ראשונה!!!!1

[בארבאבא]

ראשונה!!!!1

מדוע חשוב לנו להיות ראשונים?להיות בראש?להיות מצליחים? "שנהייה לראש ולא לזנב". למה אנחנו קובעים שהצלחה זה כסף,הקמת משפחה,קידום בעבודה. למה אנחנו לא מתגאים כאשר ילד בא עם הציון 70 או 80 במבחן?תמיד אומרים "כל הכבוד,אבל פעם הבאה..תנסה יותר". תמיד מחנכים אותנו להיות ראשונים,ושלהיות במקום ראשון זה הכי מכובד והכי נחשב. מה רע בלהיות "ממוצע".למה מחליטים שלהיות "ממוצע" זה רע?מקום שני זה לא כזה טוב? למה לעסוק במקצוע שאתה אוהב,גם אם זה מכניס פחות מרפואה או משפטים,זה לא נחשב להצלחה? למה משפחה מביאה אושר?ואולי להיות רווק זה כייף חיים?וזה מה שיעשה אותי מאושרת יותר,ממשפחה גדולה וחיי שגרה מדכאים? נכון שכל משפחה מחנכת למשהו מסויים,ויש כאלה שלא דוחפים את הילדים שלהם לרפואה או משפטים. אבל החברה שלנו מעודדת לזה..החברה אומרת שאם יש לך כסף,יופי,אתה נשוי,ואתה טס כל שנה לחו"ל,סימן שאתה מצליח.ואם אתה מצליח,אתה מאושר.ככה נקבעת ההצלחה שלנו.

 

[אניהואאני]

על חינוך ופיקציה

מושתתים יסודות ההצלחה והנורמה . אני מפנה אותך (שוב

) לדיון שהעלתי בנושא . אם יש לך משהו להוסף , אני אשמח להידיין בנושא . נושא מענין ומרתק. אגב , על שופנהאואר קראת ?

 

[בארבאבא]

מודה שלא קראתי הכל.

מצטערת.כמו שאמא אומרת,יש לי קוצים בטוסיק

אבל בסה"כ ממה שקראתי,זה נכון. אנחנו מבזבזים מהאנרגיות שלנו להשגת האושר.כל הזמן רק להיות מאושרים,ולהגיע להצלחה. זה בהחלט נכון..ולא רק בזה.אנחנו מבזבזים אנרגיות על המון דברים,עד שבסוף אנו מגלים ש...חבל על האנרגיה.

 

[נערון חמודון1]

אושר והצלחה הם

דבר יחסי כמו כל דבר אחר בחיים נכון שרוב העולם מאמין בזה שאם יש לך הרבה כסף אז אתה חייב להיות מאושר עד הגג אבל לא כך הדברים כי האושר הוא דבר יחסי למישהו כסף יכל להיחשב כדבר עליון ולמישהו אחר יכל להיחשב כסתם עוד נייר אם אתה לומד משפטים אז אתה מקבל משכורת טובה ומשכורת טובה שווה לרוב האנשים אושר ושוב העולם חוזר על אותה טעות כל הזמן:אין דרך אחת לאושר יש אלפי דרכים מהסיבה הפשוטה שאנשים שונים עם אינטרסים שונים ומידות אמה שונות החברה מחנכת אותנו לפרפקציוניזם משבעייני גרועה ביותר כי אי אפשר להיות מושלם בכל דבר ובכל זמן ואין פלא שרוב העולם המערבי במין תחרות אין סופית וחסרת גבולות דבר אחד שמאוד חשוב לזכור היא ששום דבר הוא לא חד משמעי.

 

[בארבאבא]

לפעמים אפשר באמת להבין את התנגדות

מדינות ערב לעולם המערבי.זה נוראי.

 

[אייני]

אפשר להסביר את זה דיי בפשטות

בעזרת אבולוציה. האבולוציה באופן כללי מעודדת את תכונת התחרותיות. פרטים תחרותיים יותר - בד"כ מצליחים לשרוד יותר טוב מחבריהם האדישים - ולכן להעביר את תכונות התחרותיות הלאה.

 

[בארבאבא]

שלום לך שוב../images/Emo13.gif

הייתי אומרת שאולי יותר "בזכות" ה"חלום האמריקאי". השאיפה לשלמות,למקום הראשון.. כלומר,זו בעצם האבולוציה שלך.מפה זה התחיל.

