רגע לפני שבירה סופית

[seeking4]

רגע לפני שבירה סופית

היי לכולם
אז אחרי לא מעט שנים יחד (יותר מעשור), הגעתי לסף נקודת השבירה מהזוגיות.
במהלך השנים האלו חוויתי בגידה מבעלי פעמיים (אמנם לא ממש עד הסוף אבל עדיין..) ואחרי הבטחה מצדו הוא אמר שייכנס לטיפול.
בעקרון אנחנו אוהבים והיחסים בינינו טובים סך הכל, אבל אני מרגישה שכבר אין לי כח יותר.
אין לי כח יותר לנסות, להילחם בשביל הזוגיות, להתאמץ ולתת את כולי. אין לי כח לנסות לתת שוב אמון ולהיפגע שוב.
מכיוון שיש ילדים קטנים,מזה לא ממש פרקטי להתגרש. אבל באמת שאני לא יודעת מה לעשות כבר...

 

[מריוס זכריה]

התאור שלך יותר מדי אמורפי בשביל לראות כיוון ברור

בשאלה שלך יש המון משתנים, שיכולים להשפיע על הכיוון.

לגבי הבגידה, מה זה בגידה לא ממש? כמה ממש וכמה לא ממש?
אתם אוהבים, אבל כמה? איך? ובמה?
ואם אתם אוהבים, למה הוא בוגד (או כמעט בוגד, או חצי בוגד)?
את אומרת שהיחסים טובים, אבל כמה טובים? טובים מאוד מאוד? טובים במובן של לא נוראים?
אין לך יותר כח לנסות, אבל כמה? אין לך בכלל כח? הכל גמור? או יכולה לסחוב מאמץ?
לא ממש פרקטי להתגרש, אבל כמה לא פרקטי? זה יהיה חורבן כללי? או רק ירידה כלשהי ברמת החיים?

אני לא מבקש פה תשובות להכל, כי גם אם תתני לי מספר מדויק 0-100 על כל שאלה, אין לי מחשבון שאליו אני אזין את כל הנתונים, אלחץ ENTER ואקבל פלט מה עליך לעשות.

אני מעלה את שאלת ה"כמה" כהכנה לרעיון שכדאי לך לעשות בירור מקצועי על המצב.
בירור זוגי או פרטני - אני לא יודע. זה תלוי בך, ותלוי בו.
אבל ייעוץ מקצועי, בסדרה של כמה פגישות, יכול לעזור לגבש הבנה מה בעצם קורה פה.

כי למען האמת, מעבר לשאלות הכמותיות (במה זה וכמה זה), גם אין פה שום אינדיקציה איכותית למה את רוצה, מה באמת העניין. הכל נראה מאוד לא מגובש. ולמצבים כאלה טיפול מאוד יכול לעזור.

גם טיפול לא יגיד לך מה לעשות, וטוב שכך, כי זו רק החלטה שלך. אבל טיפול (משני הסוגים) בהחלט יכול להרחיב את הפרספקטיבה על המצב.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[אלב86]

האם את מרגישה שרק את נלחמת ומתאמצת?

או ששניכם מתאמצים ונכשלים? (וגם מצליחים בחלק מהדברים..)

 

[אורח לרגע112]

רצונו של אדם, כבודו

זכותך לא לפרט פרטים, אבל נדמה לי שפרטים עובדתיים הם הכרחיים. הכל ללא פרטים מזהים כמובן.
רציתי גם לומר שזה משהו מעט צורם בדיבור שלך על בגידה ( כך חד וחלק ) ולפתע הסתייגות של הדברים בסוגריים. האם היה או לא היה? זה פרט חשוב מאוד.
&nbsp
לא ברור ממה בדיוק "נשבר לך" במיוחד כשבעלך לא בגד בך מעולם, לא ממש מכחול בשפופרת.
&nbsp
הדיבור שלך על כך שאת ובעלך אוהבים זה את זה, והיחסים ביניכם סה"כ טובים, מעלים את הציפייה שדווקא תשבחי את נישואייך, אך את עושה בדיוק את ההיפך. זה מוזר... אני חושב שאת צריכה לפרט יותר בנושא הזה.
ממה בדיוק נשבר לך?
&nbsp
האם את אישית מעולם לא כמעט בגדת בבעלך מבלי לבצע את האקט עצמו?
זה נשמע לי כ"כ אנושי.
&nbsp
זו גם תקופת חג הפסח, ואני חושב שזה יותר קשה להרבה אנשים, לא רק זוגות. זה קשה להיות בבית כל הזמן או באינטראקציה עם בני המשפחה.

 

[אורח לרגע112]

אני כאן בעיקר כדי ללמוד

בדר"כ אין לי עצות וממילא עם רגשות אי אפשר להתווכח.

