רגע חולף של אומץ

[עונה לשם תיקוה]

רגע חולף של אומץ

שנת הלימודים הולכת להיגמר ועוד מעט אתאכזב מהתעודות של הילדים. הציונים יהיו בינוניים ומעלה אבל כולם יודעים שהיום גם רמת הידיעות של המצטיינים לא משהו. בכיתה יש עשרות תלמידים ואף אחד לא ממש שם לב מי באמת יודע ומי לו. צריך לקרוא רשימה שמית כדי לוודא אם הילדים שלי בכלל בכיתה. קל להם מאוד להסתיר אי הכנת שיעורי בית ממני ומהמורים. כשאני מתערבת להם ומנסה לעזור להם להכין את השיעורים זה לא יוצא כמו שהמורה התכוונה. כל הידיעה של התלמידים נמדדת במבחנים שגיאה קטנה במבחן קטן תיתן לילד ציון נמוך יותר. שגיאה קטנה בבדיקה ויהיה לו ציון גבוהה יותר. אני בכלל לא מכירה את המורים ולא יודעת עד כמה הם מלמדים, בוחנים ובודקים מבחנים ברצינות. מי יודע גם אם הילדים שלי מעתיקים במבחנים. אני שומעת סיפורים על אלימות בבתי הספר. לא יודעת אם בית הספר של ילדי אלים או לא. הם לא יספרו לי למה הם נחשפו. עוד מעט יגיעו התעודות ואני אומר לעצמי: יכולתי לתת להם חינוך טוב יותר בבית. אומר, אשכח ואשלח אותם שוב לאותה מערכת חינוך.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אתה יכול גם להחליט שלא לשכוח ../images/Emo6.gif

עשית מעשה וכתבת לנו. אנחנו יכולים לסייע במשהו? חוץ מלהקשיב ולהבין?

 

[בלתי מלוטש]

מעט מאד תקווה והרבה עצב

מסתתרים בין דבריך, תקווה... שתי שאלות: 1. האם חשבת על דרך ביניים כלשהי בין החינוך הביתי לבין החינוך הקונבנציונאלי? ושאלת מישנה: מה מונע ממך לממש את חלום החינוך הביתי? 2. אם הבנתי נכון את דבריך, אז אני מזהה כאן שתי מגמות סותרות: מצד אחד את מייחסת המון חשיבות לתעודות של ילדיך (ואומרת שתתאכזבי), ומצד שני את משדרת חוסר שביעות רצון מכל השיטה הזאת שבנויה רק על ציונים במבחנים ככלי להערכת ילדיך. אז מה באמת השקפת העולם שלך בעניין זה? ותזכרי, תמיד יש תקווה, למרות שלא תמיד היא גלויה לעין...

 

[ענת בן צבי]

לתפוס את הרגע

למה הנימה הפסימית. הצלחת להגיע לתובנה שמערכת החינוך אינה עונה על צרכי ילדיך, הבנת שגם ציונים גבוהים לא ישקפו את רמת הידע שלהם. אז יש לך את החלק הראשון ועכשיו מה מפחיד? למה לתת לרגע לחמוק מהידים? מה את חושבת שהיית רוצה לעשות? אני חושבת שכדי להשקיע מחשבה נוספת ולמשוך את הרגע.. ענת

 

[עדו בן צבי]

אתבה מלפני שנה ועדיין אקטואלית

http://www.makorrishon.net/article.php?id=1103

 

[simsims]

החיים אלימים...לא ידעת?