 

[אייני]

וברכה

ולא, זה התחיל עוד ממזמן. עוד מלפני קיום גזע האדםXD תחרותיות היא מרכיב שמאוד מאוד עוזר בהישרדות, ולכן פרטים שהיו תחרותיים יותר - שרדו יותר. ראיתי פעם תוכנית חמודה בטלוויזיה - איך מלמדים יותר מהר תוכים לדבר. מביאים עוד תוכי - ומראים לו תמונות וכשהוא אומר את המילה המתאימה - נותנים לו עוגיה. התוכי השני ישר מתחיל לנסות לחקות אותו ולהתחרות בו לקבל את העוגיה לפניו. מאידך, אולי אלה היו תוכים אמריקאיים שגם הם רוצים את החלום האמריקאי שלהם, לעולם לא נדעXDDDDDD

 

[בארבאבא]

אוי.זה מעניין../images/Emo6.gif

וכמובן שזה התחיל עוד ממזמן,כי החזק שורד.ככה זה. התכוונתי שזה ממש בולט בשנים האחרונות. בעקבות התרבות האמריקאית,אנחנו ממש פרפקציוניסטים ותחרותיים.שואפים לשלמות,להיות מקום ראשון,כי זה מה שיביא לנו את האושר.דברים דיי חומריים כמו כסף או יופי..זה מה שעוזר לך להשיג את ההצלחה,ככה נקבעת הצלחה. אם ראית את "פגוש את הפוקר'ס",אתה תדע על מה אני מדברת.[אם לא ראית,עשה טובה..תראה את זה עכשיו]. דסטין הופמן עשה היכל עם כל הפרסים שהבן שלו[בן סטילר המדהים

] זכה.ורוב הפרסים לא היו מקום ראשון. וככה צריך להיות..הורים לא צריכים לעודד רק לתחרותיות ומקום ראשון הכי חשוב,אלא צריך גם ללמוד להנות ולצאת מסופק מהמקום שזכית בו.כי זכייה במקום הראשון זה לא בהכרח הנאה.

 

[אייני]

אני לא יודע

לדעתי זה דווקא אחד הסממנים ה*חיוביים*, כן, כן, חיוביים, של התרבות האמריקאית. כאילו, תחשבי - בעבר, למה זה היה פחות נפוץ? כי פשוט לא היה לך עתיד בכלל. אבא שלך היה נגר? תהיה נגר. אבא שלך היה איכר? תהיה איכר. אבא שלך היה רוזן? תהיה רוזן. לא היו שאיפות, רק חלומות שלא תוכל לממש אי פעם. מהו בעצם החלום האמריקאי? החלום הוא הזדמנות לכולם. החלום הוא שלא משנה איפה אתה, איפה נולדת, מי ההורים שלך - אתה בזכות עצמך ויכול להצליח להיות מה שאתה רוצה. וזה - מה שגרר בעצם את התחרותיות המוגברת הזאת - כי כולם עכשיו רוצים "להיות משהו מיוחד" ו"להשיג את כולם". אבל בסופו של דבר - זה בעיניי עדיף על המצב הקודם. וכן, ראיתי, סרט ענקXDDDD

 

[בארבאבא]

אבל

האם זה טוב כשזה כבר מגיע למצב שצריך לדרוך על אחרים בדרך? האם זה טוב כשזה הופך למשהו שיגרתי,הכרחי? תראה את כל תכניות הריאלטי האלה...נוראי.

 

[אייני]

תמיד צריך לדרוך על אחרים בדרך

זאת המשמעות של תחרותיות. ברגע שאתה שואף להיות מהנדס לדוגמא - מעצם הדבר אתה כבר הורס למישהו שגם רוצה להיות מהנדס - אתה מקטין לו את כמות הלקוחות שיבואו אליו, אתה יוצר שוק תחרותי ומכריח אותו להוריד מחירים, וכד' וכד'. אין כזה דבר תחרותיות בלי לדרוך על מישהו. וזה בסופו של דבר בעיניי מחיר נסבל על פני המצב הקודם. ותוכניות הריאליטי לא נובעות מעצם עקרון התחרותיות. הן לוקחות את אותו עיקרון ומשתמשות בו לדברים דיי מגעילים. זה לא אומר שעקרון התחרותיות עצמו בעייתי או מגעיל. זה אומר שהוא - כמו כמעט כל עיקרון אחר - יכול להיות מנוצל לרעה או מנוצל בצורה מגעילה. הנה - נדיבות לדוגמא. זה משהו נהדר, לא? אבל גם נדיבות אפשר לנצל לרעה או לנצל בצורה מגעילה. האם זה אומר שהנדיבות היא הבעייתית? לא. הניצול הוא הבעייתי ובו יש לטפל.

