"רבים ואוהבים". (סיפור בפרקים)
פרק 1:
בוקר שיגרתי בדירתם של דילן ואיילה שנמצאת אי שם בתל אביב:
דילן קם מוקדם בבוקר ו... : "בוקר טוב מאמי", "יאללה מאמי", "קומי", "יאללה כבר נו יא ישנונית", "נו סתום כבר מה קומי תן לישון" ענתה איילה בקול נאנח וישנוני והסתובבה לצד השני, "הבטחת" אמר דילן וסובב אותה בחזרה. "מה הבטחתי?" שאלה באותה נימת קול , "אל תעשי את עצמך לא זוכרת כבר שבוע לא שכבנו", "תגיד מה אתה מטומטם בשביל זה הערת אותי באמצע החיים?", ,כן כי אתמול בלילה הבטחת שנעשה את זה בבוקר", "נו בסדר אבל לא עכשיו" וחוזרת לישון, "נו את כבר שבוע אומרת "לא עכשיו לא עכשיו" חאלס אני גבר עם צרכים, "ואני אישה עם צרכים ויש לי צורך לישון אז חאלס אתה", "אבל מה הקטע להבטיח ולא לקיים?" דילן כבר היה עצבני, "תקשיב אני מודעת לזה שבאלך להזדיין אבל זה לא יכול לקרות סתם ככה". איילה כבר התעוררה לגמרי מכל השיחה ועברה לחצי ישיבה על גבי המיטה, "מה זאת אומרת לא יכול לקרות סתם ככה?" "זאת אומרת שאתה לא יכול לכפות עליי לשכב איתך", "מה הקשר?" הגביר דילן את קולו. "קשר עכשיו חאלס עם העצבים על הבוקר אני הולכת להתקלח", איילה קמה מהמיטה פשטה את הפיגמה והתעטפה בחלוק שלה. דילן עשה אחריה. "מה אתה עושה?" איילה שאלה, "בא איתך להתקלח למה?", "אה וואלה ומתי שאלת אותי בדיוק עם אני רוצה?, עכשיו העצבים של איילה גברו, "ממתי שאני לא אמור לשאול כי אנחנו מתקלחים הרבה ביחד..", "אתה לא מבין שאחרי שאתה מעצבן אותי ועוד על הבוקר אין מצב שאנחנו נמשיך כרגע כרגיל כאילו כלום לא קרה?!", "תראי" אמר דילן ברוגע: "א לא רבנו רשמית או משהו אז אני לא אמור לנחש שאת לא רוצה, ב אני יודע שאני עצבנתי אותך אבל זה כי את אותי, וג אני יודע טוב מאוד שהסיבה האמיתית שלא באלך שנתקלח ביחד זה כי את יודעת שלא נעמוד בזה ונשכב שם, ולא באלך לשבור את המילה שלך". "זה ממש לא נכו..", "על תעני על זה אפילו תאמיני לי שאני מכיר אותך יותר מדי טוב". "אתה יודע מה על פרנציפ תבוא להתקלח איתי ותראה שלא יקרה כלום איך אני?". חיוך עלה על פניו של דילן, "אני רוצה לראות" הוא ענה.
דילן ואיילה התקדמו למקלחת בניסיון לא לגעת אחד בשני, הם פשטו את החלוקים ונכנסו למקלחת, איילה פתחה את המים וניסתה לתפוס קצת מרחק מדילן אך בכל פעם שזזה ממנו קצת הוא רק התקרב עלייה בניסיון לשבור את המילה שלה. "נו זוז כבר קרצייה אני רואה מה אתה מנסה לעשות", "מה עכשיו אני עושה?", "אתה יודע טוב מאוד שכשאני אומרת משהו זה מתקיים אז לא ילך לך", "אה כן?" שאל דילן בטון מתגרה, "כן", ענתה לו איילה בחזרה. לפתע תפס דילן את איילה בצווארה והצמיד אותה לקיר המקלחת, המים החמים זרמו על שניהם ואדים מילאו את החדר כולו הוא התחיל ללטף את לחיה ולקרב את שפתיו לשפתיה הנשיקה הייתה מושלמת הוא התחיל לרדת עם לשנו לכיוון צווארה תוך כדי נשיקות אך איילה ניסתה להדוף אותו מימנה, "דיי" היא אמרה לו בכל נאנח כאילו עוד שניה היא הייתה נשברת, "דיי מספיק" היא אמרה וסגרה את המים, הכל נעצר ברגע האווירה חזרה להיות מתוחה ועצבנית כמו בחדר השינה. "למה הרסת את הרגע?" דילן גיחך, "למה עשית את זה הרגע בכוונה?" שאלה איילה בקול שקט, "אני לא מבין מה הבעיה שלך כיאלו לא שכבנו כבר אלך פעם פתאום לא באלך יותר מה נהיה?!", "את כבר שבוע פאקינג שבוע מתחמקת ממני", "לא נהיה כלום טוב?, חאלס אמרתי שלא באלי אז לא באלי למה אתה לא יכול להבין אותי?", "אני לא מבין איך זה שהזדיינו כל יום פעמיים אפילו פתאום כלום רוצה להבין מה קרה פתאום", "אמרתי לך שלא קרה כלום פשוט לא באלי טוב?", איילה לבשה את חלוקה ובאה לצאת מחדר המקלחת אך דילן חסם את הדלת בגופו...