הילדים שלך יצתרכו להתרגל לזה כך או אחרת, את רק יכולה להדריך אותם למצוא כלים יעילים מספיק בכדי לחיות טוב ובנוחות, ככל שאת תעשי את עבודת ההדרכה ל"חיים מאושרים" שלך יותר טוב, כך גם ילדך יהיו "מוצלחים יותר" ואפילו חייכניים, בכל נתיב שינהגו לדרוך בו - משום שלמדו מנסיונך ומהדרכתך הבוגרת( בדרך שתתקבל על דעתם כמובן, אחרת יהיו מתיחות חינם). בית ספר או לא בית ספר, צודק או לא צודק, זה לא מה שחשוב, נכון שיכול להיות יותר טוב, ורצוי וצריך לשאוף ליותר טוב ממערכת החינוך הזבלית והלא יעילה (לטעמי) שלנו, אבל עד שיהיה בכוחך לשנות, בנתיים, תתמקד במה שיש, ותעשי את העבודה המוטלת עליך הכי טוב -שאפשר-. זה רק דעה אישית, אולי תממצאי בא הגיון שיכוון אותך בדרכך שלך. המון בהצלחה לילדים, יש להם את זה בללמוד, הם ילדים, הם רק צריכים אצבע מכוונת ומבינה שתוביל אותם אל דרכם בבטחה.

 

[עדו בן צבי1]

לא הבנתי מה את ממליצה לה.

 

[F u n k y M o n k]

משנתו הקצרה של בוגר טרי

בעוד שבועיים אהיה בוגר טרי של מערכת החינות הקלוקלת של מדינת ישראל, כך שאני, במובן מסויים, בעמדה הטובה ביותר לבקר את מהערכת. זה עתה יצאתי ממנה, וכבר התגבשו לי הדברים הטובים והרעים שמערכת החינוך הקנתה לי. לכן- כל המערערים, קחו שניה ותקראו. לא יזיק, זה בטוח. אין ספק, במערכת יש המון מקום לשיפור. רמה נמוכה של הוראה ושל מורים, אלימות הולכת וגוברת, סמים, תוכניות לימודים לא אפקטיביות. אבל נשאלת השאלה- מה האלטרנטיבה? האם חינוך הילד בבית, על כל המשתמע מכך, זה הפתרון? השקעת זמן רב (על חשבון דבים אחרים) בלימודי הילד, תוך מניעה של החוויה מעצבת האישיות בדגם הקטן לחברה, שכל ילד חווה, היא אינה הפתרון. לא משום שאתם, ההורים, לא מורים מקצועיים. גם המורים ברובם אינם מקצועיים. לא בגלל שמערכת הלימודים תוכננה בקפידה שתתאים לצורכי העולם המודרני- היא לא. פשוט משום שהליכה לבית הספר מאפשרת התמודדות עם המציאות הקיימת של העולם, לטוב ולרע. מאידך, "הפקרת הילד" בידי בית הספר היא שלילית לא פחות. אין ספק שלהורים מקום מכריע בחינוך הילד. תקנו לו ערכים, תלמדו אותו על העולם לראייתכם, תפתחו לו דלתות לתחומי עניין. לכן ההורים יש תפקיד מאוד משמעותי, של הקניית הערכים והתכונות שיאפשרו לילדכם לשרוד בעולם המודרני, אך עליו ללמוד ליישם את הערכים הללו על העולם הקטן- לפני שיצא לעולם הגדול. בית הספר הוא שלב חשוב בהתפתחות, ושיפורו רק יעזור, אבל הוא אינו העיקר, אינו המרכז, ואינו הבר החשוב. אל תתמקדו בקרב כנגד בית הספר, תתמקדו בהשקעה בילדכם- מעבר ללימוד קונבנציונלי. אני גדלתי כך, ויצאתי בסיידר

 

[עדו בן צבי]

