רגישויות

פ א ב י

New member
רגישויות

בני בן ארבע וחצי לדעתי יש לו רגישות יתר במגע וכן אוהב לאכול מזונות מאד מסויימים כמו במבה אורז מקרוני וכד, בשום פנים לא מוכן לאכול דברים רכים . הוא לא מסוגל לשמוע רעש של מכונית צעצוע בעיקר שלא לדבר על שואב אבק וכו, האם יש בדיקה שאפשר לעשות בנוגע לרגישויות ואיפה? ואם יש מישהו שיש לו סיפור דומה אשמח לדעת . לא ציינתי אך הילד מאובחן PDD כבר שנתיים . תודה
 

beezi

New member
רגישויות 1

פאבי שלום, הילד שלך מזכיר קצת את שלי ברגישויות שלו. הוא בן 3.10 ויש לו רגישות לצלילים מסויימים, כמו שריקה במשרוקית, אבל לא שריקה בפה למשל... יש לו מכונית צעצוע שאבא שלי קנה לו עם סירנה של משטרה, מאז שניסינו לענין אותו בזה הוא לא מסוגל לראות את זה. הוא פשוט לקח את הצעצוע והחביא אותו בארון...צלילים מסויימים כמו שואב אבק, או מכסחת דשא, או אופנוע היו מבהילים אותו בעבר, אבל היום הוא התרגל אליהם. לגבי רגישות לצלילים - פניתי למכון טומטיס מכפר סבא אבל לא התחלנו לטפל שם. הם מכניסים את הילד לתוכנית שבה משמיעים לו צלילים מסויימים באוזניות, וגם מוזיקה קלאסית בזמנים קצובים לתקופה ארוכה. לדעתי האבחון והטיפולים יקרים מאד. יש להם אתר ותוכלי לפנות אליהם.שולחת לך קישור. לגבי מאכלים - אני דווקא הבנתי שהוא אוכל מגוון יחסית למה ששמעתי שילדים אוכלים. הוא אוכל דברים קשים, רכים "קרנצ'יים",מעט ירקות.אוהב פירות ומוצרי חלב. נסי להרגיל אותו בכל פעם לאכול משהו קצת שונה, למשל אם הוא אוהב אורז לבן, תנסי לגוון ולהכניס לאורז עגבניות מרוסקות טבעיות, כדי שיתקבל אותו אורז רק בצבע שונה - אדום + ערך מוסף של ליקופן שנמצא בעגבניות, וכך עשיתי עם בני. מקווה לראות אתכם שוב במפגש הבא...
 

תירתיר

New member
רגישויות

נראה לי שאין ילד PDD ללא רגישויות כלשהן, אם זה תת רגישות או רגישות יתר. דוגמאות מאצלנו: שחר פוחד מאוד לעבור ליד מכונת הכביסה, כשהיא עובדת ואם לא הוא מוודא עשר פעמים שהיא אכן ריקה. הוא רגיש להפרעות לא צפויות מכל סוג שהוא-אפילו אם אבא שלו נכנס פתאום הביתה, הוא יצעק עליו שיצא ושאסור לו לבוא. כל דבר חדש-באוכל, בשירים, בסיפורים- מעורר התנגדות נמרצת. בשירים זה עובר אבל באוכל לצערי הוא מאוד בררן. מכל סוגי הבשר/עוף אוכל רק עוף רגיל (ולא שניצלים, קציצות וכו') נרתע משום מה מטחינה (אבל אוהב חומוס) ועוד. הסיבה לדעתו לרתיעה ממזון היא חריפות. פוחד שהאוכל יהיה חריף ומאוד רגיש לזה. מסרב לאכול סוכריות או מסטיקים-כלומר מבקש ולוקח אבל מחזיק את זה ביד ולא אוכל. תת רגישות-נהנה בצורה מוגזמת ללוש בצק (הופך פרוסת לחם לכדורי בצק ומחזיק את זה הרבה זמן) בסביבה של ארגז חול מאבד את הצפון, לא מסוגל לשחק אלא פשוט להרגיש את זה. הפתרון כמו שביזי כתבה-בשיטת דסנסיטיזציה, כל פעם להתקרב קצת למטרה.
 
