רגעים ששווה לנצור - א.א בזאפה

gal1983

New member
רגעים ששווה לנצור - א.א בזאפה

אנשים תמיד אומרים שלפני שרואים את המוות, בשניות בודדות, רצות להם תמונות מהעבר שמזכירות לך את כל מהות הקיום שלך (ילדות, משפחה, חברים... ) אם יש תמונה אחת שאני מאוד הייתי רוצה שתרוץ זאת התמונה הבאה: על במה אחת מאוד קרוב אלי עומד איש עם שיער אפור (בעל סקסאפיל שמפיל את ריצארד גיר) שמתנופף ברוח מחזיק בגיטרה אדומה ושר בקול עמוק ומלא. לידו עומד חבר קרח קלות בעל זקנקן על הסנטר שלועס מסטיק כל הזמן ומחזיק בידו באס אימתנית. מאחוריהם יושבת מפלצת משוגעת עם שיער פרוע ושרשרת זהב ענקית על הצוואר אוחזת ב2 מקלות מעץ ומרביצה לכמה עורות וברזלים. ממש לפניה, במרכז הבמה, ניצב לו נער הבר מצווה של הערב המיוחד הזה - איש מוזר, בחליפת ערב מקומטת משנות ה-70, מנגנן על קלידים ומנסה לצרוח את הנשמה שלו החוצה. רחוק מימינו ניצב עמוק בתוך האפלה גברבר צעיר נוסף עם חשמלית, שאפילו למרות העשן הכבד שחגג סביבו, יצא ממנו אור. הוא זרח מאושר על הכבוד שניתן לו להיות על הבמה הזאת. וברקע צלילי פסנתר מרקדים שמופקים ע"י חייזר קלאסי שלא רואים אותו אלא רק שומעים. אין תמונה יפה יותר לסיום – ברי , ג'נג'ו , רע "פאקינג" מוכיח , אסף אמודרסקי , אוהד קוסקי וברקע מנגינותיו של שלומי שבן ( אי אפשר היה לראות אותו כי הקלידים של אמדורסקי הסתירו), כולם ביחד שרים את "אתה צריך אהבה חדשה". ערב מרתק היה לנו אתמול בזאפה. אמדורסקי ידע לקחת לכבוד הופעת ה"סיום" שלו חבורה של אומנים מוצלחים , מהשורה הראשונה שיש בארצנו , ולבנות איתם מופע מורכב ומלא. אמדורסקי הזה - כל מה שהוא אוהב לעשות את זה לעבד , לעבד ולשנות . הוא לקח כמה להיטים ועשה להם התאמות נהדרות ליוצרים האלה.זה שהוא נושם חידושים ויצירתיות הבנו לא פעם – אבל בהופעה הזאת הוא רצה לתת לנו את הדגש הזה במלוא הדרו. דגש של השקעתי בכם. קצת יותר מדי... אמדורסקי הוא ליריקן מעולה, על גבול המשורר לטעמי. (כשביצעתי את המסורת היהודית הקדושה – טיול למזרח הרחוק אחרי צבא – הוא העביר איתי שעות על חופים בתוליים באי קו-לנטה) אני לא מצליח להבין למה הוא עושה את זה לעצמו (ולי!( , למה הוא לוקח את השירים שלו , השירים הכל כך יפים וכל כך מרגשים האלה ומתעקש לזרוק עליהם סימפלורים ואפקטים ושטויות , זה מגיע למצבים וגבולות שבהם המילים היפות של אמדורסקי פשוט מתחבאות ונעלמות מאחורי כל אותם אפקטים. טוב אני יכול להבין למה הוא עושה את זה – חלק מהיצירתיות שלו ומהאהבות שלו , אבל לי זה עצוב. בתחילת ההופעה אתמול זאת הייתה התחושה שלי – ה4 שירים הראשונים היו מלאים באורות ובצלילי אפקטים שונים ומשונים. היה נדמה לי שא.