רבנו

רבנו ../images/Emo10.gif

וזה עצוב לי ומרגיז. וזה קורה, אבל אני מרגישה שאין הקשבה. וזה גם באשמתי וגם באשמתו. ואני לא רוצה להשלים איתו כרגע, וגם לא רוצה לריב. ובכלל בעסה מושלמת. הדברים הם כן עקרוניים אני רואה בעיה איפה שהוא לא רואה. וגם יש דברים שפתאום מרגישים אחרת וזה מפחיד ואני לא יודעת איך לשנות את זה. יש מבין?
 

פשושולה

New member
יש מבין, וגם יש הזדהות

אבל תזכרי שזה טבעי לריב, ולפעמים, למרות הבאסה, זה דווקא משחרר המון מתחים, ומנקה את האוירה. אני בטוחה שעוד מעט תירגעו שניכם ותדברו על המצב, ותמצאו את דרך הביניים. שיהיה בהצלחה.
 
יש מבינה ויש לדעתי הרבה מתח אחרי

הלידה ואצלנו אני מרגישה את זה הפעם יותר מהפעם הקודמת. חלק זה עייפות וחלק זה הרצון של כל אחד להמשיך לעשות דברים כמו קודם אפילו כשכבר אי אפשר. יש מריבות שלא קשורות ללידה אבל לחיים - כלומר, את אומרת שאת רואה דברים שהוא לא וזה מאוד קשה אבל זה קורה כל כך הרבה... כמו פשושולה אני חושבת שלפעמים הריב מפוצץ איזו בועה שהייתה שם באוויר הרבה זמן ומקווה שתרגעו ותוכלו לדבר ותוכלו להמשיך הלאה...
 

אפרת12

New member
../images/Emo24.gif נורא מבינה

ופתאום נדמה כאילו הרגשות משתנים ואיך ולאן נמשיך מפה
סביר להניח שקצת תירגעו ומישהו מכם יעלה את הנושא ואיכשהו תפתרו. או שלא, וזה ימשיך לעלות ולהוות נושא לויכוח גם להבא. אם את לא רוצה להשלים ולא רוצה לריב - פשוט תתרחקי קצת. וכשיהיה יותר קל (ואיכשהו אני בטוחה שזה לא ייקח לא שבועות ולא הרבה ימים) אז תפתחו את הנושא. עדיף לדבר אולי על עצם העובדה שרבתם קודם, לפני שמנסים לפרק את מטען חומר הנפץ.
 

אדר שלי

New member
מבינה אותך../images/Emo24.gif

אצלנו פותרים את הדברים כשהם עוד קטנים (אני מכריחה אותו לדבר, ממש מכריחה...) כדי שלא יהפכו לבעיה גדולה יותר. כל יום פותרים משהו קטן, ומשתדלים לא להתעלם מדברים שליליים, אלא לדבר עליהם וככה להסיט אותם מהדרך. אם זה המצב אצלכם גם, אני יכולה להרגיע אותך שזה פשוט פורק אנרגיה ואחרי שמדברים ומשלימים תמיד יש כמה ימי "ירח דבש" (לפחות אצלנו זה ככה). אם זה משהו קצת יותר "גדול", שווה לשבת ולחשוב איך פותרים את זה בכובד ראש, גם אם זה אומר התערבות חיצונית. בכל מקרה, את לא לבד. נראה לי שאחרי הלידה הזוגיות משתנה המון. מקווה שהדברים יסתדרו בקרוב!
 
מבינה, לצערי ../images/Emo24.gif

אצלנו זה קורה די הרבה, בקטנות או בגדולות... אין לי עצות חכמות, למעט האמירה שהיחסים הזוגיים לאחר הלידה דורשים הרבה-הרבה עבודה.
 
../images/Emo24.gif מבינה מאוד.

אצלינו אחרי ריבים רצינים, אחרי שכל אחד הוציא את "הזבל" החוצה, אחרי שנצעקו כל הדברים, וכל השתיקות כבר נשתקו. לוקח יומיים שלושה ואז אנחנו יושבים ומדברים איך לפתור את העניין (במשך ה 3 הימים האלו זה לא שאנחנו לא מדברים או שיש מתח באויר, אנחנו מדברים בינינו אבל כאנשים שותפים ולא כחברים) אנחנו מצאנו שהיומיים שלושה האלו עוזרים לכל אחד מאיתנו לעכל, לגבש מחשבות ודעות (גם לנוכח מה שהחצי השני אמר בריב) ואז שאנחנו מתיישבים לדבר הדברים נאמרים בנחת וברצון אמיתי וכנה למצוא פתרון. שייגמר מהר
 

תומרלי

New member
שולחת לך חיבוק גדול

אולי הריב הזה יוביל לתובנות חדשות. מקוה שיעבור לכם מהר
 

yaelia

New member
מאוד מבינה

מוזר מאוד שפתאום יש חוסר התאמה דווקא בדברים העקרוניים שחשבת שמתאימים. גם לנו יש ריב עקרוני שנמשך ונמשך, וכנראה ימשך עוד הרבה זמן. לומדים לחיות עם זה? מסכימים לא להסכים? מנסים לדבר על זה בלי לריב? אין לי חומכמות יותר גדולות מאלה. רק חיבוק.
 
אני לא יודעת אם זה מוזר

כי כולנו משתנים כל הזמן וגם הדברים שמפריעים לנו משתנים. ודווקא מדובר בעניין שהוא לכאורה אינטימי ואולי לא רק לכאורה וקצת יותר טוב עכשיו. כלומר לא דיברנו על הדברים עצמם אבל חזרנו לדבר. זה מאד מציק לי וזה מסוג הדברים האלו שגם לא ממש קל לשתף בהם ופתאום גם גילתי, שאחרי שלוש ורבע שנות נישואין, וילד אחד מתוק במיוחד אני לא ממש יכולה להתייעץ עם החבורות שלי (אלו שעוד נשארו) על הדברים האלו.
 
בשביל זה אנחנו פה ובשביל זה אנחנו

פורום שמדבר על עניינינו ולא על ילדים כל כך.
 
למעלה