ראשית שלום לכולם

[עלמה...]

ראשית שלום לכולם

אני בחורה בת 27 שסובלת מהשמנת יתר לאחר תקופה ארוכה של עליה רציפה במשקל החלטתי לבחון את ההפשרות של ניתוח הצרת הקיבה. פניתי לקופ``ח והופנתי להמשך היבחון נקבעה לי פגישה עם רופא כירורג ליעוץ שטען כי עודף המשקל שלי לא עומד בקריטריונים לביצוע הניתוח. אותו רופא טען שבכדי לעבור את הניתוח עלי להוסיף מספר לא מבוטל של ק``ג. הרגשתי נורא ואיום, כאילו שכל התקווה שעוד נותרה בי נעלמת אמא שלי (שהיתה עד אותו הרגע נגד הניתוח) ניסתה לשכנע את הרופא שאין דרך אחרת, ולמען בריאותי הנפשית חייבים למצוא פיתרון. לאחר ניסיונות שלי ושל הרופא ל``עגל`` פינות (הורדה של גובהי והוספת משקל) הצלחתי להגיע למסת גוף מתאימה לניתוח. משקלי באותו הזמן היה כ-95 ק``ג וגובהי 164 ס``מ. הרופא שלח אותי לסדרה של בדיקות וקבע לי פגישה נוספת... עברתי את כל הבדיקות הנידונות ואף נקבעה לי פגישה עם פסיכיאטר להמשך ההיבחון. הסביבה הקרובה שלי שהיתה כולה נגד הניתוח התחילה להבין שאני רצינית בעיניין והתחילה לתמוך. במהלך הבדיקות, תוך כדי ידיעה שאני עומדת לבצע את הניתוח, ניכנסתי לתוך סחרחרה של אכילה אכלתי ללא הפסקה והוספתי עוד כ-6 ק``ג למשקלי פתאום הודיע לי הרופא שבשל העובדה שיש לי ביטוח משלים תקופה שקצרה מתקופת ההכשרה אני נאלצת להמתין לפחות כ-6 חודשים עד לאפשרות לקביעת תור לניתוח. קיבלתי רגליים קרות.... הפסקתי את הבדיקות <שעוד נותרו לי לעבור> והחלטתי שאני לא מסוגלת להמתין זמן כה רב... בנתיים ירדתי כ-13 ק``ג ממשקלי ואני שוקלת כ-90 ק``ג כרגע אני נמצאת במשבר.... אני כבר לא חזקה והדיאטה כבר לא עוזרת אני מתחילה לחשוב שוב על האופציה של הניתוח <כבר אין לי הגבלה בתקופת ההכשרה> כפתרון לבעיתי אבל אני יודעת שבנתונים הנוכחיים אני לא עומדת בקריטריונים לניתוח ואני לא מסוגלת להעלות במשקל בשביל לבצע את הניתוח. אני נמצאת כרגע בבעיה ללא פתרון. יש לי חברה שעברה את הניתוח ונאלצה להעלות 12 ק``ג בכדי לעמוד בקריטריונים אבל נפשית אני לא מסוגלת לעשות זאת.... אשמח לשמוע את התרשמותכם בנושא ולקבל עיצות האם מישהו מכם נאלץ להוסיף למשקלו? האם הביטוח הרפואי מימן את כל הניתוח? אני חייבת לציין כי הסביבה הקרובה שלי מתנגדת בתוקף לניתוח כרגע ולא תומכת בי בהחלטה עד לפני שלוש שנים הייתי בחורה רזה אבל עכשיו אני לא מצליחה להרזות וכולם סביבי טוענים שאני יכולה.... אני מקווה שתוכלו לתת לי עיצה למרות שלא ממש שאלתי שאלות ישירות תודה מראש עלמה

 

[עדי.פ]

