רגישות יתר
לאחרונה אני מוצאת עצמי נפגעת מאנשים שהחשבתי לקרובים אליי למשל : מישהי שעבדה איתי בתחנת דלק. עבדתי איתה קרוב ל-4 שנים מרגע שהיא נכנסה חיבבתי אותה. היא הייתה נותנת לי להרגיש שאנחנו חברות , אם כי הבנתי בהמשך שזה רק חברות במקום עבודה. הייתה נותנת לי יחס מעולה בעבודה. מצד שני מלשינה להנהלה. נפגשת עם בנות מעבודה בלעדיי ומחשיבה אותן לחברות קרובות. לפני שנתיים סיימתי לעבוד שם ומצאתי עבודה בסופר. למרות המרחק ביננו עדיין המשכתע לחבב אותה . היא מצאה לה חתן לקחתי כמובן מאלין שתזמין אותיי אך היא לא הזמינה.. ניסיתי אף לרמוז לה כלום. עוד חברה שלה שעבדה איתנו בדלק ומאןד חיבבתי אף מחקה אותי מהפייס ולא רצתה לאשר מחדש בטענה שכל אחת ץמשיך בחייה ואין מה שיקשר ביננו יותר. למרות שהסביבה אומרת לי שהרווחתייי מזה שלא הוזמנתי אני מרגישה כאב גדול ענקיי חור בלב..כי מאוד הערכתע אותה והיא לא כיבדה אותי לא ציפיתי שאחרי חתונה ניפגש. אבל עדיין נפגעתייי עד עמק נשמתיי ידיד אחר שלי שכן הוזמן וכן מזמין אותי עוד חצי שנה. אמר לי שהמנות מאוד יקרות באולם שלו והוא מצפה ממני מעל 350 שח לפחות 400 פלוס..כבר התפרצתי עלין על זה.. שאחץ לא סופרת אותו בכלל..השני מנסה בעיינים שלח להרוויח עליי כמו כן בחתונה שלו תהייה "החברה " שהתחתנה ולא זומנתי וחברתה שהייתי בחתונה ומחקה אותי מהפייס. בנוסף לכך חברה אחרת שיש לי אנחנו חברות כבר 3 שנים עם ריב של 4 חודשים שלא דיברנו. אחת הסיבות לפיצוץ ביננו ושלא דיברנט היה ביום הולדת שלי לפני שנה. ידעתי שהיא מנסה להתחמק מלקנות לי מתנה. הרגשתי את הדקירה הכואבת הזאת שאני לא מספיק חשובה לה.. המתנה הייתה בשבילי ערך רגשי ולא כספיי ולבסוף אחרי שחפרתי לה..היא קנתה לי מלנה בשיויי 21 שח היא נזפה ביי שכל מה שמעניין אותי זה רק מתנה ושזה לא חברות אמיתית ביננו וגם חברה אחרת שלה תמכה בה. אני כמובן שמגיע יום הולדת שלה משקיעה בה מכל הלב.. והנה שוב הגיע יום הולדת שליי וכלום נאדה.. היא אומנם שאלה מה אני מצפה שהיא תקנה לי ועניתי לה "לא יודעת " אבל לא קיבלתי כלום.. היא אמרה שלא הספיקה לקנות לי עדיים מתנה עלק.. וגם עקצתי אותה פעם בהודעה שהיא זאת שמתקמצנת היא אמרה שאני יקבל ולא קיבלתי.. היא טיפוס כזה שלא תילך לבד לטייל אבל גם שהיינו בחנות איפור זולה היא לא נזכרה בי בכלל.. אני אומרת לעצמי האם אני לא בסדר אוליי שאני שופטת אותה לפי זה שהביאה לי מתנה (ערך רגשי מאשר כספי ) אן במקום זה ביום הולדת שלב להתנהג בהתאם..? אני למשל קשה לי לבוא בידיים ריקות ואני אף רוצה להיות יצירתית ולדאןג לכך שתאהב את המתנה. לעומת זאת היא משדרת לי קמצנות וחוסר כבוד (אולי זה רק בראש שלי מי יודע..) אני מוצאת עצמי פגיעה ורגישה פגועה מאוד מאנשים.. ובאיזה שהוא מקום הייתי רוצה להיות קלילה ומשוחררת לקחת חיים בקלות לדעת לשמור על הכבוד שלי ולדעת איך ךהתנהג לסביבה ולגרום להם להתנהג אליי בהתאם