פרופיל סנסורי של הילד- וטיפול בהתאם

לפאבי שלום, קיים שאלון אצל העובדים עם ילדים והוא נקרא פרופיל סנסורי. יש לו וואריאציות שונות, ושאלות מעט שונות, אך כל השאלונים מיועדים להגדיר את הקשיים התחושתיים של הילד, כדי להכין לו טיפול מותאם. אני מחזיקה אצלי שני סוגים מהשאלון- תמ"י= תחושת מגע של ילדים ואת הפרופיל הסנסורי הארוך (125 שאלות) ואם תרצי, אוכל להעביר לך העתק דרך סיגל. החשוב הוא להכיר את הקשיים (וכל ההורים מכירים אותם היטב) ולהתייעץ עם מרפאת בעיסוק העוסקת בתחום של אינטגרציה סנסורית: תחושה טקטילית על העור- תוויות בגדים, צמר, חול, דשא, בצק\פלסטלינה,קצף גילוח ועוד. לראות ממה הילד נרתע ומה הוא אוהב ולתת לו קצת כל פעם תוך שליטה שלו במידת הנכונות להתנסות. מסזים עמוקים,עם או ללא קרמים שונים, עם מסג'רים וויברציות שונות. שפשוף עם ליפות וספוגים שונים באמבטיה, שילוב של צבעי אצבעות או קצף גילוח על הקיר של האמבטיה (אח"כ קל לשטוף הכל), לישת בצקים שונים במטבח (רכים, דביקים, יבשים) ואפיית עוגיות (נהדר לבנייה של כישורי חיים ורצף). תחושה עמוקה של המפרקים ותחושת המצב שלהם= תחושה פרופריוצפטיבית היא תחושה חשובה המאפשרת לנו להשתמש בידיים וברגליים באופן מדוייק וקואורדינטיבי, מבלי להזדקק להעזר בעיניים. כשהתחושה העמוקה ירודה\ פגועה , הילד מתקשה להשתמש בגוף שלו באופן יעיל, הוא מסורבל יותר ויש לו קושי בתכנון תנועה מורכבת בתוך ביצוע משימות. בחלק מהמקרים הילד מנפנף בידיים כדי להרגיש אותן, או מבצע משימות פשוטות עם הרבה מאמץ. או עושה הרבה תנועות מיותרות ולא מבוקרות, תוך כדי המשימה. תחושה ווסטיבולרית= תחושת המצב של הגוף. מבוססת על מידע משלוש תעלות של האיבר הווסטיבולרי באוזן- מצב של קדימה אחורה= ילדים שרצים הלוך וחזור, כדי לחוש את התחושה הזו, כי היא מענגת אותם. תעלה של מצב סיבובי= ילדים שמסתובבים וחגים סביב עצמם, או מחפשים קרוסלה, מחפשים פידבק תחושתי מתעלה זו. תעלה של תחושת למעלה למטה= ילדים המוכנים לשבת על נדנדה ולהתנדנד חזק, ולא מוכנים לרדת מהנדנדה... לשלושת התעלות יש אינטגרציה עם מידע ויזואלי מהעיניים ולכן יש ילדים העוצמים עיניים בזמן נדנוד או הסתובבות- כדי להעצים את התחושה הווסטיבולרית. הנושא של רגישות הפה הוא מאד מורכב- יש בו שילוב של קשיים תחושתיים משמעותיים, קושי בוויסות תחושתי והרבה רגישות יתר, יחד עם קושי לעיתים בתכנון התנועה של חלקי הפה- לשון (בדיבור-איפה לשים אותה=נ',ל',ד',ט',ת', בלעיסה ואיסוף המזון מהלחיים וצידי הפה ועוד) השיניים ואיך להשתמש בהם- לעיסה קדמית, צידית, היגוי ז', ס', צ' ועוד. וכאן עדיף האמת לעשות הערכה נכונה של הרגישויות המוטוריות והתחושתיות ולגשת אל המומחית בתחום מתוך קלינאיות תקשורת לטיפול סביב הפה. וויסות של רגישות היתר למרקמים (ג'לי, מעדנים, לרוב הקושי הוא במרקמים החלקלקים\דביקים או הקשים יותר) בפה, טעמים, ריחות, ושימוש נכון הפה- במקרים של דיספרקסיה. הנושא של וויסות ראייתי, של מידע ויזואלי- אופן המבט- קשר עיין, לטישה או מבט צדדי ועוד, קשור גם הוא לקשיים התחושתיים והמוטוריים של העיניים. וכמובן שהבעייה עם הקשב השמיעתי והאודיטורי הוא מאותו סוג של בעייה. קושי בוויסות, סינון גירויים שמיעתיים כדי לאפשר הקשבה ועוד. ילדים אלה רגישים לכל רעש כיון שאצלם הוא נשמע חזק מאיים ובלתי נסבל. הטיפול כולל האזנה ממוקדת או עבודה בשיטת רמי כץ (האיזור המרכז והשרון קל להגיע אליו) העובד על וויסות שמיעתי דרך גלגולים ותרגול של התעלות הווסטיבולריות הסמוכות באוזן לאיבר השמיעה- ודרך גלגולים לכל הכיוונים הוא עובד על ירידת הרגישות השמיעתית יחד עם וויסות ווסטיבולרי. מקווה שעזרתי קצת.. שרק יתאפשר לי לשלוח את המייל הזה אליכם.
 