עלמה יקרה

ראשית ברוכה הבאה לפורום. מפנייתך נראה כי את לא שלמה במאת האחוזים עם האופציה הניתוחית ומה גם שמופעל עלייך לחץ מסביבה שלא תומכת. נתוח מסוג כזה מחייב תמיכה מלאה של הסביבה והחלטה סופית ואמיצה של המנותח. הניתוח הוא לא עוד דרך להורדה במשקל (כמו נסיונות הדיאטה השונים שעברת עד כה) אלא מהווה את הפתרון האחרון שמוכנים לשנות בשבילו את אורח החיים לתמיד. הקריטריון לניתוח נקבע מאותה סיבה על BMI 35-40 מהסיבה הפשוטה שמסת גוף גבוהה כל כך מהווה סיכון בריאותי חמור ומקצרת את אורח החיים. עליה מכוונת למשקל ולמסת גוף גבוהה והכנסה עצמית לקבוצת סיכון אינה מומלצת . אני מציע ללמוד עוד על הניתוח והחיים אחריו ולשתף את המשפחה. הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא לקבוע תור להתיעצות פרטית (אם יש לך ביטוח משלים הוא מכסה גם התיעצות פרטית עם רופא מומחה) עם מנתח מומחה לניתוחי השמנה ולטיפולים בהשמנה חולנית (יש כאלה) שיענה על כל השאלות שלך ושל בני משפחתך. מנסיוני האישי אני יודע שהרבה מאוד מההתנגדות שיש לאנשים (בני משפחה) נגד הניתוח נובע מחוסר ידיעה ובורות הנובעת מקריאת כתבות לא מאוזנות בעיתוני נשים או תוכניות טלויזיה. מוטב ללמוד על הניתוח מבעלי מקצוע שיענו על כל השאלות, יגדירו את הסכויים והסיכונים. הדרך העומדת בפנייך לא קצרה אבל אם תתמידי בה תצליחי. עדי

 

[עלמה...]

תודה על התגובה...

הרופא שביקרתי אצלו המליץ לי (באמירה עקיפה) להוסיף למשקלי בכדי להתאים לניתוח הוא ``רמז`` לי על אפשרויות נוספות והדגיש את האפשרות הפרטית (שכרוכה בהוצאה כספית גדולה) לבסוף אותו רופא גם עזר לי ``לעגל`` פינות.... הוא המליץ לי בחום על הניתוח והצליח אפילו לרכך את האנטיגוניזים של אימי אבל בכל זאת קיבלתי רגליים קרות כניראה שלא היתי מוכנה נפשית ולא הייתי מסוגלת לחכות תקופה כ``כ ארוכה... עכשיו אני שוב מבולבלת....

 

[פשטידה]

מציעה לחשוב עוד פעם...

עלמה, המשקל הנוכחי שלך הוא משקל, שחלק מהמנותחים כאן מגיעים אליו *אחרי* הניתוח, אחרי שהם יורדים 30 או 40 קילו... במילים אחרות - הניתוח מיועד לאנשים עם עודף משקל הרבה יותר קיצוני משלך, ולא במקרה נקבעו הקריטריונים האלה. במשקלך הנוכחי, דיאטה קונבנציונלית, גם אם דרסטית, יכולה לעשות שינוי משמעותי. אצל מי ששוקל 130 קילו, דיאטה לא תעזור וצריך פתרון קיצוני יותר, ובמקרה הזה פונים לאופציית הניתוח. בנוסף, אמרת שתמיד היית בחורה רזה ופתאום התחלת להשמין - זה מצב שנשמע לי דורש בירור רפואי - מה גרם להשמנה הפתאומית? האם חל שינוי בקצב חילוף החומרים שלך, ואם כן - למה? עצה שלי - עזבי אותך מהשמנה לצורך ניתוח. כך או כך, תצטרכי לרזות את הקילוגרמים שאת מעלה, וכך או כך זה לא יהיה קל. הייתי מציעה לך לבדוק יותר לעומק את ההיבט הרפואי, ואולי גם לפנות לתמיכה מקצועית (פסיכולוג/ דיאטטנית) שתעזור לך להתמודד עם מה שקורה לגופך.