לאחרונה אני מוצאת עצמי נפגעת מאנשים שהחשבתי לקרובים אליי למשל : מישהי שעבדה איתי בתחנת דלק. עבדתי איתה קרוב ל-4 שנים מרגע שהיא נכנסה חיבבתי אותה. היא הייתה נותנת לי להרגיש שאנחנו חברות , אם כי הבנתי בהמשך שזה רק חברות במקום עבודה. הייתה נותנת לי יחס מעולה בעבודה. מצד שני מלשינה להנהלה. נפגשת עם בנות מעבודה בלעדיי ומחשיבה אותן לחברות קרובות. לפני שנתיים סיימתי לעבוד שם ומצאתי עבודה בסופר. למרות המרחק ביננו עדיין המשכתע לחבב אותה . היא מצאה לה חתן לקחתי כמובן מאלין שתזמין אותיי אך היא לא הזמינה.. ניסיתי אף לרמוז לה כלום. עוד חברה שלה שעבדה איתנו בדלק ומאןד חיבבתי אף מחקה אותי מהפייס ולא רצתה לאשר מחדש בטענה שכל אחת ץמשיך בחייה ואין מה שיקשר ביננו יותר. למרות שהסביבה אומרת לי שהרווחתייי מזה שלא הוזמנתי אני מרגישה כאב גדול ענקיי חור בלב..כי מאוד הערכתע אותה והיא לא כיבדה אותי לא ציפיתי שאחרי חתונה ניפגש. אבל עדיין נפגעתייי עד עמק נשמתיי ידיד אחר שלי שכן הוזמן וכן מזמין אותי עוד חצי שנה. אמר לי שהמנות מאוד יקרות באולם שלו והוא מצפה ממני מעל 350 שח לפחות 400 פלוס..כבר התפרצתי עלין על זה.. שאחץ לא סופרת אותו בכלל..השני מנסה בעיינים שלח להרוויח עליי כמו כן בחתונה שלו תהייה "החברה " שהתחתנה ולא זומנתי וחברתה שהייתי בחתונה ומחקה אותי מהפייס. בנוסף לכך חברה אחרת שיש לי אנחנו חברות כבר 3 שנים עם ריב של 4 חודשים שלא דיברנו. אחת הסיבות לפיצוץ ביננו ושלא דיברנט היה ביום הולדת שלי לפני שנה. ידעתי שהיא מנסה להתחמק מלקנות לי מתנה. הרגשתי את הדקירה הכואבת הזאת שאני לא מספיק חשובה לה.. המתנה הייתה בשבילי ערך רגשי ולא כספיי ולבסוף אחרי שחפרתי לה..היא קנתה לי מלנה בשיויי 21 שח היא נזפה ביי שכל מה שמעניין אותי זה רק מתנה ושזה לא חברות אמיתית ביננו וגם חברה אחרת שלה תמכה בה. אני כמובן שמגיע יום הולדת שלה משקיעה בה מכל הלב.. והנה שוב הגיע יום הולדת שליי וכלום נאדה.. היא אומנם שאלה מה אני מצפה שהיא תקנה לי ועניתי לה "לא יודעת " אבל לא קיבלתי כלום.. היא אמרה שלא הספיקה לקנות לי עדיים מתנה עלק.. וגם עקצתי אותה פעם בהודעה שהיא זאת שמתקמצנת היא אמרה שאני יקבל ולא קיבלתי.. היא טיפוס כזה שלא תילך לבד לטייל אבל גם שהיינו בחנות איפור זולה היא לא נזכרה בי בכלל.. אני אומרת לעצמי האם אני לא בסדר אוליי שאני שופטת אותה לפי זה שהביאה לי מתנה (ערך רגשי מאשר כספי ) אן במקום זה ביום הולדת שלב להתנהג בהתאם..? אני למשל קשה לי לבוא בידיים ריקות ואני אף רוצה להיות יצירתית ולדאןג לכך שתאהב את המתנה. לעומת זאת היא משדרת לי קמצנות וחוסר כבוד (אולי זה רק בראש שלי מי יודע..) אני מוצאת עצמי פגיעה ורגישה פגועה מאוד מאנשים.. ובאיזה שהוא מקום הייתי רוצה להיות קלילה ומשוחררת לקחת חיים בקלות לדעת לשמור על הכבוד שלי ולדעת איך ךהתנהג לסביבה ולגרום להם להתנהג אליי בהתאם