רגישות והלקאה עצמית-ילדה בת 6 (עולה לכיתה א)
שלום רב, אני אמא לשתי בנות -בת 6 ובת 4 וחצי. בת ה-6 היא ילדה מאוד רגישה, חכמה, בעלת לב טוב,ביישנית ונראה שגם חרדתית. בחצי שנה האחרונה חל שינוי בהתנהגות ברמה הרגשית. אנחנו זוכרים אותה תמיד עליזה וחיכנית עם קסם רב ונראה שזה התפוגג לצערנו (אולי כי גדלה והתבגרה?)- אנו מרגישים כי יתכן והבת 4.5 שלנו מעפילה עליה והיא מרגישה זאת(כאילו היא בתחרות). אם כי אנחנו תמיד מנסים לחזק חיובית את שתיהן. ברשותך אתן מספר דוגמאות: *אם הקטנה עושה ציור יפה\או אומרת משפט חכם\מסדרת את החדר וכו' ואנחנו נותנים לה מילה טובה אז ישר הגדולה קופצת "ומה איתי? את\ה לא אוהב\ת אותי?" *אם היא מתוסכלת ממשהו או קשה לה להירדם (מה שבד"כ - כי יש לה מחשבותלפני לכתה לישון) היא (לעיתים) תכה בעצמה במצח - מה שמאוד מטריד - ותוסיף את המשפט "אני משוגעת..." *שבוע שעבר ביקרנו אצל סבא רבא והוא מבוגר וכן לא מתפקד כל כך וכאשר הן שאלו למה הוא ככה ניסינו בעדינות לומר שהוא מבוגר וכ' והקטנה זרקה משפט כמו "ובסוף מתים נכון?" הגדולה ישר עצרה אותה ואמרה שהיא לא רוצה לשמוע עוד.. וכעבור 2 דקות הגדולה נכנסה להתקף חרדה שנורא הבהיל אותנו "שכואב לה הגרון ואנחנו חייבים לקחת אותה מיד לרופא !!!" ניסינו להרגיע אותה ורק לאחר כמה דקות התחלנו לקשר בין כך שזו תגובה לכך שהקטנה הזכירה את המילה מוות ושהמוות מאוד מפחיד אותה (שכן אנחנו יודעים שהיא מאוד רגישה לכך) רק כעבור חצי שעה היא נרגעה ( למקרה זה תתכן הסיבה כי לפני חצי שנה סבא של ילדה מהגן שלה נפטר וכנראה שהיא הגיבה לכך לא טוב - בלשון המעטה) *כמו כן, היא פוחדת לדוגמא להיכנס לקולנוע או מקום שאינו מכירה כמו גם מוזיאון לילדים. היא גם בישנית במקרים מסוימים ואם היא צריכה לבקש משהו בציבור היא תלחש או תחכה שאנשים ילכו כדי לבקש את זה כשהיא לבד. בתנו הגדולה היא מדהימה מהרבה בחינות לכל מקום שהיא נכנסת פשוט אנשים מסתכלים עליה וחייבים לומר לה מילה טובה (כאילו מאירה את החדר) אך עם זאת אנחנו מאוד מודאגים וגם מפני שעכשיו עולים לכיתה א' אנחנו נשמח אפילו באם יתאפשר ובאם את חושבת שיש צורך להגיע לאיבחון בהקדם שכן הנושא מאוד מטריד ומציק - ולבתנו כנראה אפילו יותר
בכבוד רב, אמא ואבא מודאגים.
שלום רב, אני אמא לשתי בנות -בת 6 ובת 4 וחצי. בת ה-6 היא ילדה מאוד רגישה, חכמה, בעלת לב טוב,ביישנית ונראה שגם חרדתית. בחצי שנה האחרונה חל שינוי בהתנהגות ברמה הרגשית. אנחנו זוכרים אותה תמיד עליזה וחיכנית עם קסם רב ונראה שזה התפוגג לצערנו (אולי כי גדלה והתבגרה?)- אנו מרגישים כי יתכן והבת 4.5 שלנו מעפילה עליה והיא מרגישה זאת(כאילו היא בתחרות). אם כי אנחנו תמיד מנסים לחזק חיובית את שתיהן. ברשותך אתן מספר דוגמאות: *אם הקטנה עושה ציור יפה\או אומרת משפט חכם\מסדרת את החדר וכו' ואנחנו נותנים לה מילה טובה אז ישר הגדולה קופצת "ומה איתי? את\ה לא אוהב\ת אותי?" *אם היא מתוסכלת ממשהו או קשה לה להירדם (מה שבד"כ - כי יש לה מחשבותלפני לכתה לישון) היא (לעיתים) תכה בעצמה במצח - מה שמאוד מטריד - ותוסיף את המשפט "אני משוגעת..." *שבוע שעבר ביקרנו אצל סבא רבא והוא מבוגר וכן לא מתפקד כל כך וכאשר הן שאלו למה הוא ככה ניסינו בעדינות לומר שהוא מבוגר וכ' והקטנה זרקה משפט כמו "ובסוף מתים נכון?" הגדולה ישר עצרה אותה ואמרה שהיא לא רוצה לשמוע עוד.. וכעבור 2 דקות הגדולה נכנסה להתקף חרדה שנורא הבהיל אותנו "שכואב לה הגרון ואנחנו חייבים לקחת אותה מיד לרופא !!!" ניסינו להרגיע אותה ורק לאחר כמה דקות התחלנו לקשר בין כך שזו תגובה לכך שהקטנה הזכירה את המילה מוות ושהמוות מאוד מפחיד אותה (שכן אנחנו יודעים שהיא מאוד רגישה לכך) רק כעבור חצי שעה היא נרגעה ( למקרה זה תתכן הסיבה כי לפני חצי שנה סבא של ילדה מהגן שלה נפטר וכנראה שהיא הגיבה לכך לא טוב - בלשון המעטה) *כמו כן, היא פוחדת לדוגמא להיכנס לקולנוע או מקום שאינו מכירה כמו גם מוזיאון לילדים. היא גם בישנית במקרים מסוימים ואם היא צריכה לבקש משהו בציבור היא תלחש או תחכה שאנשים ילכו כדי לבקש את זה כשהיא לבד. בתנו הגדולה היא מדהימה מהרבה בחינות לכל מקום שהיא נכנסת פשוט אנשים מסתכלים עליה וחייבים לומר לה מילה טובה (כאילו מאירה את החדר) אך עם זאת אנחנו מאוד מודאגים וגם מפני שעכשיו עולים לכיתה א' אנחנו נשמח אפילו באם יתאפשר ובאם את חושבת שיש צורך להגיע לאיבחון בהקדם שכן הנושא מאוד מטריד ומציק - ולבתנו כנראה אפילו יותר