 

[עלמה...]

פשטידה יקרה

תודה על תגובתך אבל אני לא יכולה שלא לחלוק על דעתך בנוגע לעודף משקלי... נכון שאני לא שוקלת 130 ק``ג אבל תסכימי איתי שגם במשקל של 90 ק``ג עדיין הדרך ארוכה (להזכירך עד לא מזמן שקלתי יותר ממאה ק``ג) אני יודעת שאני לא מוכנה להשמין בכדי להוריד אח``כ אבל אני עדיין מבולבלת... אני לא מצליחה לראות את הסוף ויש לי עוד למעלה מ30 ק``ג עודפים.... העליה במשקל נבעה אצלי בעיקר בשל אכילה לא מבוקרת ולא בשל בעיה בחילוף החומרים. פשוט לא היו לי גבולות היו מקרים רבים שניכנסתי ללופ רציני והזלילה הוותה מפלט להרבה צרכים רגשיים יתכן שאולי פסיכולוג יהווה פיתרון הולם ואני בהחלט אשקול את האפשרות, אבל אני עדיין לא מוכנה נפשית לזנוח את רעיון הניתוח. תודה לך מכל הלב עלמה

 

[רוייקו]

את הרי יודעת שמגוחך להעלות 20 קילו

במשקל על מנת שינתחו אותך להוריד את אותם 20 קילו .. נורא חבל שאת רואה בניתוח תהליך קסמים שיגרום לך להיות אחרת, אילו רק תעשי אותו, כיאילו הכל תלוי בניתוח. הצלחת לרדת 13 קילו לבד. את עומדת כרגע על 90 קילו, כ 25 קילו יותר ממישקל היעד שלך. הקריטריונים של קופות החולים למימון הניתוח קובעים מינימום של 40 קילו עודפים, על מנת לעבור את הניתוח. אפשר לעבור את הניתוח באופן פרטי, אך גם זה לא בכל מישקל עודף. על מנת להוריד 15 קילו במישקל, אבסורד לגשת לניתוח. צריך לא לשכוח את הסיכונים הכרוכים בניתוח וגם את סיכויי הכשלון. לא כל אדם מתאים לניתוח נגד השמנה ויש לא מעט מנותחים שאינם מצליחים להוריד במישקל, אפילו 20 אחוז מהמישקל העודף וצריך לחשוב על הכל, לפני שבוחרים ללכת לניתוח. הניתוח הינו כלי עזר למי שניסו ומיצו את כל הנסיונות במטרה לרדת במישקל והמישקל מסבך ומסכן אותם. את לא משתייכת לאותה קבוצת סיכון. נסי להוריד את הקילוגרמים המיותרים שלך לבד. אל תחפשי קסמים. מהמנותחים נדרשת לא מעט עבודה עם עצמם ואף קשה יותר אפילו מאלה שלא נותחו, לעיתים.

 

[עדי.פ]

כשיש נקע ברגל לא שוברים אותה כדי

לשים גבס ולהחלים כך גם לא מעלים במשקל לצורך ניתוח

 

[גלית1]

על פי מה החלטת בדיוק?

