רגישות לרעש

[rainbow3]

רגישות לרעש

שלום לכולם, רציתי להעלות את הנושא , האם מישהו כאן סובל מכך ואיך אתם מתמודדים? האם במשך הזמן חל שיפור או שהרגישות נעלמה לגמרי??

 

[tiaa1]

שלום לך , אכן הרגישות לרעש

קיימת אצלי ומאד מאד מפריעה לי. אלא מה? גם לפני המחלה הייתי רגישה, והמצב החריף עם התפרצות המחלה. בעבר היתה לי סבילות כלשהי לרעשי הקניון או סופרמרקט. מאז שחליתי הסבילות ירדה מאד. בתקופות קשות במיוחד איני נכנסת כלל למקומות כאלו, ואם כן...לזמן קצר ועם ליווי. אני מאבדת את חוש הכוון אחרי זמן קצר. בזמן שהמחלה היתה מאד פעילה הייתי מפתחת רעד שרירים והזעה קשה ונמלטת. מאז אני למשל לא בונה את הקניות שלי השבועיות על יציאה לסופר. הכל מגיע במשלוחים. גם את המצרכים לחתולים אני מזמינה במרוכז פעם ב-6 שבועות. זה חוסך לי זמן ובעיקר טירחה...הקושי הגדול הוא ביציאות חברתיות...אני מגבילה את עצמי...בסרט כבר לא הייתי שנים. ובבית אני כל הזמן מבקשת להנמיך את הטלויזיה. הכי גרוע לי בזמנים קשים אפילו מוזיקה מפריעה לי...ואיני יכולה לשמוע מוזיקת רקע בזמן שאני למשל מבשלת... הפתרון- אטמי אזניים מסיליקון או כל דבר תיקני שניתן לרכוש בבית מרקחת...ועוד לא דיברנו על הפרעות של אורות חזקים שמתלוים למקומות רועשים..ארועים רב משתתפים באולמות שימחה-מכה בשבילי...אבל לפעמים מוכרחים ומקציבים זמן נתון שבו יודעים שניתן לעמוד בתיסכול ובגריה... כשאני מתחילה עם הזעות יתר בהמצאי במקומות אלו-אני יודעת שאני צריכה לצאת משם. כאמור...כל מה שתארתי לא קורה כל הזמן ולא בעוצמה קשה כל הזמן. אז מתרגלים.... התשישות הקשה של המחלה וחוסר האונים-אלו בעכרי. תהיי סבלנית.

 

[susu281]

מה עם רעש מהשכנים ?

איך את פותרת את הבעיה ?

 

[tiaa1]

../images/Emo118.gifלמזלי איני סובלת מזה.....

אבל כשהילדים שלהם היו צעירים, ואני בריאה....פשוט הייתי סבלנית לעומת זאת, השכנה לידי מבוגרת ממני בדור, סובלת מאד מכל רעש בתבל...ז"א שכשאני פותחת את הברז במטבח...היא שומעת את המים... כשהנדנדות בגינה הציבורית חורקות...היא שומעת....אבל כשאצלה יש ארוע רב משתתפים, או מריבה....אנחנו "חרשים.....רק כשמתחשק לי להעביר "מסר" אני מדברת אל החתולים בקול רם במרפסת השרות הגובלת בסלון שלה.....וזה עובד. אבל ברצינות...מי שכ"כ רגיש לקולות צריך לחיות באקווריום וכל היום לדבר אל עצמו....כמו הדגים

לילה טוב

 

[rainbow3]

סבלנות ..

היא אכן מילת המפתח, טיה כל כך מזדהה איתך

 

[mira ker]

כשאני נמצאת בכאבים חזקים כמו

בימים האחרונים, אני רגישה מאוד לרעשים. מוסיקה מאוד מפריעה לי. אני מעדיפה שקט. רעש מכוניות פחות מפריע לי. המצב משתפר כשההתקף עובר. אני חושבת שהפסקתי ללכת לקונצרטים ולאופרות זה בגלל שהמוסיקה התחילה להרגיש כמו רעש. ולא יכולתי להנות יותר. או שהייתי נרדמת. אני זוכרת שפעם שמענו יצירה גדולה של מוצרט, כמעט מיד בפתיחה נרדמתי, והתעוררתי ממש לקראת הסוף. לא פלא שמשמיעים את מוצרט לתינוקות. תמיד כשאני שומעת מוצרט אני נרדמת. לדיבור לעומת זאת, אין אפקט שמעצבן אותי. רק הקול של דן כנר שנשמע בבזק כוכבית 41 או כוכבית 42 מעצבן אותי, טוב אני לא חייבת לשמוע עד הסוף. יהיה טוף מירה

 

[daud]

בא והולך....

למזלי (טאץ' ווד) בד"כ הולך איך בוסקילה אמר ? יש לנו רגישויות גבוהות ואפשר להפוך את זה ליתרון לדעתי צריך רק לא לקפוץ ממה ששומעים ללמוד לסנן

ו לא להתייחס לכל קול (עלק משחק מילים)

בקיצור כמו הכל לקחת בCOOL

 

[מרוצה]

רגישות../images/Emo92.gifאני מוכרחה../images/Emo91.gif

איך לוקחים בקלות דברים. אנימנסה להיות קולית אבל אז זה עולה לי בשוקולד לפה ודרומה או במשהו אחר מרגיע. הרגישות הזאת מעמידה לפעמים את הסבלנות והסובלנות במצבים עדינים. להפוך את זה ליתרון זה בכלל קשה. העיקר הבריאות.

 

[daud]

זה עניין של הסתכלות על החיים.....

משהוא בסגנון של... התפילה המוכרת (ואני אטאיסט וכופר

) " אלוהים תן לי את הכוח לשנות את מה שאני יכול לשנות ולקבל את מה שאניני יכול לשנות ואת השכל להבדיל בין השניים)

 

[שריק7]

לריינבואו- זו רגישות מוכרת....לצערי

בכנס השנתי בנושא הרצהפרופ' בוסקילה. מדבריו ניתן ללמוד כי יש לנו בעייה במע' העצבים המרכזית. כתוצאה- מתחדדים חושים רבים יתר על המידה.... וקיימת רגישות לרעש, לאור, לריח, למגע (בהשוואה למגע מקביל אצל הבריאים..). התגובות שלנו לגירויים מופרזות בשל כשלים במוח. לדבריו- יש הפרעות בנוירוטרנסמיטורים ובהורמונים המופרשים ע"י בלוטת ההיפופיזה. כתוצאה מכך- שלל תופעות, היכולות להיעלם ולחזור, ולהשתנות. שרי