 

[אניהואאני]

ההזדמנויות צצות כל כך לכולם עד שלרוב

תושבי ארצות הברית אין ביטוח בריאות. רובם לא יכולים לרכוש השכלה , והמצב שם בין עשירים-עניים הוא דיי סטטי. הסיכוי שלך להיות עני ולהתעשר (בעזרת עבודה כמובן , לא זכייה בלוטו) הם לפי דעתי כבר גבוהים יותר פה , או במדינות אירופה - שם חינוך גבוהה אף הוא מסובסד. גם הטיעון על ה"חזק שורד" קצת התעוות. אל תשכח שבורר באבולוציה הוא לאו דווקא הטבע . בדיוק כפי שרועה כבשים בורר את הכבשים הצמריריות יותר (מישהו קרא את גלנקיל?) כך הרועה בעולם המודרני קובע מי מצליח ומי לאו. לא בהכרח שפרט באמת לא ישרוד את החיים האלו, לא ימצא אהבה ולא יעשה ילדים במידה והוא לא הולך אחר המוסכמות. גם בענין של כסף ככוח - היום אין הבדל משמעותי בין ביליונר לבין אדם עשיר מבחינת כוח בחברה.

 

[אייני]

זה "החלום האמריקאי"

וכן, אני מסכים איתך שעכשיו הוא דיי התעוות ונחלש - אבל עדיין רבים חולמים את החלום הזה, וזה שהוא נקרא "החלום האמריקאי" אין פירושו שהוא קיים רק בארה"ב. גם באירופה וגם בישראל החלום הזה קיים. ככה שמה שאמרת לגבי הסיכויים כאן ובאירופה - זה באמת לא ממש משנה. ו...מי טען לגבי החזק שורד כטיעון לגבי החלום האמריקאי?XD טענתי *אך ורק* לגבי הסיבה לקיום התחרותיות - שלה יש סיבה אבולציונית ברורה, שלא קשורה בכלל לטיעונים שהצגת. התחרותיות - היא זו שמביאה את אותו חלום אמריקאי. ככה שבעקיפין באמת ניתן להגיד שהאבולוציה היא זו שהביאה את החלום האמריקאי - אבל ממש לא כהשפעה ישירה, ככה שברור שהרבה דברים ילכו לאיבוד בדרך ושאולי בסופו של דבר אותו חלום אמריקאי ישפיע בהפוך על האבולוציה - ויפגע בסיכויי ההישרדות דווקא במקום לעזור להם. הנה - קח לדוגמא הסבר פשוט. האבולוציה משפיעה על תאווה מינית, נכון? אתה יכול להסביר אותה מאוד בקלות בעזרת האבולוציה (עידוד לקיום יחסי מין - רבייה). מה התאווה המינית עשתה? השפיעה על קיום אמצעי מניעה, כי בני אדם רצו לקיים יחסי מין ללא ילדים בכל פעם. אז אתה יכול להגיד שבעקיפין האבולוציה היא זו שהביאה את אמצעי המניעה, אבל בתכלס - זה ממש ממש לא משהו ש"עוזר" או "טוב" מבחינה הישרדותיתXDDDDD זה אותו הרעיון. שים לב - האבולוציה הביאה תכונה אנושית - שהביאה מצב תרבותי. (תחרותיות/תאווה מינית -> חלום אמריקאי/ייצור אמצעי מניעה) והמצב התרבותי - או שהוא לא משנה לשרידה בכלל, או שהוא אפילו פוגע בה.

 

[אניהואאני]

שוב אתה מפספס את העיקר

"תחרותיות" היא אולי הדרך. לאף אחד אין בעיה עם "תחרותיות" . הבעיה מתעוררת בהגדרת החוקים של המנצח והמפסיד או, מי חזק ומי חלש . ה"חלום האמריקאקי" הוא כמובן רק דוגמה. העיקרון שאותו העלתה בארבאבא היא : למה שאנשים אחרים יגדירו לי את החוקים ובדרך עקיפה אותי עצמי? למה אני לא יכולה להגדיר שמי שמנצח הוא מי שנראה הכי פחות טוב או מי שצפה הכי הרבה ב'בארבאבא'? תחרותיות היא אומנם אבולוציונית .אך החוקים של התחרות נקבעים דיי בשרירותיות בחברה שלא צריכה להיאבק על אמצעי מחייה בסיסים. על כן , מי שמסתכל מספיק טוב , מבין שאין באמת תוכן לחוקים האלו (אולי בסיס "טבעי" יש , אבל תוכן ממשי שנותן לך יתרון אבולוציוני על פני אחרים- אין). אני חושב שעניין התחרותיות הוא יותר תלוי חברה , פחות תלוי אבולוציה. אומנם אני לא אנתרופולוג, אבל אם אני לא טועה - ביפן לדוגמה , תחרותיות היא דבר רע שמציג אותך כמתיימר להיות טוב מאחרים .

