רגע לפי משבר...

רגע לפי משבר...

שלום לכולם! עד עכשיו הייתי פעילה בפורום חתונות ולצערי אני מוצאת את עצמי כותבת גם כאן... אני בת 25 הוא בן 28. לא נשואים. 5 שנים ביחד מתוכן שנה וחצי גרים ביחד. אחרי הרבה זמן של דיבורים על חתונה מצידי והתחמקויות מצידו נפרדנו ביוזמתי. אחרי חודש פרידה הוא חזר עם טבעת והוא טען שהוא החליט סופית ושהוא שלם עם זה. התחלנו סידורים, הודענו לכולם ועכשיו הפזמון חוזר על עצמו... הוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד ולא יכול לדמיין את חייו בלעדיי אבל באיזשהו מקום הוא מרגיש שהוא עדיין לא בשל ושהוא מיהר לעשות את הצעד... שהוא פוחד ומבוהל... שהוא מרגיש שאם הוא יתחתן אז זהו... נגמרו החיים שלו... כששמעתי את הדברים האלו כמובן שמיד אמרתי לו שניפרד כבר ונגמור עם זה כי חבל להמשיך ולהשלות את עצמינו ואת הקרובים לנו- והוא לא הסכים. הוא התעקש שהוא פשוט צריך להתרגל לרעיון ושצריך להמשיך בתוכניות. הבעיה היא שאני ממש פוחדת שהוא לא יתרגל לרעיון ואז הכל יתפוצץ... אני בינתיים מרגישה את עצמי דועכת כי אין לי שום וודאות ושום ביטחון במערכת היחסים שלנו. מצד שני אני צריכה להעמיד פנים כלפי חוץ שהכל כרגיל... השבוע אנחנו אמורים להחזיר תשובה לאולם ואני באמת באמת לא יודעת מה לעשות... אני אוהבת אותו אבל נמאס לי להלחם! כמה אפשר?! איך זה שהוא עדיין לא מוכן?? הוא אומר דברים סותרים ומבלבל אותי. אם הוא כל כך אוהב אותי ויודע שאני האישה בשבילו אז מה מונע ממנו להתחתן? מה דעתכם?? מה הוא רוצה????
 

AVI0012

New member
מה ניראה לך?

איזה שאלה?יש לך עסק עים בחור שרוצה רק לכיף.יותר נכון הוא רוצה חיים בלי מחויבות.עזבי .הוא יכול לימשוך אותך כך עוד 30שנה..אני מכיר תאנשים האלה.הוא לא מסוגל להתחתן.כי זה היה לו סבבה עד עכשיו.לגור איתך וכול זה רק בלי חתונה.מה הוא צריך ילדים מישפחה והכול זה?לטובתך חפשי לך גבר אחר.אבי
 
ממש לא מסכימה

לדעתי אם הבחור היה רוצה לכייף הוא לא היה נשאר איתה במערכת יחסים כזו במשך 5 שנים- זה לא נקרא לכייף. זה ממש לא מצביע על חוסר רצון למחוייבות . לדעתי בקשר מסוג זה ישנה יותר מחוייבות מאשר בנישואין. כאשר מתחתנים בני הזוג מתחילים בדר"כ לקחת אחד את השני כמובן מאליו ופחות משקיעים בקשר ובזוגיות. ועוד משהו, למה אתה חושב שהבחור לא ירצה מתישהו משפחה וילדים?
 
תגידי,

בשביל טקס חתונה ואולם מחורבן הורסים זוגיות יפה? טוב לך אתו? אתם אוהבים? הוא לא אמר שום דבר סותר, כי חתונה ואושר זוגי אינם ביטויים נרדפים.
 
אל תשווי בניכן! ואני עונה גם לך.../images/Emo41.gif

בשבילך זה ההישג שאת רוצה במער' יחסים. והיא רוצה את החתונה ובשבילה זה הבטחון. ולפי דעתי את צריכה ללכת עם ההרגשה שלך ולא לשים על אחרים! ואם הוא לא נותן לך הרגשה של בטחון תשתפי אותו בזה תגידי לו שאת מרגישה ככה.... ואם הוא ינסה להסביר שוב שהוא רוצה אותך, אז נסי לעזור לו ולעבור איתו את זה יחד. תראי מה מפריע לו... למה הוא מפחד כ"כ... אולי זה עניין שהוא מפחד מהמשך?! בהצלחה!
 
