רגישות לבוטנים?

רגישות לבוטנים?

לבת שלי יש בעיה של "שליפת מילים". בעיה זו קשורה גם לזיכרון לטווח קצר. התברר לי שקלינאית תקשורת יכולה לסייע לעקוף את הבעיה וללמד איך להסתדר עם זה, אך לא לפתור את הבעיה. לפני כמה ימים שמעתי מפי יודעת דבר שיתכן שרגישות לבוטנים גורמת לכזאת תופעה והמליצה לנסות שבועיים בלי בוטנים ולראות איך זה משפיע. בתי מאד אוהבת חמאת בוטנים וכבר שנתיים שהיא אוכלת יומיום סנדוויץ עם חמאת בוטנים. התחלתי כמה ימים דיאטה ללא בוטנים. זה די קשה, אחרי שהיא התמכרה למימרח. כמו כן לא ראיתי עד כה סימן של פריחה ולכן לא חשבתי שיש לה אלרגיה/רגישות חזקה. למישהו ידוע על קשר בין הדברים? לקחתי אותה לרופא אף-אוזן-גרון כדי לבדוק אפשרות הוצאת פוליפים והוא מצא שיש לה גודש באף (שמתי לב שהאף קצת סתום והיא דוחפת אצבע לאף) והוא נתן טיפות אף אנטיביוטיות וכן אנטיהיסטמין ל-3 שבועות לפני שאעשה לה צילום של הפוליפים. אני תוהה אם ללכת לרופא אלרגיה ולעשות לה טסט לעצים מצויים ומאכלים שונים.
 
אלרגיות

לרבים מילדי הספקטרום יש אלרגיות ורגישויות בגלל תפקוד לקוי של מערכת החיסון. אין מדובר רק באלרגיות קלאסיות שהתגובה אליהן היא פריחה אלא בתגובות שקשורות לעוד מנגנונים בגוף. זה בהחלט יכול להשפיע ואף משפיע על תיפקוד קוגניטיבי. בוטנים הם אחד מהאלרגנים הכי נפוצים. בדיקות אלרגיה עשויות להועיל במידת מה אך יש להבין מראש את מגבלותיהן. הן לא בודקות הכול ושלילה של אלרגיה בבדיקה אין משמעותה שאין תגובה שלילית אחרת למזון או לחומר. מצטטת הודעה שכתבתי במקום אחר: "ספרים מומלצים (מאוד) בנושא: IS THIS YOUR CHILD IS THIS YOUR CHILD'S WORLD - יותר טוב לטעמי מאת דוריס ראפ. למרבית הצער בדיקות אלרגייה קונבנציונליות אינן מכסות את כל האפשרויות ואינן תמיד מדוייקות. השיטה שעדי התווה הרבה יותר מדוייקת, עם כמה שיכלולים. שיטות ביתיות וזולות (אבל מצריכות הרבה עבודה) לזיהוי אלרגיות ורגישויות (=intolerances) אפשר למצוא בספרים של ראפ לעיל. כללית, השיטה הקלה לזיהוי אלרגיות ורגישויות מזון היא אלימינציה. יש אלימינציה של מאכל אחד שבו נמנעים מאכילת אותו מאכל למשך שבוע שבועיים ואז "מאתגרים" איתו שוב כמה פעמים ביום ורואים אם חל שינוי. כיוון שהאפקט של אלרגיות הוא הרבה פעמים אפקט מצטבר או חוצה, הדרך הזו פחות אינדיקטיבית. דרך טובה יותר היא אלימינציה של הרבה מאכלים. עוברים לתפריט מצומצם מאוד במשך כשבועיים. התפריט צריך להכיל פריטים שנחשבים יחסית ללא אלרגיים, ורצוי אפילו יותר פריטים שמעולם לא נחשפתם אליהם קודם (למשל בשר צייד וירקות אקזוטיים). אחרי שבועיים עושים "איתגור" בכל פעם עם אוכל אחד. היא אומרת שאפשר לנסות אוכל חדש כל יומיים, אני ממליצה לחכות שבוע כי כיוון שלא מדובר רק באלרגיות קלאסיות עלולה להיות תגובה מושהית. כנ"ל לגבי טריגרים סביבתיים. ניקוי הסביבה מכימיקלים במידת האפשר גם מצמצם את זמן התגובה וגם מאפשר ביתר קלות לראות למה מגיבים, בלי "רעש רקע". יש לה חמישה מדדים שהיא ממליצה לשים לב אליהם "לפני ואחרי" - כתב יד, דופק, מראה, התנהגות ונשימה, ודוגמאות לניהול יומנים מפורטים. דרך זולה אם כי שוב - מצריכה השקעה רבה להתמודד עם אלרגיות מזון היא דייאטת רוטציה. כתבתי על זה מאמר בפורום שלי: ‏http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1248&a=64502&c=6896&sc=0&ssc=0‏ אני מסכימה עם מה שציינו כאן שאלרגיות אינן ההסבר הסופי לבעיה, אלא סימפטום לבעיה מערכתית (לדעתי, בעיה גופנית בעיקרה). לכן הימנעות לא תמיד הגיונית או יעילה כפיתרון יחיד (במיוחד כשיש רשימה ארוכה של אלרגנים, שרק מתארכת), ולכך נועדה דייאטת הרוטציה. שיטה שהיא גם דיאגנוסטית וגם טיפולית ויעילה להפליא לאלרגיות על פני ניסיוני היא provocative neutralization או P/N, אבל היא יקרה בטירוף ואינה זמינה בארץ למיטב ידיעתי. " אנא קראי גם את המאמר על רוטציה שקישור אליו מופיע בהודעה המצוטטת לעיל. ממליצה גם על המאמר על דייאטת GFCF שמסביר מה דעתי על בדיקות ולמה. יש גם קשר חזק בין אלרגיות להתמכרות. התמכרות למשהו יכולה להיות סימן לאלרגיה.
 
למעלה