אשמח לתגובות
פרק 1:
בוקר שיגרתי בדירתם של דילן ואיילה שנמצאת אי שם בתל אביב:
דילן קם מוקדם בבוקר ו... : "בוקר טוב מאמי", "יאללה מאמי", "קומי", "יאללה כבר נו יא ישנונית", "נו סתום כבר מה קומי תן לישון" ענתה איילה בקול נאנח וישנוני והסתובבה לצד השני, "הבטחת" אמר דילן וסובב אותה בחזרה. "מה הבטחתי?" שאלה באותה נימת קול , "אל תעשי את עצמך לא זוכרת כבר שבוע לא שכבנו", "תגיד מה אתה מטומטם בשביל זה הערת אותי באמצע החיים?", ,כן כי אתמול בלילה הבטחת שנעשה את זה בבוקר", "נו בסדר אבל לא עכשיו" וחוזרת לישון, "נו את כבר שבוע אומרת "לא עכשיו לא עכשיו" חאלס אני גבר עם צרכים, "ואני אישה עם צרכים ויש לי צורך לישון אז חאלס אתה", "אבל מה הקטע להבטיח ולא לקיים?" דילן כבר היה עצבני, "תקשיב אני מודעת לזה שבאלך להזדיין אבל זה לא יכול לקרות סתם ככה". איילה כבר התעוררה לגמרי מכל השיחה ועברה לחצי ישיבה על גבי המיטה, "מה זאת אומרת לא יכול לקרות סתם ככה?" "זאת אומרת שאתה לא יכול לכפות עליי לשכב איתך", "מה הקשר?" הגביר דילן את קולו. "קשר עכשיו חאלס עם העצבים על הבוקר אני הולכת להתקלח", איילה קמה מהמיטה פשטה את הפיגמה והתעטפה בחלוק שלה. דילן עשה אחריה. "מה אתה עושה?" איילה שאלה, "בא איתך להתקלח למה?", "אה וואלה ומתי שאלת אותי בדיוק עם אני רוצה?, עכשיו העצבים של איילה גברו, "ממתי שאני לא אמור לשאול כי אנחנו מתקלחים הרבה ביחד..", "אתה לא מבין שאחרי שאתה מעצבן אותי ועוד על הבוקר אין מצב שאנחנו נמשיך כרגע כרגיל כאילו כלום לא קרה?!", "תראי" אמר דילן ברוגע: "א לא רבנו רשמית או משהו אז אני לא אמור לנחש שאת לא רוצה, ב אני יודע שאני עצבנתי אותך אבל זה כי את אותי, וג אני יודע טוב מאוד שהסיבה האמיתית שלא באלך שנתקלח ביחד זה כי את יודעת שלא נעמוד בזה ונשכב שם, ולא באלך לשבור את המילה שלך". "זה ממש לא נכו..", "על תעני על זה אפילו תאמיני לי שאני מכיר אותך יותר מדי טוב". "אתה יודע מה על פרנציפ תבוא להתקלח איתי ותראה שלא יקרה כלום איך אני?". חיוך עלה על פניו של דילן, "אני רוצה לראות" הוא ענה.
דילן ואיילה התקדמו למקלחת בניסיון לא לגעת אחד בשני, הם פשטו את החלוקים ונכנסו למקלחת, איילה פתחה את המים וניסתה לתפוס קצת מרחק מדילן אך בכל פעם שזזה ממנו קצת הוא רק התקרב עלייה בניסיון לשבור את המילה שלה. "נו זוז כבר קרצייה אני רואה מה אתה מנסה לעשות", "מה עכשיו אני עושה?", "אתה יודע טוב מאוד שכשאני אומרת משהו זה מתקיים אז לא ילך לך", "אה כן?" שאל דילן בטון מתגרה, "כן", ענתה לו איילה בחזרה. לפתע תפס דילן את איילה בצווארה והצמיד אותה לקיר המקלחת, המים החמים זרמו על שניהם ואדים מילאו את החדר כולו הוא התחיל ללטף את לחיה ולקרב את שפתיו לשפתיה הנשיקה הייתה מושלמת הוא התחיל לרדת עם לשנו לכיוון צווארה תוך כדי נשיקות אך איילה ניסתה להדוף אותו מימנה, "דיי" היא אמרה לו בכל נאנח כאילו עוד שניה היא הייתה נשברת, "דיי מספיק" היא אמרה וסגרה את המים, הכל נעצר ברגע האווירה חזרה להיות מתוחה ועצבנית כמו בחדר השינה. "למה הרסת את הרגע?" דילן גיחך, "למה עשית את זה הרגע בכוונה?" שאלה איילה בקול שקט, "אני לא מבין מה הבעיה שלך כיאלו לא שכבנו כבר אלך פעם פתאום לא באלך יותר מה נהיה?!", "את כבר שבוע פאקינג שבוע מתחמקת ממני", "לא נהיה כלום טוב?, חאלס אמרתי שלא באלי אז לא באלי למה אתה לא יכול להבין אותי?", "אני לא מבין איך זה שהזדיינו כל יום פעמיים אפילו פתאום כלום רוצה להבין מה קרה פתאום", "אמרתי לך שלא קרה כלום פשוט לא באלי טוב?", איילה לבשה את חלוקה ובאה לצאת מחדר המקלחת אך דילן חסם את הדלת בגופו...
אשמח לתגובות