היא לא משווה ביניהן.

היא נותנת דוגמא לחיים פוריים ונורמליים לחלוטין גם אם הם לא על בסיס קידושין.
 
אבל......./images/Emo41.gif

הכותבת מבקשת שייעצו לה בעניין של חתונה. ואם היא נגד למה ליעץ על משהו שאת בכלל לא תומכת בו?! היא נמצאת במצב מסויים וזה מה שהיא רואה לנגד עניה. המטרה היא לא לצייר לה חתונה כ"חרא של העולם"(סליחה על הביטויי...) אלא לייעץ על סמך המידע. זו החוכמה....
 
נורא פשוט

הכותבת ביקשה לייעץ לה בעניין של קשר, לא בעניין של חתונה. היא מניחה, שביטול החתונה זו סיבה לפרידה, משום שלפי תפיסת עולמה, אי הרצון להתחתן מעיד בהכרח על אהבה לא מספקת, חוסר רצינות והיעדר מחויבות. המטרה היא להראות, שזאת רק אחת האפשרויות, לא בהכרח הנכונה. ההורים שלה לוחצים עליה לפרק את הזוגיות כי הצעד של החבר לא תואם את השקפתם. אבל יכול להיות, רק יכול להיות, שהחבר שלה לא רוצה חתונה לא כי הוא לא רוצה את הבחורה, אלא כי הוא לא רוצה חתונה נקודה. אז חשוב שתדע, שזאת לא בהכרח הפגנת אי יציבות, או בריחה, או מניפולציה, אלא שיש אנשים שכך הם חיים וחושבים. אחרי שתדע, שתבחר את מה שמתאים לה.
 
מה מעיד על מחוייבות?

חתונה מעידה על הכוונה להקים משפחה ביחד. אני מניח שאם היא היתה אומרת לו "בוא נעשה ילד" או "בוא נקנה דירה ביחד" הוא היה מגיב אותו דבר כמו לחתונה. כלומר: לא יודע... לא בטוח... מפחד...
 
למה הכל שחור או לבן??

איפה כתוב שאם הכל כ"כ מושלם אז חייבת להיות חתונה? לשם מה את צריכה את החתונה? תעודת ביטוח? שהוא לא "יברח"? אם הקשר שלכם מספיק טוב ונשען על ערכים ערכיים - הוא ישאר ואם הוא לא - חתונה לא תעזור. את הסטטיסטיקה אני לא צריך לספר לך... אין תעודות ביטוח בחיים. ומי שרוצה תעודה שכזו - שתלך לעבוד בחברת ביטוח. אני בהחלט יכול להבין את הבחור, חתונה היא בהחלט דבר מלחיץ ואף אחד לא רוצה להיות חלק מהסטטיסטיקה... וזה מאוד קשה לעשות את הצעד. אני שולל מכל וכל את מה שכתב פה קודמי (אבי) - לא חושב שהבחור מחפש משחקים. אם הוא באמת חשוב לך - חישבי על הצדדים הטובים ביחסיכם ותפסיקי לחפש ביטוחים או לאחוז בעמדות מיושנות בהצלחה!
 
אימצתי את הדעות שהושמעו לי פה...

אמרתי לו אתמול שאולי נחכה עם החתונה ננסה לבחון את הזוגיות שלנו בלי כל הלחץ... הבנתי שמהלחץ שלי יכול לצאת רק רע... השאלה היא איך אני יכולה לדעת שהוא אי פעם יהיה מוכן?? אמנם טוב לנו ביחד אבל איך אני אדע שהוא לא מושך את העניינים כי יש לו פחת תמידי מחתונה? אולי הדברים לא זורמים כי אנחנו לא צריכים להיות ביחד? ההורים שלי, שהתחרפנו לשמוע את ההחלטות שלי, טוענים שאם החלטנו לא לההתחתן בינתיים אנחנו צריכים להפרד. כי אם זה היה נכון זה היה קורה, ושהוא פשוט בחור לא יציב ולא החלטי... אז אמנם החלטתי בינתיים לא להפרד ממנו אבל אני חייבת להודות שיש משהו גם במה שהם אומרים... מתי אני אבין אחת ולתמיד אם הכוונות שלו לגבי חתונה הן רציניות??
 
