"ראש למטה, עצמו עיניים..."

[Anna Karenina]

"ראש למטה, עצמו עיניים..."

שלום לכולם, אני אמנם "רק" מתאמנת, וידיעותיי בתחום הספינינג הן דלות למדי (אם כי בכל פעם אני לומדת עוד ועוד - ומיישמת) בהשוואה לחברי הפורום, ועל כן חשבתי להתייעץ עמכם, יודעי הדבר מדריכים רבים נוהגים להפעיל מעט דמיון מודרך במהלך האימון, ואז הם מבקשים מהמתאמנים להוריד את הראש ו"לעצום עיניים" (המהדרין אף מבקשים לחשוב על מקום נעים...). לדעתי, הורדת הראש היא פעולה מזיקה לחוליות הצוואר בפרט ולעמוד השדרה בכלל, בוודאי אם הורדת הראש נעשית בצורה דראסטית, במודע (ולא בצורה של מבט חטוף לעבר הרצפה או משהו דומה). מה דעתכם? האם מותר להוריד את הראש? האם רצוי? נכון / לא נכון? אודה לתשובתכם המלומדת יום נעים, נועה.

 

[בדעה צלולה]

את בטוחה שאת רוצה את דעתי?../images/Emo3.gif

אני מביאה איתי גם הוכחות חותכות מה קורה כשמורידים את הראש...

 

[כמו בתולה]

../images/Emo6.gif

 

[אסף האנארובי]

צריך להוריד למדריך ת'ראש ../images/Emo13.gif

וברצינות - לא נכון ולא רצוי ולא בריא

 

[יצירות מתוקות]

ראש בהמשך לעמוד שידרה!

זה המנח הנכון של הראש...גם עם דימיון מודרך...

 

[Anna Karenina]

בסדר, בסדר...לא לצעוק...../images/Emo8.gif

כך גם אני חשבתי, עוד לפני ששמעתי כי צורת הרכיבה הראויה היא כזו בה רוכבים עם ראש מורם (לא עד התקרה, מן הסתם, אבל בהמשך ישיר לגב) - פשוט תהיתי לעצמי אם הבעיה היא אצלי או אצל המדריך/ה (שאגב, ביצע/ה גם מתיחות על האופניים...). ואם כבר בתהיות עסקינן - הרי ידוע לכולנו שכדי לשמש כמדריך ספינינג לכל דבר ועניין, נדרשת הכשרה מהגופים המתאימים. אם כך, איך יתכן שיש כל כך הרבה מדריכים שהשיעור שלהם חורג מכל היגיון בריאותי באשר הוא (והדוגמא שהבאתי קודם, שהיא אמיתית לגמרי, לצערי, היא רק אחת מיני רבות)? אני רוצה להאמין שמכוני כושר שמכבדים את עצמם יעסיקו אך ורק מדריכים עם תעודת מדריך מהמקומות הראויים ביותר, ולא מאיזשהו גוף חלטוריסט (בהנחה ויש כזה, כמו בכל תחום). ובכל זאת, כל מדריך מגיע עם קו מחשבה אחר לגמרי, שבמקרים רבים גורם נזק רב למתאמנים. אין תכנית עבודה מסודרת? מערך הדרכה ברור ואחיד (לפחות ברובו)? (וכן, אחרי כמה שנים של ספינינג, התוודעתי ליותר מדי צורות אימון, שחלקן הותירו אותי עם פה פעור. ולא בגלל המאמץ...)

 

[הבן של קנגה]

מה השאלה ../images/Emo35.gif

או ליתר דיוק, על מה התהייה והפליאה

אנשים מרגישים צורך להפוך כל עניין ל"שלהם" על ידי שינויים. זה קורה בכל תחום וענף שאין בו חובת הוכחה (ניצחון בתחרות). סליחה, גם במקומות שהצלחת מדריך/מאמן נמדדת בניצחונות כבר ראיתי כאלה שמתעלמים מהמקובל גם כשזה לא מניב תוצאות וממשיכים לדבוק בקו שלהם שלא מוביל להישגים. אז על מה הפליאה

אין חובת הוכחה על מדריכים בתחום זה. כל נזק שייגרם הנו עתידי ולא ניתן לשייך לפעולה של מדריך. כל נזק שנגרם במהלך שיעור נגרם על ידי המתאמן ולא על ידי המדריך (הוא/היא לא עמדו עם מקל וחבטו במתאמנים

) אז מה הפלא?

 

[dovev]

מעבר לעניין החוליות

זה מקטין את כמות האוויר הננשפת ונשאפת בקנה הנשימה, או במילים אחרות מקטין את היכולת לנשום- מה שכ"כ חשוב בפעילות אירובית. נסו לשאוף ולנשוף אוויר כשהמבט מושפל ותרגישו זאת. חייבים לגוון ולעורר עניין בשיעורים (ולא רק במוזיקה) כי אנשים באים לערך המוסף, שאם לא כן יכולים לדווש במכון או בחוץ, ולכן הקושי הוא לשמור על מקצועיות אגב לעורר עניין בשיעורים.

 

[ליבית1]

כמובן שלא רצוי להוריד את הראש

מכל הסיבות שהעלו פה כל החברים ובנוסף מהסיבה שבזמן מאמץ זרימת הדם מוגברת ויש מצב שברגע שמורידים את הראש, מקבלים סחרחורת ואיבוד שיווי משקל. צריך לשמור על הצוואר והראש בהמשך לעמוד השדרה.... וזה חשוב. חשוב. חשוב.

 

[taltalon88]

עוד נקודת מבט

כשאני רוכב בחוץ אני נמצא לא מעט זמן עם הראש למטה כי ישנו צורך להסתכל על הכביש או על הגלגל שמולך,עד היום לא היתעלפתי ולא הייתה לי בעיה עם הנשימה,בהגדרה "הראש למטה" לדעתי הכוונה להיכנס למנח אווירודינמי כמו ישיבה במצב אירובר,חוליות הצוואר נמצאות ממש בהמשך לעמוד השידרה,מי שמגזים ומצמיד סנטר לכיוון החזה אכן יפעיל עומס על חוליות הצוואר ויקטין את אפשרות כניסת האוויר בנשימה,אך לדעתי לא זו כוונתו של אותו מדריך...