מה בדיוק גרם לך להחליט כמה יש לה עוד להוריד אם זה 20 קילו 25 קילו או בכלל 10. כל הטבלאות האלה זה סתם בולשיט כי זה לא ממקד את מבנה הגוף כמו שהוא. אתה לא יודע איזה מבנה גוף יש לה אז על פי מה אתה נותן החלטות כאלה? אתה דיאטן? שאלת פרטים? כל אחד נעשה חכם ונותן עצות. אבל עד שלא עוברים את הדבר על הבשר שלך אתה לא יודע. הנה אני בגובה 1.76 ולפי הטבלאות אני צריכה לשקול משהו כמו 64 קילו, לעומת זאת על-פי מבנה הגוף שלי אני בכלל צריכה לשקול 80.7 קילו. אז זה סתם שטויות. חוץ מזה שמשקל לא משנה שום דבר ברגע שהיא תרגיש טוב עם הגוף שלה. אין אף אחד בעולם שיגיד כמה כל אחד צריך לשקול הכל עניין של הרגשה. ואם במשקל הנתון אני עדיין ירגיש שמנה מדי או רזה מדי? זה לא טאבו הטאבו היחיד זה ההרגשה שלנו. אז אם אתה לא מבין אלה שצריכים להוריד ויודעים מה זה הסבל הזה אל תתן עצות. זה לא עובד ככה. תמיד אלה שאין להם עודף משקל מרגישים שיכולים לתת לנו השמנים עצות על כל דבר וזה ממש לא נכון. העצה הכי טובה שאפשר לקבל זה מאדם שמן שבתהליכי הרזייה או מאדם שהיה שמן והיום כבר רזה. אז בבקשה ממך......

 

[מירי,]

גלית - לרוייקו יש הרבה ניסיון

לא שהוא צריך את ההגנה שלי אבל הוא כן עבר תהליך הרזיה אז הוא יודע במה מדובר... לגבי טבלאות משקל - אז בדקתי מה שאמרת ואת אמורה לשקול (לפי הטבלאות) 59-78 ק``ג כך שה 80 שאת מדברת עליהם הם נכונים בהחלט!! מה שאני רואה זה שמי שייזרום עם הניתוח ברוב המיקרים הניתוח גם יעזור לו לרדת במשקל , ואני עדיין חושבת (סליחה על הביקורת למרות שאנחנו לא מכירות ואני בטח לא מכירה את המיקרה שלך ויותר מזה אני לא רופאה ורק ראיתי אותך בטלויזיה) שחלק מהבעיות שלך נבעו מההתנהגות שלך אחרי הניתוח , ועדיין את לא יכולה להשליך ממה שקרה ללך על מנותחים אחרים - אני יכולה לספר לך על עצמי שחיי הישתנו מאוד לטובה , המראה שלי הישתנה פלאים , ובכלל... הניתוח עשה לי רק טוב! את ר שבוע (אם אני זוכרת נכון) עושה דיאטה רגילה , בואי נדבר בעוד כמה חודשים, דיאטה זה לכל החיים , והניתוח עוזר לה!! הוא לא בא במקומה , אני עשיתי סוויץ בראש ביום שהתעוררתי מהניתוח!!!

 

[גלית1]

אז ככה...

ליתר דיוק אני שלושה שבועות כבר בדיאטה זו הייתה טעות, ואני מרגישה נפלא. אני שמחה שהולך ושנעשה לך סוויץ` בראש. ואם תשימי לב ההבדלים בין 59 קילו ל-78 קילו זה הבדל משמעותי כך שהטבלאות האלה הם באמת לא אינדיקציה נכונה לבוא ולומר כמה עוד יש להוריד. ההתנהגות שלי אחרי הניתוח הייתה בדיוק כמצופה, מה שקרה הוא שהקיבה שלי דחתה את הטבעת. זאת אומרת הגוף שלי דוחה עצמים זרים שנכנסים לגוף וזה מה שמפחיד אותי כי אני חושבת אם חס וחלילה אני אצטרך לעבור השתלה של איבר מסויים (אני הולכת לכיוון הכי קיצוני) אני לא בטוחה שאני אוכל כי הגוף שלי דוחה כביכול השתלות של גופים זרים. אני מאד מאד שמחה שהולך לך טוב אבל לפי הסטטיסטיקות אדם אחרי ניתוח כזה בטווח של כ-10 שנים חוזר לאותו משקל שהיה וזאת כי אני מכירה גם המון אנשים שסבלו כמוני וכן התנהגו כמו שצריך. תאמיני לי מיד אחרי הניתוח בקושי 3 כפות של לבן יכולתי לאכול. ומהתחלה ההרזייה שלי לא הייתה טובה, או שלא הייתי מרזה כלל או שפתאום הייתי מורידה 5-6 קילו בשבוע בגלל שלא אכלתי. קשה לי להסביר לך למה זה קרה לי אבל זה קרה. אני לא באה ומכלילה אבל לפני שנכנסים לניתוח הזה יש לבדוק את כל הצדדים היטב כי אם לא מגיעים למצב כמו שאני הייתי שלא יכולתי לעמוד על הרגליים והחיים שלי נהרסו. גם היום הקיבה שלי פצועה כי היא נשארה מצולקת ומאד מאד קשה לי לאכול. אני בקושי יכולה לאכול שוק של עוף פשוט זה עושה לי כאבי בטן איומיים. מירי, אני מאחלת לך שלא תדעי את הסבל שאני עברתי לעולם, והלוואי שבאמת תרזי כמו שאת רוצה ושתשארי גם באותה גזרה. וזה ממש מכל הלב.... בהצלחה...

 

[רוני#]

עוד פעם שוק של עוף ...........

אם תתעקשי לאכול את שוק העוף הזה - זה לא יעזור ..... תשמעי - אני מכיר שני מנותחים האחד כמה שנים לאחר הניתוח והשניה שנה אחריו . הם כמעט שלא מסוגלים לאכול מוצקים . הם חיים על מזונות ``דייסתיים`` . אז את הכישלון החלקי הזה בניתוח הם לא הפכו לכלי התנגחות כנגדו אלא קיבלו את זה כעובדה - ועל זה הם חיים , וככה הם יורדים . הם מצאו להם תפריטים נפלאים בקטגורית ה``דיסתיים`` . שניהם נהנים מירידה נפלאה במישקלם (50 ק``ג - ושמונים ומשהו ק``ג) . רוני

 

[גלית1]

אבל תבין רוני שאני כבר...

אחרי הוצאת הטבעת קרוב לשנתיים ואני עדיין לא יכולה לאכול כמו שצריך. אחרי כמה כפות גבינה עדיין יש לי תחושת חנק. שלא נדבר שבקושי ירקות אני יכולה לאכול שזה בעצם המרכיב הכי חשוב בכל דיאטה שלא תהיה. וזה שהם קיבלו את זה כעובדה זה לא בסדר כי כנראה קיים אצלהם איזשהו סיבוך והם חייבים לבדוק מה זה. אסור שזה יהיה כך אחרי תקופה שכזו. גלית

 

[רוני#]

אסור/שמסור - זה מה יש ........

ועם זה יש כמה אפשרויות להמשיך .......... או לקבל את זה כפי שזה , לבצע בדיקות שבזה אכן מסתכם כל העניין , שאין שום סיבוכים אחרים , להמשיך לאכול בצורה מוגבלת שכזו , לרדת יפה ולהנות מחצי הכוס המלאה הזו ....... או - להסתכל על חצי הכוס הריקה , לנסות לחפש בכח מה לא בסדר , ללכת לתיקונים חוזרים ונישנים , לקחת סיכונים נוספים - בתקווה להגיע לחלום הנכסף בצורה מושלמת . הם בחרו בדרך הראשונה - ואני ממש מצדיק אותם רוני

 

[גלית1]

אז שיהיה לכם לבריאות!!!

 

[רוני#]

להם ..........

והבחורה שבינהם קוראת סמויה פה בפורום שאלה אותי אם התכוונתי אליה רוני

 

[רוייקו]

לגלית1

את לא מסוגלת לכתוב בלי להשתלח ? אין צורך להשתולל ולהתפקע. היא לא מתאימה לניתוח מבחינת האינדקס. מה לעשות ?! את האינדקס והקריטריונים לא אני קבעתי אלא איגוד הרופאים העוסקים בתחום הכירורגיה וחוץ מיזה, לא כל כך ניראה שאת לא אותה בחורה שראינו בטלויזיה.

