חייב אותנו לערוך את כל הסידורים של תידלוק וניירת ביום ראשון, לקום בשלוש לפנות בוקר על מנת שהראשונים (האיטיים) ימריאו באור ראשון. היה מחזה מרהיב להמריא בקטניה לכוון מזרח מול השמש העולה. אני המראתי חמישי. שלושה איטיים לפני אחריהם הדו מנועי של אלי ואני חמישי. לקטניה הגעתי ראשון בערך בתשע ורבע, כאשר אחרי הדו מנועי, והאחרונים הגיעו בדיוק בעשר כאשר הסילונים החלו להגיע. הבקרים בקורפו ריחמו עליהם ורק ריתקו אותם מכל מיני מקומות בים עד שהסלול התפנה לכמה דקות וכל הברווזים נחתו בשלום. בקורפו, בגלל שהגענו כל כך מוקדם שכרנו רכב וטיילו באי. (אני ישנתי באוטו - הייתי מת מעייפות) שאר הדרך עד רודוס היה לפי התיכנון. בערב כרגיל יצאנו לטברנה מדהימה בשם רומאו לארוחת ערב עם מוזיקה יוונית קלאסית. הטיסה מרודוס לשדה דב לקחה כשעתיים וחמישים וחמש דקות היות והיה לנו רוח גב קלה והגענו למהירות של כ - 160 קשר מהירות קרקע. מזג אויר היה אביך מאוד מאוד מאוד ושמרנו נתונים כמו גדולים . סה"כ בטיול הזה טסנו כ- 21 שעות וזה בגלל שהמטוס היה מהיר במיוחד. שאר המטוסים הגיעו מי יותר ומי פחות עד לכשלושים שעות טיסה. היה כף אדיר - אדיר - אדיר להתראות בראלי הבא אורי אמיתי.