זהו אפרים, שקראתי ביוגרפיה עליו
(כי רציתי לעזור לילד עם עבודה עליו לבית ספר) כתוב שהשיאו אותו בגיל 15 ובגיל 18 היו לו כבר 3 בנות, הוא לא הצליח לפרנס את משפחתו והיה עני מרוד, חלה בשחפת וקיטר רבות על חיי הסבל שהוא חי. כל זה למרות שנחשב לעילוי כבר מגיל 13. מגוחך בעיניי שהוא ביקש שמאמיניו יאמרו לאחר מותו : "נ נח נחמן - נחמן מאומן", כסגולה עבורם ועבורו (לא מרחיבה על כך כרגע כי אין לי זמן לזה) הוא כתב דברים חכמים ויפים, ואני רוצה להאמין שצדק. אבל בכל זאת.. איך הוא לא הצליח לממש את ה"סוד"? דרך אגב, למה דיפאק צ'ופרה מספר לנו על מחשבה שדמויה לזרע שנזרע באדמה הפוריה של האמונה, אבל לא מגלה שזה הברקה מקורית שלו? ולמה כותבי ה"סוד" מסתירים מכולם את המקור שלהם..הקבלה היהודית? אני כן בעד חשיבה חיובית. אני בעד ה"סוד", אבל משהו לא מסתדר לי עם זה שנחמן לא הצליח לייצר לעצמו בריאות ועושר, בעודו מלמד אחרים את הדרך להשיג זאת. אם תכנס לקישור שהבאת בהודעה הדומה, נדמה לי שבמבוא כתוב שנחמן אומר שה"סוד" הוא מתובנותיו, תקשוריו, לימודו מאחרים, ושהוא מודע לכך שתובנתו מוגבלת ושזה רק קצה הקרחון. מזה אני מסיקה שיש עוד גורמים, מלבד חשיבה חיובית ואמונה , שמשפיעים על ההגשמה שלנו.