רגליים קרות

[הבודקת11]

רגליים קרות

אתמול קיבלתי בשורה משמחת ומפחידה כאחד, שהניתוח שלי הוקדם במספר שבועות.
אני מאוד שמחה על כך כי התאריך המקורי היה אמור להיות סביב אירועים משפחתיים שאני מאוד לא רוצה להיות מושבתת בהם. מצד שני, נכנסתי ממש לחרדה. אני מרגישה לא מוכנה נפשית. פחד גדול מהשינוי. מאתמול התחלתי בדיאטת החלבונים אבל בגלל שזה נפל עלי בבום, זה ממש לא בראש שלי ולא במודעות בשום צורה ואני מרגישה עייפות פיזית ממש מעצם המחשבה שבעוד שבוע אני נכנסת לניתוח משנה חיים.
אשמח לעידוד. אשמח לכל דבר שיכניס אותי לאווירה הנכונה. לאופטימיות ולמצב הרוח הנכון של שינוי טוב שאני הולכת לקראתו.
ושאלות:
1. יש לי ילדים קטנים בבית. אני מבינה שאהיה מאושפזת שלושה ימים ושההחלמה אורכת כשבועיים. מניסיונן של אמהות, כמה עזרה הייתן זקוקות אחהצ עם הילדים בשבועיים שאחרי הניתוח? זה ראלי להאמין שאוכל לקחת לחוגים או לעשות מקלחות ולטפל בילדים בשבוע שלאחר הניתוח? מניסיון בניתוחים קיסריים, אחרי פחות משבוע בהחלט תפקדתי באופן מלא ללא עזרה עם הילדים. האם זה בר השוואה?
2. בינתיים לא שיתפתי הרבה אנשים. רק ממש קומץ קטן של שלושה אנשים קרובים לי ובעלי כמובן. האם יש כאן עוד אנשים שלא סיפרו לכולם? מה דעתכם בעניין השיתוף?

תודה מראש וסליחה על החפירה ההיסטרית

 

[ליבי3617]

תחפרי בכיף

בשביל זה אנחנו כאן

קודם כל נושמים עמוק.
אני מבינה שזה לא קל כי חשבת שיש עוד זמן ופתאום זה נחת עלייך שהניתוח אכן מתקרב.

כדי להיכנס לעידוד תוכלי לעשות רשימת דברים שבגללם רצית את הניתוח.
אני רוצה את הניתוח כי...
אני רוצה את הניתוח כי...
הניתוח יעזור לי ב...
וכו'.
זה שלב אחד להיכנס לפרופורציה.

האשפוז הוא כיומיים אבל אני אתן לאמהות לענות לך לגבי השאלה שלך כי לי אין ילדים

עניין השיתוף נידון הרבה מכיוון שלא כולם מרגישים נוח לשתף את כל העולם בתהליך. מה יחשבו, מה יגידו, האם יסתכלו בצלחת או שיפרגנו בלי סוף. זה סוג של סיכון וזה גם תלוי באישיות שלך.
האם את אישיות משתפת? את אוהבת לספר על עצמך? את לוקחת קשה אם מתנגדים לך או אם מתערבים?

בכל מקרה אנחנו כאן לכל מה שתרצי.
בהצלחה!

 

[אופירA]

הכל בגלל הניק-ניים שלך

עם ניק כזה, ברור שלא תהיי מוכנה לניתוח. את לא תופסת את עצמך בכלל בסטטוס של לפני ניתוח. בתפיסה שלך את עוד בודקת.
אז לא, את כבר לפני ניתוח, והוא קרב ובא.
תשני את הניק-ניים ל"אחרי ניתוח", כדי שלא תצטרכי לשנות כל פעם מחדש. זה גם יעזור לך להפנים את האווירה נכונה והאופטימיות המתאימה לה

.
כשלעצמי, יש לי מנהג לדבר בלי סוף על חוויה שאני עומדת לעבור, כדי לעכל ולעבד אותה. אם זה טוב לך - קחי את זה.
כשאני מפחדת, אני מתבדחת בציניות על כך, וכך מספרת לכל העולם מה אני מרגישה. זה עוזר.

ניתוח בריאטרי קל יותר מניתוח קיסרי, אבל מצד שני זה תלוי ברמת ההחלמה ובחולשה, ובכאבים הפנימיים בקיבה המנותחת, לא רק בחתכים החיצוניים, שהם קטנים הרבה יותר מהחתך של הקיסרי.
ילדים אי אפשר להרים בערך שבועיים שלושה. צריך עזרה בנדון.
לטפל, לבשל, לקנות ולתפקד בבית אפשר גם אחרי כמה ימים, אם ההחלמה נורמלית. ללכת אפשר כבר בימי האשפוז בביה"ח.
לנהוג ברכב - תלוי בחולשה. מאוד לא כדאי לנהוג כל עוד לא מרגישים חזקים מספיק. צריך אחריות עם נהיגה.

לגבי לשתף - זה מאוד אינדיבידואלי. תלוי מה מחיר השמירה על הסוד, תלוי עד כמה יש צורך לשתף, תלוי מה תרגישי בנוגע לתגובות ספונטניות של אנשים בלי הרבה חשיבה לפני כן.

 

[קפה על הבקר]

גם לי הוקדם הניתוח ובטח שזה מבלבל לוקח

אנרגיות וכו'
את הולכת לקראת הלא ידוע ,מסע למקום רגשי מעורפל שבשכל את יודעת (ומקוה)שתגיעי למקום בטוח יותר.
כל הפעילות ההכרתית והתת הכרתית סוחטת אבל, למרות שאת מרגישה שאת צריכה להגיע יותר בשלה נפשית לניתוח "משנה חיים" אל תישכחי שאחרי הניתוח את לא משתנה מיד.
התהליך הנפשי ימשיך להתרחש במקביל לתהליך הגופני ויתגלגלו יחד תוך כדי.
באיזה גילאים הילדים שלך ואיזה עזרה יש לך?
ישנם דברים שאפשר לארגן עכשיו:
1.בגדים - תכיני סטים של בגדים לכל אחד.חולצה מכנס מכובס ומקופל ביחד מוכן ללבישה
לכמה ימים.תארגני זוגות גרביים ,כבסי סמוך לניתוח את כל המגבות בבית שיהיו מוכנות.
2.אוכל - את יכולה להכין שניצלים , לטבול בביצה פירורי לחם ולהקפיא שתוכלי רק להפשיר קצת ולטגן.
רוטב ספגטי מוכן בכמות במקרר כדי שתרתיחי את הספגטי וכבר תהיה לך ארוחה.
לקנות אוכל מוכן - קבב(בתנור זה מעולה),שימורים של תירס ילדים אוהבים, פיצה קפואה ,דברים כאלה.
3.משחקים - אם יש לך אפשרות לחדש לילדים או להשאיל משכנה או חברה כדי שיהיה להם במה להתעסק ולאפשר לך לנוח.
4.הכנה - אני לא יודעת בני כמה הילדים שלך אבל אפשר להכין אותם ברמה שלהם ולדרוש מהם עזרה ושיתוף פעולה.

ברגע שתעברי להתארגנות של קניות,כביסות,בישול - הכנות לניתוח , תעברי לפסי עשיה , המוכנות תגיע יותר טוב.
וחוץ מזה לא קרה כלום אם הבית לא מבריק והילדים לא יצאו לחוג כמה ימים.
המטרה אכן מקדשת את האמצעים.