 

[גלית1]

הלוואי ולא הייתי

אם אתה רוצה אתה מוזמן לתת לי אי מייל שלך ואני אשלח לך תמונה שלי כדי שתראה שאני אותה בחורה אם אתה זוכר איך היא נראתה. וזה מרתיח אותי שאנשים באים וזורקים דברים באוויר בלי לבסס אותם. אין לי בעיה שהיא לא מתאימה לניתוח והלוואי ובכלל היו מבטלים אותם הרי למרות כל הניתוח עדיין יש לעשות דיאטה, כי בלי דיאטה זה לא עובד נקודה!!! מה שמרגיז אותי שאנשים באים ואומרים דברים והם רק בתקופת ההתחלה אחרי הניתוח ובאים ואומרים שהדברים שאני ואחרים אומרים הם לא נכונים. הרי הם לא חוו זאת על בשרם והם לא יודעים מה היו הרגלי ההתנהגות שלי אחרי הניתוח אז הם יכולים לבוא ולהגיד שבגלל שלא שמרתי זה מה שקרה. תבין את הכעס, אנחנו הולכים ונותנים את החיים שלנו בידי כל מיני רופאים שרוצים לבסס את הרזומה שלהם על חשבוננו. לא ממש אכפת להם מה קורה איתנו בהמשך אם בכלל רזינו או לא העיקר שאנחנו נכנסים לסטטיסטיקה של המנותחים. אני אחרי הניתוח הייתי מקבלת טלפונים מדר` קייזר ומעוד רופאה במחלקה לדעת אם רזיתי בגלל שהם צריכים לעשות סטטיסטיקה לא כי אכפת להם מה קורה עם המנותחים. למרות כל הסיבוכים שהיו לי הפרופ` היקר לא היה מוכן להוציא לי את הטבעת בטענה שכל מה שאני אומרת וכל מה שהרופאה הגסטרואנטרולוגית זה מפוברק. הוא טען שאני אמרתי לה לכתוב סתם את הדברים כדי שאני אוציא את הטבעת. הוא בכלל רצה שאני אחתום על מכתב שהוא יוציא לי את הטבעת בניגוד לדעתו הרפואית למרות כל הסיבוכים הקיימים. זה רופא? בידי אדם כזה אנחנו האנשים שחושבים שזו היא דרך המוצא האחרונה נותנים את החיים שלנו? הרי הוא קצב!!! לא מעניין אותו כלום הרי לא פעם ולא פעמיים מתו לו על שולחן הניתוחים בגלל רשלנות רפואית כי הוא שכח ספוגית או מספריים בגוף המנותחת. אני הגעתי למצב של פעמיים בשבוע להיות במיון והוא לא התעניין. כל מה שמעניין אותם זה לעשות לעצמם שם של פרופסורים גדולים אבל הם ממש לא אנושיים. אני חושבת שלפני שנותנים דיפלומה לרפואה צריך המועמד לעבור מבדק פסיכולוגי אם הוא בכלל אנושי וכשיר לטפל באנשים אחרים, ולא כמו שמתנהג הפרופ` המהולל עם הפציינטים שלו. תאמין לי כואב לי לכתוב את הדברים האלה אך זו מציאות. באיזה שהוא שלב כול מנותחיו יראו את הצד שלו. פשוט אינטרסים.....

 

[רוייקו]

פחחחח... הצחקת אותי, גלית .. חרוזי

רוצה לבסס את הרזומה שלו ? בבבבבבבההההההה.... גמרת עלי !!! האיש כבר יוצא לפנסיה או טו טו ... התבגר, אמר ? אויי, איך שאין לך שליטה על המילים שנפלטות לך מהפה.

 

[גלית1]

אני ממש לא מבינה אותך

במקום לנהל פורום אתה ומעביר פה סתם ביקורות, תקרא ותשכיל. הרי כל מה שאני ועוד עשרות כותבים פה זה על בשרם לא כי בא לנו. ואני באמת שמחה שהוא יוצא לפנסיה כך לא יהרסו חיים של עוד הרבה חולים.