 

[אייני]

אני עניתי

לשאלות הראשונות שלה. לא לאחרונות. (וגם זה יחסית בקושי. כתבתי לה שורה ראשונה מאוד כללית שם, ואז הגבתי לה ספציפית כל פעם). אם ניסית למצוא את התשובות לשאלות האחרונות שלה בתשובות שלי, אז אני חושש שאתה זה שפספס את העיקר בתשובות שלי. ו...אתה רציני לעזאזל? ביפן ובמזרח הרחוק התחרותיות גרועה פי כמה וכמה מאשר בארץ או בארה"ב. שם לדוגמא - אם אתה לא מצליח בלימודים - אתה כישלון מטורף. הלחץ שם עצום בצורה מפחידה וגורם להרבה מאוד סטודנטים להתאבד. שלא לדבר על זה שרק ביפן יש מחלת נפש שמתרחשת אצל צעירים בעיקר וגורמת להם להסתגר באופן מוחלט בחדר - ולא לצאת ממנו, ולשקוע אך ורק במשחקי מחשב, בעיקר משחקי רשת באינטרנט, בגלל הלחץ העצום שממנו הם סובלים בחברה שלהם. מחלה דיי הזויה, אני חייב להגידXD ראיתי תוכנית על זה. נפגשו שם עם נשיא האגודה, שהוא בעצמו סבל מהמחלה הזאת והיה בחדר שלו 10 (!!!!) שנים בלי לצאת ממנו. כאילו, פאק. אבל כן, זה ברור שגם לחברה יש השפעה מסויימת על התחרותיות, כמו שיש לה על כל תכונה אנושית אחרת. זהו בעצם היתרון הגדול של בני האדם - בזכות השכל שלנו אנחנו מסוגלים להתגבר על תכונות טבעיות שלנו ולהתנגד להן. מי קובע את החוקים? אנחנו בסופו של דבר. איך בדיוק? אתה יכול לחשוב על הרבה הסברים (תקשורת, אופנה, וכד'). כאן זה כבר לא יהיה אבולציוני, מסיבות דיי מובנות - אלא יותר חברתי וסביבתי. אבל כמו שאמרתי - לא התעסקתי בשאלה הזאת. וכוח להתעסק בה כרגע - מצטער, אבל אין ליXD

 

[אניהואאני]

הלכתי ונברתי בארכיון ווינט

בסוף מצאתי את זה . זה טור של דנה פאר שחייה ביפן וכותבת על האופי , התרבות ועל יפן באופן כללי . "התבלטות נחשבת לדבר רע, ותלמיד שמפגין ידע רב מדי בכיתה נחשב למתבלט, ולפיכך למתרברב ותחרותי – תכונות הזוכות לגינוי בתרבות היפנית, הדוגלת בשוויוניות ובהרמוניה." הטור הספציפי, ועוד הרבה אחרים , מאוד מומלצים וכתובים לא רע אגב . (נכון שזו לא הוכחה חד משמעית ואמינה לכל הדעות , אבל זכרתי שהתבססתי על משהו). מעבר לזה , צריך להבדיל בין תחרותיות לבין השגיות. הם לא אותו הדבר. וגם, השאלות הראשונות קשורות בהכרח לשאלות שבאות אחריהן, לכן כשמדברים על אבולוציה ותחרותיות באופן כללי , חשבתי לעצמי שהגיונית שנקשר את זה לשאלות שבאות אחרי .. אז חשבתי

 

[אייני]

אההה

וול, אין לי כ"כ מושג. אני אישית יודע פשוט שיש במזרח הרחוק בהרבה מדינות לחץ חברתי וציבורי מאוד גדול על הצלחה בלימודים. אולי עוד כמה זמן אני אחפש באינטרנט גםXD

 

[polop]

מה זה XD ?

 

[אייני]

סמיילי צוחק. כמו D: