פרופיל סנסורי של הילד- וטיפול בהתאם
לפאבי שלום, קיים שאלון אצל העובדים עם ילדים והוא נקרא פרופיל סנסורי. יש לו וואריאציות שונות, ושאלות מעט שונות, אך כל השאלונים מיועדים להגדיר את הקשיים התחושתיים של הילד, כדי להכין לו טיפול מותאם. אני מחזיקה אצלי שני סוגים מהשאלון- תמ"י= תחושת מגע של ילדים ואת הפרופיל הסנסורי הארוך (125 שאלות) ואם תרצי, אוכל להעביר לך העתק דרך סיגל. החשוב הוא להכיר את הקשיים (וכל ההורים מכירים אותם היטב) ולהתייעץ עם מרפאת בעיסוק העוסקת בתחום של אינטגרציה סנסורית: תחושה טקטילית על העור- תוויות בגדים, צמר, חול, דשא, בצק\פלסטלינה,קצף גילוח ועוד. לראות ממה הילד נרתע ומה הוא אוהב ולתת לו קצת כל פעם תוך שליטה שלו במידת הנכונות להתנסות. מסזים עמוקים,עם או ללא קרמים שונים, עם מסג'רים וויברציות שונות. שפשוף עם ליפות וספוגים שונים באמבטיה, שילוב של צבעי אצבעות או קצף גילוח על הקיר של האמבטיה (אח"כ קל לשטוף הכל), לישת בצקים שונים במטבח (רכים, דביקים, יבשים) ואפיית עוגיות (נהדר לבנייה של כישורי חיים ורצף). תחושה עמוקה של המפרקים ותחושת המצב שלהם= תחושה פרופריוצפטיבית היא תחושה חשובה המאפשרת לנו להשתמש בידיים וברגליים באופן מדוייק וקואורדינטיבי, מבלי להזדקק להעזר בעיניים. כשהתחושה העמוקה ירודה\ פגועה , הילד מתקשה להשתמש בגוף שלו באופן יעיל, הוא מסורבל יותר ויש לו קושי בתכנון תנועה מורכבת בתוך ביצוע משימות. בחלק מהמקרים הילד מנפנף בידיים כדי להרגיש אותן, או מבצע משימות פשוטות עם הרבה מאמץ. או עושה הרבה תנועות מיותרות ולא מבוקרות, תוך כדי המשימה. תחושה ווסטיבולרית= תחושת המצב של הגוף. מבוססת על מידע משלוש תעלות של האיבר הווסטיבולרי באוזן- מצב של קדימה אחורה= ילדים שרצים הלוך וחזור, כדי לחוש את התחושה הזו, כי היא מענגת אותם. תעלה של מצב סיבובי= ילדים שמסתובבים וחגים סביב עצמם, או מחפשים קרוסלה, מחפשים פידבק תחושתי מתעלה זו. תעלה של תחושת למעלה למטה= ילדים המוכנים לשבת על נדנדה ולהתנדנד חזק, ולא מוכנים לרדת מהנדנדה... לשלושת התעלות יש אינטגרציה עם מידע ויזואלי מהעיניים ולכן יש ילדים העוצמים עיניים בזמן נדנוד או הסתובבות- כדי להעצים את התחושה הווסטיבולרית. הנושא של רגישות הפה הוא מאד מורכב- יש בו שילוב של קשיים תחושתיים משמעותיים, קושי בוויסות תחושתי והרבה רגישות יתר, יחד עם קושי לעיתים בתכנון התנועה של חלקי הפה- לשון (בדיבור-איפה לשים אותה=נ',ל',ד',ט',ת', בלעיסה ואיסוף המזון מהלחיים וצידי הפה ועוד) השיניים ואיך להשתמש בהם- לעיסה קדמית, צידית, היגוי ז', ס', צ' ועוד. וכאן עדיף האמת לעשות הערכה נכונה של הרגישויות המוטוריות והתחושתיות ולגשת אל המומחית בתחום מתוך קלינאיות תקשורת לטיפול סביב הפה. וויסות של רגישות היתר למרקמים (ג'לי, מעדנים, לרוב הקושי הוא במרקמים החלקלקים\דביקים או הקשים יותר) בפה, טעמים, ריחות, ושימוש נכון הפה- במקרים של דיספרקסיה. הנושא של וויסות ראייתי, של מידע ויזואלי- אופן המבט- קשר עיין, לטישה או מבט צדדי ועוד, קשור גם הוא לקשיים התחושתיים והמוטוריים של העיניים. וכמובן שהבעייה עם הקשב השמיעתי והאודיטורי הוא מאותו סוג של בעייה. קושי בוויסות, סינון גירויים שמיעתיים כדי לאפשר הקשבה ועוד. ילדים אלה רגישים לכל רעש כיון שאצלם הוא נשמע חזק מאיים ובלתי נסבל. הטיפול כולל האזנה ממוקדת או עבודה בשיטת רמי כץ (האיזור המרכז והשרון קל להגיע אליו) העובד על וויסות שמיעתי דרך גלגולים ותרגול של התעלות הווסטיבולריות הסמוכות באוזן לאיבר השמיעה- ודרך גלגולים לכל הכיוונים הוא עובד על ירידת הרגישות השמיעתית יחד עם וויסות ווסטיבולרי. מקווה שעזרתי קצת.. שרק יתאפשר לי לשלוח את המייל הזה אליכם.
