ראש השנה

[Shmuelr013]

ראש השנה

על פי היהדות, השנה מתחילה מהראש. ראש אשר ממנו נובעת המילים ראשון ובראשית (ברא ראש). על פי תפישה זו הראש, השכל, המיינד, הוא החשוב. הוא הראשון. אך היכן נעלם מקומו של הלב, מדוע איבד את מקומו לראש. אשמח להתיחסויות, בראש טוב...

 

[דניאל גליקר]

אכן הראש הוא ראשון

להבנתי, רק אחרי שהראש (התודעה) הגיע להתפתחות המלאה שלו, מגיע תורו של הלב להתפתח במלואו. יחד עם זה, ההתפתחות של הלב איננה מתחילה אחרי התפתחות מלאה של התודעה. זה לא שמדרגת סגן אדם מתקדם לסרן וכד. התפתחות הלב מתחילה מייד עם תחילת המסע הרוחני הנכון. יש לעיתים (למשל אצל אמהות) שהלב מגיע כבר להתפתחות מלאה לפני שהתודעה עשתה זאת. במצבי הארה, המצב הראשון הוא פיתוח מלא של התודעה. מצב ההארה הבא הוא פיתוח חושי האבחנה (עד למעודן ביותר בעולם היחסי) שנעשה על ידי התפתחות של הלב. אבל כמו שכתבתי, זה לא פועל כך שקודם אדם חי את רמת תודעה ראשונה בהארה, וכשהיא מוגשמת באה השנייה וכד. אדם יכול עדיין לא להיות מואר בכלל אבל לחוות התנסויות של מצב התודעה הגבוה ביותר.

 

[Shmuelr013]

דניאל יקר, דבריך מעניינים ומחכימים

על פי דברים אלו אני מבין, ,כי הלב משמעו נתינה.על פי הדוגמה על האמהות אך יחד עם תכונת הנתינה היוצאת מהלב, קיים המושג חכמת הלב. הלב החכם, כפי שכתוב בספר שמות "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך" הוא מקור של ידיעה, של אינטואיציה המחוברת ללב. אם חוכמת הלב היא מקור החוכמה, מדוע הראש קודם. מדוע חכמת השכל ביהדות קודמת לחוכמת הלב. שאלה מעניינת שאינה טרוויאלית.

 

[דניאל גליקר]

אולי הפסוק הבא יבאר מעט

מה שבבית הספר שלי (לפני הרבה הרבה שנים) היינו צריכים לדקלם כל בקר: "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי..." כאן הראשון הוא הלב.