אנחנו לא נלחמים בבתי הספר

אנחנו נותנים לילדינו משהו יותר טוב במחיר שהחלטנו שהוא כן כדאי. אם הבנתי נכון, אתה מכיר את מערכת החינוך הביתית והחליפית רק משמועות. לא התנסת בה. אני שמח שהבעת את דעתך ומאוד רוצה שתמשיך להביע אותה אבל איני מבין למה אתה חושב שהדיעה שלך רלוונטית יותר משל אחרים. אני אומנם לא סיימתי את התיכון אתמול, כמוך. לכן אני באמת פחות מעודכן במה שקורה שם. יש לדעתך ייתרון מסויים על שלי בגלל זה. אבל אני כתלמיד תיכון ניסיתי גם את מערכת החינוך הממלכתית וגם את החליפית. כסטודנט ראיתי מה קריטי להישתלבות באוניברסיטה. כמבוגר השתלבתי לתקופה קצרה בצוות מורים של בית ספר יסודי ושלכתי את בני לחינוך ספק-חליפי ספק-ביתי. לכן, למרות שלדעתך יש יתרון מסוים על דעתי, גם לדעתי יש יתרון מסויים לדעתך. דעתי לא פחות רלוונטית מהדיעה המאוד רלוונטית שלך. אגב, כמי שמכיר את החינוך הביתי והחליפי, אני אומר לך שהשמועה שאתה מכיר בדבר חיי הנזיר של ילדי החינוך הביתי היא שגויה. כעת, נסה לראות את המקרה של הבן שלי ולחשוב אם אתה כהורה היית נוהג כמוני. בני הפעוט (המחונן וחם הרגש) סובל מאינטגרציה חושית גרועה שמפריעה לו להבין את העולם. כתוצאה מזה הוא מתקשה בלימוד עניינים בסיסיים שחשוב ללמוד דווקא בגיל צעיר מאוד ומפתח אוטיזם. החינוך המיוחד הממלכתי מציע לנו גישות טיפוליות מאוד לא יעילות. אם נשלח אותו לשם ולא נדאג לו בעצמינו הוא יהיה נכה תקשורת לכל חייו. האם במקומי היית מוותר על דברים אחרים לטובת בנך?

 

[שלוש נקודה שבע]

על מה אתה שמח שהוריך לא ויתרו../images/Emo35.gif

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני דווקא מעדיפה לשמוע את דעתך

על המערכת בעוד 15-20 שנה אז, במיוחד אם יהיו לך ילדים, תוכל לדבר לאחר שתחייה קצת עם הכלים אותם קיבלת. אני מכירה הרבה אנשים שטוענים שאם הם יצאו בסדר (??? זו שאלה בפני עצמה

) אז זה סימן שמערכת החינוך לא נוראית כל כך. א. אני לא חושבת שאותם אנשים הקדישו אפילו רגע קט של מחשבה ל: מה היה קורה אילו המציאות שלהם הייתה אחרת?, ב. "בסדר" זה משהו מאוד גמיש ויחסי, בחזקת "בעיני המתבונן" האלטרנטיבה האמיתית למערכת חינוך גרועה היא: מערכת חינוך טובה!!! אלא מה? - זו אופציה שאינה קיימת. ההורים, שרוצים עבור ילדיהם את הטוב ביותר, מחפשים פתרונות שתואמים את תפיסת עולמם את אורח חייהם ואת מצבם הכלכלי. חלקם, שולחים ילדים לביה"ס וממלאים את שאר זמנם בהעשרות. חלקם בחרו בבי"ס חלופי כזה או אחר. אחרים הלכו אל החינוך הביתי. מה 'הכי טוב'?? - קטונתי מלשפוט. לכל ילד, לכל משפחה יש את מה שמתאים להם. ויש מי שמתפשרים על מה שאפשרי. אני מכירה הרבה ילדים במערכת שהייתי מעדיפה לראותם בסביבה שאינה מתעללת בהם, אני מכירה הרבה ילדים במערכת שהייתי מעדיפה לראותם מממשים את הכישורים הפנימיים שלהם. אני מסתפקת בלראותם "בסדר" ומצליחים "להסתדר" אני מקווה שאצליח להקנות לבן שלי יותר מכך. אני אישית למדתי במערכת, הייתי תלמידה טובה 8 שנים, והצלחתי להיות "בסדר" עוד 4,ויש לי בגרות, ולמדתי עוד 6 שנים אחרי, ולא קיבלתי כלים ממשיים לחיים. עצוב? אני חושבת שכן.

 

[עדו בן צבי1]

כיצד להתחיל בחינוך ביתי?

כיצד להתחיל בחינוך ביתי? קישורית טובה! מי מכיר מקבילה לה בעברית?