רגישות יתר
שבת שלום שיבא רגישות יתר היא מאפיין שלא קל אולי לחיות איתו אבל יש בה, על פניו, עוצמה גדולה. למה "להתמוד" עם זה"? ובכלל, למה הכוונה בביטוי "התמודדות"? והרי עלייך לזכור שהפילוסוף, בניגוד אולי לפסיכולוג, אינו רוצה "לנרמל" בני אדם, לעזור להם להיכבש תחת רודנותו של "סטנדרט", "נכון" ככל שיהיה. כבר נדרשתי לעניין זה בעבר: ישנן בעיות (כמו מחלות מסויימות, בנות מרפא) שאיתן איננו רוצים להתמודד אלא אותן אנחנו רוצים פשוט לפתור. לעומתן ישנן בעיות (אלךימות בחברה הישראלית, נניח) אשר אין ביכולתנו לפתרן במובן הטריביאלי של המושג ועל כן נדרשת התמודדות איתן. מהו טיב הבעיות שאיתן ברצוננו להתמודד? האם רגישות יתר היא בעיה? כן, בנסיבות רגילות אנשים יסמנו אותה כבעיה כאשר היא פוגעת בתפקודי חיים או כאשר היא משקפת חריגה משמעותית "מפרופורציה, כך שהלוקה בה בעצם משועבד לה. לא קל לדבר סחור סחור. התוכלי להדגים את רגישות היתר שלך? האם ובאיזו מידה הרגישות הזאת פוגעת בך? לגבי חרדות, כאן חשובה ההבחנה שהתחלנו לעשות בפוסט הסמוך, בין שימושים טריביאליים במושג לבין שימושים מקצועיים, פסיכיאטריים. חרדה היא מונח דיאגנוסטי אך בשיח העממי והיומיומי היא שקןלה לפחדים של ממש. איזו מין חרדה היא חרדתך?