א בכלל לא נמצא בהופעה- הוא ניגן במקביל בגיטרה , קלידים והתעסק בהמון כפתורים שעשו צלילים שונים ומשונים ותוך כדי גם צרח שם מילים למיקרופון (ואני מתכוון צרח ממש ) – והמילים כאילו היו החלק הכי פחות חשוב במופע. זה היה נראה כאילו הוא בה לתת show ולעשות רעש והדים – קצת כמו הבדיחת חתונות המוכרת : שכולם ייצאו ויגידו , וואוו זאת ההפקת חתונה הכי טובה שהייתה איי פעם , כל כך הרבה דברים היו שם. ואין מה לעשות אני מעדיף את ה-א.א שלי נקי בלי כל החרטוטים. תנו לי באס-תופים-גיטרה רצוי חזק ושישמעו כל מילה ומילה שיוצאת מגרונו בלי התאמצויות יתר , פשוט לשיר. ואז עלה שלומי שבן. הוא עלה והתחילו את האזרח מס' 1 – זאת הייתה הגרסא הכי בועטת עכוזים שיכולה להיות לשיר הזה, שלומי היה אנרגטי גם בלי הקלידים השחורים לבנים שלו וכמו שגל אחר אוהב להגיד : אחרי הביצוע הזה התחיל הערב. תוך כדי סיום השיר עלה לבמה ברי סחרוף והבלגאן התחיל. כמו שכבר אמרתי היה שם דיוק יוצא מהכלל – ניתן היה להבחין לא רק שהם נגנים מעולים אלא גם שהם עבדו על ההופעה הזאת. תיאום נפלא. שבן וברי נשארו ברובו המוחץ של הזמן על הבמה ואפילו עשו לא מעט שירים שלהם – שבן נתן גם את אינטואיציה וגם את דניאלה בגרסא קורעת אוזניים וגוף (ויש מצב שהיה עוד אחד ) . ברי נידב קצת נגיעות ועוד 2 שירים שכרגע שכחתי מה הם היו. והכי חשוב הם ניקו בשבילי את האמדורסקי, כל כך הרבה כוח על במה אחת כנראה גרם לו להבין שלא באמת צריך את כל המשחקים האלקטרונים האלה ואפשר פשוט לתת בגיטרות , להרביץ בתופים והכי חשוב – לשמוע את המילים . הופעת רוק'נרול אימתנית כמו שאני אוהב. כבר המון זמן לא הייתי בהופעה של א.א והיו המון געגועים בליבי – בפרומו התרגשתי ,בהתחלה התעצבתי קלות ואחרי עליית השבן והסחרוף הרגשתי בעננים . מוי כיף. מילה לסיום: * הייתי מצפה מאומן שיוצא בהכרזות "זאת הפעם האחרונה שאני שר את הלהיטים שלי מאלבומים קודמים כי מהיום אני פותח דף חדש ומנגן רק שירים חדשים מהאלבום שבדרך " ( לא ציטוט מדויק בעליל ) שייתן באמת את הלהיטים שלו בהופעה הזאת – לא זכינו לשמוע את יקירתי ולא את רוך וקושי. אבל זאת סתם בעיה שלי ... * ראינו בסוף הסטליסט שרשום – הדרן שני אם ירצה השם. אבל לנו בתור קהל לא נתנו אפילו הזדמנות לבקש הדרן שני , ברגע שנגמר השיר , מיד התחילה מוזיקה ונדלקו האורות ולמרות שהיו כמה חסידי אומות אולם-זאפה שניסו לעשות רעש היה קשה להתגבר על המוזיקה. וחבל... * המון המון תודה על הכרטיס !! ועל החברה...
 