אני לא מוצאת שום דבר

בדברי הורייך. איך אפשר לנמק, מדוע אם לא התחתנתם אתם צריכים להיפרד? מדוע נסיגה מההחלטה פרושה אי יציבות? האם זה לא סביר, שאדם ישקול יותר מפעם אחת החלטה שהתקבלה בלחץ? מה אנחנו משיגים בכך, שאנחנו מתעקשים לעמוד מאחורי החלטה שהפסיקה להרגיש נכון? הלוואי ולכולנו היה אומץ לבחון את ההחלטות שלנו מחדש ולהתמודד עם ההשלכות של השינוי. איך תדעי האם זה לא הפחד התמידי מהחתונות? אכן, אי אפשר לדעת. לי למשל יש לא פחד, אבל רתיעה תמידית מהחתונות. אני רואה בהן אירוע מיותר ובזבזני שלא תורם שום דבר חיובי לזוגיות, אלא יוצר עליה מנגנון של לחצי ציפיות חיצוניים. הטקס עצמו קורא תיגר על המושג כבוד האדם. אחרי החתונה, במקום לקום כל יום ולהחליט, שהנה אני אוהבת את האדם הזה ורוצה להיות אתו, אני הולכת לקום כל יום ולהבין, שאני אהיה עם האדם הזה בכל מקרה, אלא אם אסכים להודות פומבית בכישלון, עדות הכישלון תירשם לי בתעודת זהות, ואני אעמוד באינסוף הוצאות וריצות כדי לתקן את הכישלון. יש משהו שמחרבן את הזוגיות יותר מזה? כך אני רואה את זה, אבל למזלי, בן זוגי לחיים לא חושב שעמדתי חשודה, או מעידה על קלות דעתי. הזוגיות שלנו, שהיא באמת יפה, חשובה לו יותר מסמל שהמציא מישהו שעצמותיו נרקבו מזמן. עכשיו, אם את לא מרגישה כמונו - וזאת לא בושה - את יכולה עדיין לתת לזה הזדמנות. אבל, אם תחיי בציפיה דרוכה לחתונה, ותקומי כל יום עם תהייה בלב (החליט? לא החליט?), את תהרסי כל חלקה טובה בקשר הזה. תשאלי את עצמך, האם את יכולה לחיות את הקשר הזה כמו שהוא. אם כן, אז פשוט תמשיכי בכיף. את לא מפסידה כלום, רק מרוויחה זוגיות יפה. אבל אם את קמה כל יום בזיעה קרה וחושבת "מתי חתונה", אז אולי המטרות שלכם בכלל לא אותו דבר וזה יעשה לך רק רע.
 

jessy19

New member
בלבול וחוסר בשלות

נראה שהוא באמת מרגיש לא בשל ומבולבל מכל מה שקורה. נפרדתם ואז הוא חזר עם טבעת- לדעתי הוא חזר עם טבעת בגלל שהוא לא רצה את הפרידה הזאת ולא רצה להפסיד אותך. שוחחי איתו על זה, על הרגשות שלו והקשיבי לו באמת ואולי ביחד תוכלי לענות על השאלות ששאלת.
 
זהו, נגמר...

הוא אמר שגם אם נשאר עכשיו ביחד בלי כל הלחץ הוא לא בטוח שהוא יהיה מסוגל לקבל את ההחלטה... במילים אחרות- פרידה. ארזתי הכל חזרתי להורים... כואב, כואב, עצוב
 

גברברת

New member
מצטערת לשמוע איך העניין נגמר..

אבל, אולי עדיף שזה קרה עכשיו. מה שבטוח צאי לדרך חדשה ואני סמוכה ובטוחה שהחצי השני שלך ממתין לך איפשהו
 

rashi

New member
לדעתי

לדעתי את צריכה לחיות את החיים שלךוללכת עם האמת שלך כי אם לא אף אחד לא יעשה את זה בימקומך אם זו דרכך וזה כה חשוב לך עד כי ניפרדתם כבר ביגלל זה אז אסור לך לותר על כך מותר לך שיהיו לך דברים עקרוניים שתעמדי עליהםכי פה מתחילה מערכת יחסים בעלית מדרגהשלב נוסף בזוגיותוהוא ילמד שהוא יכול ליקנות אותך במילים יפות ואחרי זה לסגת מהןלדעתי הבן אדם רוצה ללכת אם ולהרגיש בליומשהו אינו שלם בזוגיות כי אחרת מה מפריע לו כל כך האקט הפורמאליושאת תיהי יותר שלימה אם עצמך
 
למעלה