 

[שירז29]

לעלמה......................

שלום לך. אני הייה כנה איתך,לי קרה בדיוק את אותו הסיפור שלך, בהתחלה לא ההיתי בקריטיונים הנכונים לגבי אישור הניתוח,אז ההיתי צריכה לחכות עד שהעלתי לפחות 10 קילו יותר,ואז אישרו לי,ואחר כך,הגעתי למצב, שההיתי צריכה שתהיה לי תקופת הכשרה בכללית מושלם,12 חודשים, כי רק אחרי 12 חודש מאשרים לבצע ניתוח דרך כללית מושלם,אני את הניתוח, עשיתי בהשתתפות חלקית כ-2115 ש``ח,ששולם לבית חולים אסותא,כי שם עשיתי את הניתוח. אני לניתוח המשוער שעברתי,חיכיתי לו שנה,בגלל מה שרשמתי לך, מבחינת הביטוח המושלם-זמן הכשרתו,ומבחינת המשקל. לפי דעתי,עם את רזית עד עכשו,אז את יכולה להרזות בכוחות עצמך, ואת לא זקוקה לניתוח.אצלי המצב היה שונה,אני בכלל לא הצלחתי להרזות בכוחות עצמי אפילו קילו אחד. הניתוח עצמו,צריך להיות האופציה האחרונה,שהאדם השמן מחליט עליו. אך לפי דעתי,כל עוד את לא בטוחה בעצמך,על תעשי זאת,על מנת לעשות את הניתוח,עלייך להיות חזקה מבחינה נפשית וריגשית. הסביבה,תומכת בך,ואומרת לך שאת יכולה,לעשות זאת בעצמך,על מנת שלא תעברי את הניתוח,והם בעצמם מכירים אותך אישית,והם יודעים שעם כוח רצון,את מסוגלת להרזות בעצמך,ואין בזה שום רע.הם בסה``כ: אוהבים אותך,ודואגים לך. עלייך בהחלטותייך,להיות בטוחה בעצמך,ולעשות מה שטוב לך, אני מציעה לך להוריד כרגע את אופצית הניתוח,ולחשוב טוב טוב, עלייך,ולקראת מה את רוצה ללכת. כי הניתוח הוא תהליך לא קל,מבחינת ההחלמה,מבחינה נפשית,ומבחינה ריגשית. יש אנשים שהניתוח עצמו,מדכאה אותם נפשית. ובגלל זה שולחים כל אדם להסתכלות פסיכיאטרית,על מנת לראות עם הוא יוכל להסתגל למצב אחרי הניתוח,כי זאת דרך חיים שונה וחדשה, אחרי שעושים ניתוח.אך לפעמים המצב שונה אנשים נכנסים לדכאון נפשי מבלי להרגיש בגלל שינוי דרך חייהם,ובגלל המגבלה הכרוכה בזה, ובגלל ההסתגלות למצב החדש,שמבניהם המון מוציאים בסופו של דבר את הטבעת עקב אי נוחות,ועקב ירידה במצבי הרוח,כגון כניסה למצב דיכאוני. שאני אישית מכירה אנשים כאלה. זאת דרך לא קלה,דרך רצופה קשיים,עלייך להיות חזקה לא רק לפני הניתוח, המבחן הוא אחריי הניתוח עצמו,כמו שרשמתי לך. ורק את,ורק את,צריכה להחליט בעצמך,אבל הצעתי לך,לשמוע בקול המשפחה שאוהבת אותך,כי הם רוצים רק לטובתך. לכן,חשבי היטב היטב,על אופצית הניתוח. דרך אגב,בקרוב אכתוב את סיפורי האישי בעקבות הניתוח,ואז תדעי בדיוק על מה אני מדברת,עקב נסיוני האישי. כרגע אני לא חושפת את כל העובדות,אבל שיגיע הרגע,אעשה זאת,אני מבטיחה. שלך שירז........