רגעים קסומים

Justin Angel

New member
רגעים קסומים

לכולנו יש רגעים בחיים שבהם הכל מתבהר, מתחבר והופך למושלם. אותם רגעים שבהם התודעה שלנו, האנחנו, נמצאים בכאן ובעכשיו. רגעים של הדר, ויופי וחן. לא בהכרח רגעים מכריעים באמונה שלנו, אלא רגעים מושלמים שכאלו שבו הכל נופל במקום, שבו הטבע מתגלה במלוא נוכחתו ואנו עדים ליופיה ומורכבותה של אמא אדמה. הייתי מעוניין לשמוע על חוויות כאלו אצל כל אחד כאן. אצלי, היה לי רגע כזה לפני יום-יומיים. זה היה לילה מלא עננים והלבנה הייתה כמעט מלאה. יצאתי להשקות את הנענע עם כוס של ליטר מים ביד ואז... ראיתי את העננים מתגלגלים לאחור וחושפים את מראה הכוכבים והלבנה ואת בוהק השמיים וצבע העננים. הרחתי את הנענע ואת ריח טל הלילה אשר מתאסף. ובאותו רגע הרגשתי שהכל מתחבר ביחד, פשוט הרגשתי את מחזור הטבע. ראיתי את הלבנה משתקפת על המים ולאט לאט את השקתי את הנענע באותם מים מחיים. זאת הרגשה מדהימה לשמוע את המים פוגעים באדמה בזמן שמביטים על כיפת השמיים החשוכה ומריחים את ריח עצי ההדר. עוד מישהו, בבקשה? רוח לכנפיכם,
 
לפני שבועיים או שלושה

הייתי בשבת פתוחה במכינה קד"צ בארגמן (בקעת הירדן), בלילה, בסביבות אחת, החלטתי שבבוקר אקום בשעה חמש כדי לצפות בזריחה.. אז התעוררתי, ועטופה בשק"ש, יחפה, יצאתי מהקראוון. הכל עוד היה חשוך בחוץ, וקר נורא.. השקט לעומת זאת היה מדהים... הלכתי מסביב לקראוונים ועליתי לראש הגבעה הקטנה שהייתה שם. עם פנים למזרח (הרי ירדן), ראיתי איך לאט לאט צבעים בהירים דוחפים את הצבע השחור ששלט בשמיים.. זה היה תהליך איטי.. מאוד, והיה לי קר נורא.. אבל חיכיתי, חיכיתי לשמש שתצא ותאיר את העולם. בינתיים, הסתכלתי למערב, והירח עוד היה שם.. מצד אחד כוכבים וירח, מצד שני צבעים בהירים ונעימים.. אדום, צהוב, ירוק בהיר-בהיר שהשתלב לתכלת קסום.. אין ספק שזה היה אחד הרגעים המשמעותיים ביותר שחוויתי עד כה.. פשוט רגע מושלם. רק אני, הרוח, האדמה, השמש והירח.
 

מי אגם

New member
יש לי הרבה רגעים כאלה...

לפני כמה שנים, כשהייתי הולכת ברגל לתיכון שלי, הרבה פעמים היה לי "מלווה" - פרפר שהיה מלווה אותי כל הדרך מהבית לבי"ס, כלב תועה, חתול רחוב... בסקוטלנד היו ימים שהרגשתי כל כך מחוברת לטבע סביבי, שלא ידעתי איך להכיל את כל האושר הזה, את כל הטבע הזה. זה כמו איזושהי יישות שמנסה להיכנס אליך ללב, לבטן, לנשמה. זאת הרגשה מדהימה ועוצמתית. מאז שחזרתי, אני מרגישה את זה כמעט כל פעם שאני יוצאת לטייל קצת בחוץ - אם זה בעיר ואם זה במקומות יותר טבעיים, כמו בצפון.
 

wierdi

New member
בהחלט

ההוד והדר של אמא אדמה בהחלט יכולים להעתיק את נשימתו של אדם - במיוחד אם הוא מתחת לגל ענק. קצת חסר טקט, אתה לא חושב ג'סטין? לדבר על הפאר והיופי של אמא אדמה (וכמה טוב זה עשה לך ולאחרים) כשה'התגלות של הטבע במלוא נכחותו' הרג מאות אלפי בני אדם, והרס עד היסוד את חייהם של מיליונים אחרים...
 

RainBird

New member
מוות? חיים? אימא אדמה מזינה אותנו, מעניקה לנו חום, אוויר ויופי. את כל מה שאנו זקוקים לו. אבל אם אמיתית אינה רק עדינה ורכה, המוות הינו חלק מהחיים. הוא מהות כמו הלידה. האבל שאנו חווים הוא רק צער של לידה מחדש שתבוא לאחר מכן. העצים לא עומדים בשלכת? ישנה גאיה, האם, וישנה פאלה אלת הרי הגעש שמחריבה ארצות. חיטה נקצרת וגדלה מחדש. אנשים מתים ונולדים מחדש, המחזוריות היא דבר שקיים לנצח, ולמרות שהמוות (כמו הלידה) הוא קשה, הוא הכרחי כדי לשמור על האיזון הראוי לכוכב היפיפה שלנו. האם נתנה חיים לכל אחד שנהרג שם, והיא לקחה אותם. זו זכותה. ארדן.
 

Justin Angel

New member
דווקא עכשיו

דווקא ברגעים כאלו של משבר אני נשען על אמונתי. שמילים, ורעיונות והסברים כושלים מתחתינו למציאת תשובות, אמונה מצליחה. ברכות,
 

מורגיין

New member
החיים בנויים מחיפוש אחר אותם הרגעים

שבוע שעבר השתחל יום חופש נדיר אל לוח הזמנים שלי (אחרי הסופה של סוף השבוע, מגרש הרכיבה היה מוצף וזרחה שמש מדהימה). ארזתי את הכלבה שלי ונסעתי לחוף המדהים ביותר בארץ- אפולוניה. הכלבה שלי טיילה בין ההריסות, קפצה על המזח, וניסתה לטעום צדפים ואצות (מים לא מפריעים לה בכלל- היא שוחה כמו דג וגם לא קר לה מסתבר). כל התיירים נמצאים בעתיקות למעלה, שאותן מיסחרו וגם כבר דורשים שם כסף בכניסה (חוצפנים!), אבל כדי לפגוש את אפולו לא צריך לשלם שקל, הים והגלים, השמש על המים, ההריסות הענקיות, כולם בחינם. ישבתי עם המצלמה שלי על תל ענקי של בלוקים ענקיים של קירות עתיקים, משקיפה למטה אל המים והגלים המקציפים, המנצנצים באור השמש, ומלמעלה העננים הגבוהים של אחרי סערה שצובעים את השמיים בכל צבעי הכחול האפשריים. ספגתי שמש וחום כמו לטאה על קיר, ומלמטה חלקי חוף חשופים, אבנים וצדפים, והכלבה שלי שם למטה מתרוצצת ומחפשת סרטנים, מתחרה עם הגלים, ומברכת לשלום כל כלב שעובר בסביבה.
 
למעלה