רגעים של צער ושמחה
אולי כאן יהיה לי יותר קל לספר מה שעובר עלינו כבני זוג משפחה וכל אחד לחוד אנחנו עברנו 3 פעמים הפלות עם עובר ללא דופק בשבועות 12, 14, 19 וכל פעם זה כואב יותר ההתמודדות בפעם אחרונה היתה הכי חזקה כי עברנו את השלבים של שקיפות עורפית חלבון עוברי והגיע זמן מי השפיר ושם נפל הבום הגדול אין דופק חשבתי שהרופא מדבר למישהי אחרת הרגשתי שאני צופה בסרט בשידור חוזר אבל אני לא השחקנית הראשית נאלמתי דום אפילו לא ירדה לי דמעה אבל הכאב החד בגוף בנפש אפילו השיערות בראשי כאבו בזמן שקבעתי את התור להפסקת ההריון הרגשתי שאני מתפקדת כרובוט מתוכנת הייתי שם בגוף אבל לא בנפש הגעתי הביתה כולם רצו לנחם אבל לא יכולתי לדבר עם אף אחד בעלי לא הוציא הגה גם הוא קיבל זאת כשוק טוטלי עברנו את הפסקת ההריון וקיבלתי את חומר מההפלה של העובר והשיליה לבדיקה גנטית{שלא רצו לקבל בבי"ח תל"ש} והסתובבתי עם העובר בצנצנת במקום ברחמי עד שהעברתי למכון גנטי פרטי ואחרי ימים ספורים הרגשנו שיש להוציא את הכאב החוצה לא עשינו זאת כי הילדים בבית בחופש וההתמודדות שלהם קשה ואין צורך להוסיף ואז בלילה ישבנו שנינו ורק בכינו וניסינו לנחם את עצמנו ושזו לא אשמת אף אחד וחייבים להמשיך קדימה לראות את הדברים הטובים שיש לנו כמו השמחה שיש לנו מהילדים והחיים המשותפים הנהדרים ולראות את האור שתמיד צריך לקוות שיהיה טוב ולנצל את החיים על הצד הטוב ביותר כי אנחנו חיים פעם אחת ואסור להתעכב ולראות את הדברים הלא טובים למרות שלפעמים הם קשים מנשוא אז נאחל מכאן לכולנו ימים טובים יותר והלוואי ונתכתב בפורומים עם חיוך על הפנים חג שמח א.ע.
אולי כאן יהיה לי יותר קל לספר מה שעובר עלינו כבני זוג משפחה וכל אחד לחוד אנחנו עברנו 3 פעמים הפלות עם עובר ללא דופק בשבועות 12, 14, 19 וכל פעם זה כואב יותר ההתמודדות בפעם אחרונה היתה הכי חזקה כי עברנו את השלבים של שקיפות עורפית חלבון עוברי והגיע זמן מי השפיר ושם נפל הבום הגדול אין דופק חשבתי שהרופא מדבר למישהי אחרת הרגשתי שאני צופה בסרט בשידור חוזר אבל אני לא השחקנית הראשית נאלמתי דום אפילו לא ירדה לי דמעה אבל הכאב החד בגוף בנפש אפילו השיערות בראשי כאבו בזמן שקבעתי את התור להפסקת ההריון הרגשתי שאני מתפקדת כרובוט מתוכנת הייתי שם בגוף אבל לא בנפש הגעתי הביתה כולם רצו לנחם אבל לא יכולתי לדבר עם אף אחד בעלי לא הוציא הגה גם הוא קיבל זאת כשוק טוטלי עברנו את הפסקת ההריון וקיבלתי את חומר מההפלה של העובר והשיליה לבדיקה גנטית{שלא רצו לקבל בבי"ח תל"ש} והסתובבתי עם העובר בצנצנת במקום ברחמי עד שהעברתי למכון גנטי פרטי ואחרי ימים ספורים הרגשנו שיש להוציא את הכאב החוצה לא עשינו זאת כי הילדים בבית בחופש וההתמודדות שלהם קשה ואין צורך להוסיף ואז בלילה ישבנו שנינו ורק בכינו וניסינו לנחם את עצמנו ושזו לא אשמת אף אחד וחייבים להמשיך קדימה לראות את הדברים הטובים שיש לנו כמו השמחה שיש לנו מהילדים והחיים המשותפים הנהדרים ולראות את האור שתמיד צריך לקוות שיהיה טוב ולנצל את החיים על הצד הטוב ביותר כי אנחנו חיים פעם אחת ואסור להתעכב ולראות את הדברים הלא טובים למרות שלפעמים הם קשים מנשוא אז נאחל מכאן לכולנו ימים טובים יותר והלוואי ונתכתב בפורומים עם חיוך על הפנים חג שמח א.ע.