Kettercat

New member
בואנ'ה, איזה סופרגרופ!

בכל אופן, נשמע מעולה
ושלא תציקו לי יותר עם SMSים נוראיים שכאלו
 

zippa

New member
שעה וחצי של אושר

אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אפילו אחרי שגל עשה עבודה כל כך טובה בתיאור ההופעה הנהדרת של אתמול, נשארו לי כמה מילים. אולי אתחיל מהאסימון שנפל לי סוף סוף ששלומי שבן בלייב זה באמת לא אותו שלומי שבן של הדיסק. או שלא אפתיע אף אחד ואציין שברי סחרוף מקרוב הוא אחד הגברים הכי מושכים שישנם. ואגב ברי, השיער שלו כנראה מגיע קומפלט עם מאוורר שמבדר אותו לכל עבר, אחרת אי אפשר להסביר כיצד הבמה הרגועה הפכה לפתע למשהו אחר לחלוטין. ואולי בכלל שווה לציין את הגילוי החדש שלי, שרע מוכיח הוא פשוט מתופף על! האמת שידעתי את זה, אבל רק יד שנייה. עכשיו אני יודעת את זה על בשרי, אוזניי, עיניי וכל איבר אחר שלי שנכח אתמול בהופעה, ולמרבה המזל כולם היו שם. כפי שאתם מבינים, נהניתי עד מאד מהאירוחים. הייתי בהופעה של אמדורסקי בברזילי לפני 3 חודשים, ומוצלחת ככל שהיתה, היא לא גירדה את ההופעה של אתמול. שלושת המוסקטירים הרימו את אמדורסקי, ג'נגו וקוסקי לגבהים חדשים. כמו שגל ציין, קוסקי העביר את כל ההופעה עם חיוך מרוח על הפנים, וגם לאמדורסקי לא היו חסרים חיוכי חתן שהוא פיזר לכל עבר. ג'נגו היה קצת יותר צנוע, אבל כשהחלו האירוחים גם הוא חילץ מעצמו מדי פעם חשיפת שיניים ידידותית. בכלל, האינטראקציה על הבמה היתה יפהפיה - רע וברי, כמובן, אסף ושלומי, ברי מחייך כל הזמן אל הצד השני של הבמה. היה נהדר לראות אותם נהנים כל כך לבצע את השירים זה של זה. פשוט תענוג. רגעי השיא מבחינתי:
ברי עולה לבמה.
הביצוע של "האזרח ה-1" - אני נזכרת ומצטמררת. שיר שאני מאד אוהבת, אבל לא יכולתי האמנתי שאפשר לבצע אותו בכזו עוצמה.
הביצוע של אינטואיציה - "היא תשאל אותי על מי נכתב השיר, ואני אומר זה שיר של ג'נגו" (רוח הדברים).
ביצוע משולש של נגיעות. אחרי ההופעה של סחרוף ופוליקר בהאנגר הבנתי כמה זה מוזר לי לשמוע מישהו שהוא לא ברי מבצע שירים שלו, במיוחד זמר כמו פוליקר, שיש לו קול כל כך מלא ועשיר. חוויה דומה עברתי כששלומי התחיל לשיר, אבל המוזרות השתלמה כשברי הצטרף והכל נשמע כל כך נכון פתאום, דווקא עם הקול החרוך שלו.
חמש עשרה דקות - נדוש ככל שזה יישמע, זה השיר הראשון של אמדורסקי שממש אהבתי ושהייתי בטוחה שאני יודעת את המילים שלו כהלכה. לא עומדת באף ביצוע שלו. רגעים קצת פחות מוצלחים:
אסף מתאמץ לראות את התווים של "האזרח ה-1". היה נראה שהוא ממש נע בחוסר נוחות על הכיסא. בכל שאר השירים כולם היו מתואמים ונינוחים, כך שקשה לי לחשוב מה הפך דווקא את השיר הזה ליוצא דופן. אולי החליטו לבצע אותו ברגע האחרון. לב-ש| האורות נדלקים ומוזיקת הרקע נשמעת חצי שנייה אחרי שהבחורים יורדים מהבמה בתום ההדרן הראשון. רק לי היה ברור שאמור להיות עוד אחד?? בושה וחרפה לזאפה. לא בטוחה האם זה רגע מוצלח או ההפך - הרגע בו הבנתי שאני ממש רוצה לראות הופעה שלמה של שלומי שבן (100 ש"ח?!?!?) סיום מוצלח לסוף השבוע. כן ירבו, כפי שאומרים.
 
למעלה