RakefetA

New member
אני חושבת שלרוב מרפאים בעיסוק

עובדים על הנושא הזה, כדאי לעשות בכלל אבחון של מרפאה בעיסוק טובה שקיבלת עליה המלצות, ואחרי עריכת השאלון שתלמה ציינה,אפשר לעבוד על הנושא הזה- או לקבל טיפול, לא תמיד מוכרחים, תלוי כמה זה מפריע לתפקוד.
 

פ א ב י

New member
בהחלט ותודה

האינפורמציה עזרה לי להבין קצת יותר ,אני אשמח לקבל את השאלון דרך סיגל האם קלינאית תקשורת טובה תוכל לדעתך לטפל או לפחות לעזור ברגישות שלו בפה? בנושא דיבור ואוכל? ודבר אחרון איך אפשר להגיע לשיטת רמי כץ? תלמה תודה על התשובות .
 

ריקי34

New member
בקשר לפרופיל הסנסורי

השאלון דורש ניתוח על ידי מרפאה בעיסוק כדי להבין מה מקור הקושי של הילד, איזה סוג של רגישות יש לו, ומה הוא עושה כדי להתמודד. עם המידע הזה עוברים לטיפול. כלומר...בשאלון אפשר להתרשם מהרגישיות בתחומים השונים אבל ללא ניתוח וצינון אי אפשר להסיק לגבי טיפול.
 
שאלון הפרופיל הסנסורי

היי ריקי וסימה, כמו שציינתי השאלון הוא איסוף אינפורמציה מדוייקת על הילד, כדי לראות את רגישויותיו. לאחר מכן צריך לנתח אותו אצל איש מקצוע ולהרחיב בנתונים נוספים. לי יש גם את החלק של ניתוח השאלון ותוכנת עיבוד הנתונים, אך אני יודעת שכל מרפאה בעיסוק העובדת על אינטגרציה סנסורית בצורה מובנית, מחזיקה גירסא זו או אחרת של שאלון מסוג זה. לכן צריך לגשת לאנשי המקצוע כדי לבנות- כמו שכתבתי למעלה תוכנית התערבות טיפולית. המרפאת בעיסוק תתייחס לאספקטים של רגישות טקטילית, פרופריוצפטיבית ווסטיבולרית ותבקש פרטים נוספים על המקור להתנהגות-כי חשוב לדעת האם הילדמבצע פעילות תחושתית כאשר הוא עצוב או מתוסכל (ו"בורח" לתוך הפעילות התחושתית כדי להרגע) או שהוא עושה זאת באובססיה ובאיזו מידה. כאשר מסתכלים על ילדים באופן כללי ביותר, ניתן להפריד את הרגישויות התחושתיות שלהם. ילד עם תת רגישות תחושתית בעור ובמפרקים- יחפש הרבה תחושות חזקות- ימרח בבוץ, חול, קרמים או מזון בשעת אכילה. וכדי לקבל פידבק פרופריוצפטיבי יהיה פעיל יותר עם הגוף ולא מווסת (היפר, הרבה תנועתיות, חיפוש תנועה ממוקדת). ילד עם יתר רגישות ימנע מגירויים. יתרחק מהם וישתדל שלא לבוא במגע, שלא להתלכלך או להימרח, שלא לאכול מאכלים מלכלכים או כאלה שדוחים אותו כיון שהם נמרחים. הילד הנמנע עקב רגישות יתר, הוא אחד המאפיינים הקשים של אוטיזם. הילד הנמנע מקשר עיין- גם בגלל רגישות היתר שלו למיצמוץ של האדם מולו וגם בגלל אי נוחות שלו להסתכל לו לתוך העיניים. רגישות ראייתית היא רגישות תחושתית וגם בנושא זה יש טיפולים רבים. בארה"ב יש אופטיקאים המטפלים ע"י דה- סנסטיזציה בבעייה זו של רגישות היתר הראייתית. נדמה לי שגם בארץ יש כמה כאלה. המנעות מקשר גופני עקב רגישות יתר עורית היתה תמיד אחד הסימנים לאוטיזם והיום זה ניתן לטיפול וויסות אצל איש מקצוע. את התחום השמיעתי מכסות בעיקר שתי השיטות להאזנה בראר וטומאטיס ויש גם מרכזים בנתניה וגבעתיים העובדים על וויסות האזנה וקשב שמיעתי. שכחתי כרגע את שם השיטה- אך הם מטפלים בארץ בשיטה זו בעיקר בילדי ביה"ס. בבלגיה צרפת והולנד מטפלים בשיטה זו, גם בקטנים יותר. את התחום של הפה ורגישויות מוטוריות וסנסוריות מכסות בעיקר קלינאיות התקשורת שהתמחו בשיטה זו. הן מתייחסות כמובן גם לרגישות מזון ומרקמים. חשוב למצוא אנשי מקצוע מתאימים כאשר בונים תוכנית טיפול.
 

