רגע אחרי הכעס וההתלהמות (המוצדקת)
קשה לי למצוא ביטוי בתוך שרשור כ"כ ארוך על הרצח בשפרעם, ולכן, פתחתי שרשור חדש. תראו, הרצח הוא מעשה מזעזע ונוראי, שראוי לכל גינוי אפשרי. אין לאף אדם זכות להיות רוצח ולהרוג ללא אבחנה, בשום דרך ובשום צורה. אקדים אומר, שמי נטע, אני מהאנשים ה"כתומים" במפה הפוליטית, גרה בישוב ("התנחלות") ליד י-ם, ונגד תוכנית ההתנתקות. ושוב, דעתי על הרצח היא חד משמעית וברורה, אין ספק שזה חסר תקנה הרצח הוא בניגוד גמור לכל ערכי הדת- מוסר- חברה שבהם אנחנו מאמינים! הרוחות סוערות בימים האלו מאד- הרי גם מי שבעד וגם מי שנגד מבין שהמצב קשה, מורכב, ומאד לא פשוט בחברה הישראלית, מאד פשוט להאשים את כל "אנשי הימין" למינהם ברמח, במצע גידול שלו וכו'. וחבר'ה, זה אינו נכון לחלוטין. כאחת שמכירה את העינינים מקרוב, הקבוצה שאליה השתייך אותו רוצח היא קבוצה קיצונית מאד וקטנה בתוך החברה שאינה זוכה לשום תמיכה או צידוק למעשיה,הרצח אינו משקף לחלוטין! את רוח הרוב.זה מעשה מזעזע של בחור שאיבד את עשתונותיו בגלל קושי שיצרה המציאות, וזה חמור מאד. באותם רגעים ממש שבו התבצע הרצח נעלו אנשי הישוב "נצר חזני" אשר נמצא בלב גוש קטיף, את כלי הנשק שלהם בתוך כספת, כך שהם עצמם גרמו לכך שלא יסתובב שום נשק "חי" גם בזמנים הכי קשים שיהיו.החברה הדתית- ימנית- אינה מאמינה ומצדיקה בשום פנים ואופן רצח או אלימות. המציאות הקשה מאד לא מצדיקה שום איבוד עשתונות. תראו, בכל חברה שיש בה 100,000 אנשים תמיד תהיה קבוצה קטנה שלא מסוגלת לשלוט בעצמה, ועדיים הקבוצה הזו היא לא מייצגת את המציאות כולה. הרי ברור לכם שכל מקרי הרצח האחרונים בארץ בגלל חנייה\כוס קפה\ וכו' אינם מייצגים את כלל הציבור בארץ, וזה תופעה של אנשים שאינם מסוגלים לשלוט בעצמם. כך גם כאן. עם כל הדעות ההפוכות ככל שיהיו, זה לא הגיוני ולא נכון להאשים את כלל הציבור, אשר פועל בדרכים דמוקרטיות ללא גילויי אלימות (ושוב, על הקבוצות שכן עושות זאת, דיברנו לפני כמה משפטים...) אין ספק שאנחנו צריכים לפעול יותר להוקיע מתוכנו מקרים כה חמורים ומתועבים כמו זה שהיה אתמול, אך שוב, חשבו פעמיים, במח צלול, לפני שאתם מאשימים כל כך הרבה אנשים. שום אדם, ושום מוצעת יש"ע, לא נותנת למעשה הזה שום צידוק כלשהוא שקיים בעולם, ומגנה אותו מכל וכל. אני אשמח לתגובות רציניות (שוב,לכעוס זה בסדר, גם אני ממש כועסת, אבל תנסו לכתוב ממקום חושב...) כאלו ואחרות. והלוואי שיבואו ימים טובים.
קשה לי למצוא ביטוי בתוך שרשור כ"כ ארוך על הרצח בשפרעם, ולכן, פתחתי שרשור חדש. תראו, הרצח הוא מעשה מזעזע ונוראי, שראוי לכל גינוי אפשרי. אין לאף אדם זכות להיות רוצח ולהרוג ללא אבחנה, בשום דרך ובשום צורה. אקדים אומר, שמי נטע, אני מהאנשים ה"כתומים" במפה הפוליטית, גרה בישוב ("התנחלות") ליד י-ם, ונגד תוכנית ההתנתקות. ושוב, דעתי על הרצח היא חד משמעית וברורה, אין ספק שזה חסר תקנה הרצח הוא בניגוד גמור לכל ערכי הדת- מוסר- חברה שבהם אנחנו מאמינים! הרוחות סוערות בימים האלו מאד- הרי גם מי שבעד וגם מי שנגד מבין שהמצב קשה, מורכב, ומאד לא פשוט בחברה הישראלית, מאד פשוט להאשים את כל "אנשי הימין" למינהם ברמח, במצע גידול שלו וכו'. וחבר'ה, זה אינו נכון לחלוטין. כאחת שמכירה את העינינים מקרוב, הקבוצה שאליה השתייך אותו רוצח היא קבוצה קיצונית מאד וקטנה בתוך החברה שאינה זוכה לשום תמיכה או צידוק למעשיה,הרצח אינו משקף לחלוטין! את רוח הרוב.זה מעשה מזעזע של בחור שאיבד את עשתונותיו בגלל קושי שיצרה המציאות, וזה חמור מאד. באותם רגעים ממש שבו התבצע הרצח נעלו אנשי הישוב "נצר חזני" אשר נמצא בלב גוש קטיף, את כלי הנשק שלהם בתוך כספת, כך שהם עצמם גרמו לכך שלא יסתובב שום נשק "חי" גם בזמנים הכי קשים שיהיו.החברה הדתית- ימנית- אינה מאמינה ומצדיקה בשום פנים ואופן רצח או אלימות. המציאות הקשה מאד לא מצדיקה שום איבוד עשתונות. תראו, בכל חברה שיש בה 100,000 אנשים תמיד תהיה קבוצה קטנה שלא מסוגלת לשלוט בעצמה, ועדיים הקבוצה הזו היא לא מייצגת את המציאות כולה. הרי ברור לכם שכל מקרי הרצח האחרונים בארץ בגלל חנייה\כוס קפה\ וכו' אינם מייצגים את כלל הציבור בארץ, וזה תופעה של אנשים שאינם מסוגלים לשלוט בעצמם. כך גם כאן. עם כל הדעות ההפוכות ככל שיהיו, זה לא הגיוני ולא נכון להאשים את כלל הציבור, אשר פועל בדרכים דמוקרטיות ללא גילויי אלימות (ושוב, על הקבוצות שכן עושות זאת, דיברנו לפני כמה משפטים...) אין ספק שאנחנו צריכים לפעול יותר להוקיע מתוכנו מקרים כה חמורים ומתועבים כמו זה שהיה אתמול, אך שוב, חשבו פעמיים, במח צלול, לפני שאתם מאשימים כל כך הרבה אנשים. שום אדם, ושום מוצעת יש"ע, לא נותנת למעשה הזה שום צידוק כלשהוא שקיים בעולם, ומגנה אותו מכל וכל. אני אשמח לתגובות רציניות (שוב,לכעוס זה בסדר, גם אני ממש כועסת, אבל תנסו לכתוב ממקום חושב...) כאלו ואחרות. והלוואי שיבואו ימים טובים.