ראשונים תמיד אנחנו...

[גיורא126]

ראשונים תמיד אנחנו...
בוקר טוב לכולם,

הסיפור של יעלי עצוב. מי יודע אולי אם היה הבן ז"ל נשאר בגולני אולי היה מתקדם בסולם דרגות הצבא ומגיע לקצונה בכירה?
לא רק פה, בכול מקום בחיים כשאתה עושה דבר אחד אתה לא יודע מה היה קורה אם עשית את הצד השני.
לדעתי אם הילד מתעקש מאוד צריך לחתום לו כי אף פעם לא יודעים מה מחכה מכול צד של העתיד.

 

[שי1951]

צהרים טובים

של יום חמישי

יום יפה ושמשי

אפילו קצת חם מהרגיל.
גיורא - סיפור עצוב (בן יחיד שמבקש מהוריו לחתום לו על שרות ביחידה קרבית)
ובסוף קורה מה שקורה, גם הסיפור של יעלי על הזקנה ניצולת השואה
שהתעקשה שהבן שלה (מהבעל שנספה בשואה) ישרת קרוב לבית - לא ביחידה קרבית, ובסוף הוא נהרג
דווקא ביחידה העורפית - כנראה שאסור לשחק עם המזל/הגורל - כי לעולם אין לדעת מה יקרה.
כמו שכתבה אתמול טובי - (כמצוטט)
אין אנו יודעים מה יקרה אפילו 5 דקות לפני שזה קורה ואפילו שזה הדבר הכי בלתי צפוי שיכול לקרות.
מצרף קובץ - בתקווה לשיפור מצב הרוח, המשך יום נעים לכולם.

 

[tamarsharoni]

הוויכח הזה , על חתימה לבן יחיד,
היה מאז הקמת צה"ל . נראה לי שהצבא חייב לקחת את הבעיה על כתפיו, ולהחליט . כמו שהצבא קובע לאיזה תפקיד החיל מתאים , מי מהחיילים מתאים לקצונה , מי ללהקה צבאית ומי להיות נהג . כך הצבא חייב להחליט שבן יחיד לא יוצא לקרבי נקודה . זה חייב להיות כחוק ולחיל/ הוריו אין מה להגיד בנושא . אם לגורל משעמם ורוצה לשחק בחיי אדם , זה בסדר , אבל אנחנו לא צריכים לעזור לו . זו לפחות דעתי .

 

[טובי1952]

מישהו ראה את יעלי?

שלום כולם,
חסרה לי יעלי, אוהבת את סגנון הכתיבה שלה ואת חוכמתה.
תמר, כול הכבוד לך, אני גם חושבת איתך שנושא הבן היחיד צריך להיות ההחלטה של צה"ל.
שי, מברכת אותך בכול הברכות שבעולם, כמעט נחנקתי מרוב צחוק מהבדיחה שלך.
מזמינה גם אני את כולם לכתוב כדי שיהיה שמח