settie

New member
פרופיל סנסורי

שאלון "הפרופיל הסנסורי" מיועד לילדים מגיל 5 ומעלה . שמעתי שיש שאלון פרופיל סנסורי לילדים מגיל 3 אולם לא בשימוש בארץ. הפרופיל הסנסורי נותן לנו את המידע הסנסורי המקיף ביותר.
 

גלסטאר

New member
הבן שלי עומד כל היום על הראש

איפה שרק מתאפשר לו... על הספות, על השטיחים, בחדר המתנה לרופא, בכל מקום בקיצור. לא תמיד זה נעים בחברת אנשים ואני לא יודעת אם להמשיך לתת לו או לבקש ממנו להפסיק. התיאורים של פחדים גם מתאימים לו : ממכונת כביסה, משואב אבק, מרעשים מבחוץ, מדמויות בטלויזיה ... אבל הוא מודיע על זה "אתה פוחד" ואז אני שואלת אותו ממה אתה פוחד ואנחנו הולכים ביחד לבדוק את הנושא. היום הוא כבר פחות פוחד ולפעמים אפילו הולך לבדוק לבד (בחור אמיץ
) עם אוכל פעם היו לנו הרבה בעיות (בדיוק כפי שתיאתם כולכם) לא אוהב מרקמים רכים או פיקנטיים ונעול על מאכלים מסויימים. אני לא הכרחתי אותו לאכול ורק דרשתי שבזמן ארוחת הערב כולנו נשב ביחד. ואז הוא ראה אותי ואת בעלי אוכלים כל מיני דברים והתחיל לבקש שניתן גם לו (היה שואל "מה זה" ואחר כך אומר "גם") היום הוא אוכל זיתים, פלפלים, בורקסים, צ'יפס, חביתות, בננות (מאוד אוהב), שעועית ובכלל מוכן להתנסות כמעט בהכל.
 
../images/Emo24.gifגלסטאר

אותה הבעיה יש לבני בן ה-3 הוא עומד על הראש בכל היזדמנות, אפילו בצפיה בטלויזיה או במישחק במחשב.גם התיאורים שלך לגבי הפחדים ממכונת הכביסה וכו' ממש תואמים לבני. פיתרון אין לי להציע לך,השבוע אשאל את המאבחנת שלו,שאיתה יש לי פגישה ואשמח לעדכן אותך.
 

שמעון36

New member
טיפול בסנסורים

האם מישהו התנסה בטיפול בסנסורים והאם זה שיפר את הריכוז הקשב ריצות או כל שיפור שהו
 
למעלה