מה שכן, כשזה נוגע לפוסטים של גברים, אני מרגיש או נדמה לי שיש העברה סדורה של מידע של ממש מהגבר המתוסכל, אל הפורום.
יש תיאור עובדתי ממשי, יש תחושות של הכותב, ויש לעתים גם הבעה של רצון ברור לגבי עתיד הקשר / הבעת חרדת נטישה או פירוד.

כשמדובר בפוסטים של נשים.... זה לעתים משהו אחר.
התיאור העובדתי משובש, נגוע בשיפוט מחמיר ודווקא המידע הרצוי והמבוקש ביותר, מפורט ברמיזה, בסוגריים, כאילו שמדובר בעניין שולי, חסר חשיבות.
יש גם לעתים ניגוד בין תיאור המצב הכללי, לבין התחושה ביחס לאותו מצב. זה מוזר.... נתקלתי בזה לא רק בפוסט האחרון, אלא גם בפוסטים נשיים אחרים.
הרצון הנשי לגבי עתיד הקשר כפי שהוא מפורט בפוסט, מעורפל או שאיננו מפורט בכלל. זה משהו שכאילו אין לו שום משקל או שאיננו תלוי ברצונות הצדדים בכלל.
אמירות כמו "רגע לפני שבירה סופית" הן בעלות נימה דרמתית שמחייבת פירוט.
מהו טיבו של אותו כח שובר? זה כאילו שמדובר במן כח חיצוני שפועל על הקשר מבחוץ ( כמובן שזה לא כך באמת).

אני מבין שפותחת השרשור חשה מן תשישות, ייאוש, קדרות רוח, אבל כל אלו מחייבים פירוט כל שלפחות יהיה נימוק דחוק כלשהו שיסביר איך פותחת השרשור הגיעה לרגשות האלו שהיא הגיעה אליהן.

אני גם רוצה לפרט את החשד שלי, שתחושתיה של פותחת השרשור אינן באמת מקוריות שלה, אלא מן תכתיב ביולוגי ששורר אצלה כמו אצל נשים רבות אחרות שהביאו ילדים לעולם.
משהו קורה להן לאותן נשים, משהו ביולוגי נשי שקיים אך ורק אצל נשים שהן אמהות לילדים, כך לפי חשדי האישי לפחות. חל אצלן מן מיאוס ביחס לבעל. לעתים המיאוס מוצדק ומנומק היטב, ולעתים לא... אבל אותו מיאוס בעינו עומד והוא שורר באופן עקבי מרגע שהוא שורר.
חבל שנשים כאן בפורום אינן מוצאות את האומץ לומר דברים ברורים כאלו.
לעתים ( כך נדמה לי ) זהו המיסתורין האמתי שמסתתר מאחורי קשרים שהסתיימו לאחר שנים ארוכות של זוגיות, ללא אשמה ברורה של אף אחד מהצדדים.

 

[אורחת11111]

כמו שכבר כתבו לך, לא כתבת ברור

ולא סיפקת פרטים שיבהירו למה את על סף שבירה וממה בדיוק נשבר לך.
לא ברור מה זה "בגד, אבל לא עד הסוף".
לא ממש ברור אם נשבר לך כי את לא מסוגלת להניח לעבר אף על פי שההווה טוב או כי יש עדיין דברים קונקרטיים שממשיכים להיות לא בסדר בקשר שלכם מבחינתך.
יש גם סתירה בין זה שאתם "אוהבים והיחסים טובים" לבין זה שאת מרגישה ש"אין לך כוח יותר" ולא ברור מדוע צריך להילחם בשביל הזוגיות אם כרגע הכול טוב. בדרך כלל כשמגדירים ש"הכול טוב", פירוש הדבר שמרגישים טוב עם מה שיש, אבל אצלך יש איזה דיסוננס בין התיאור של היחסים לרגשות שלך.

לסיכום, לא ממש ברור אם את ממש מבקשת עצה או רק מוציאה קיטור. את אומרת שגירושים לא באים בחשבון, אז אם את מחפשת עצה, לא ברור איזה סוג עצה את מחפשת.
אם את אכן מחפשת עצה, אני מציעה שתפרטי קצת יותר על המצב ומה בעצם את מבקשת לשמוע מאיתנו מעבר לצער על העובדה שכך את מרגישה.

 

[seeyou]

הגעת לסף נקודת השבירה מהזוגיות?הזאת או בכלל?

אנשים ממשיכים לנהוג ברכב למרות שישנה סיכון של תאונה בכול פינה
שלא תחלמי שקיימת זוגיות ללא "גלישות" מהצד לא של גברים ולא של נשים
את טוענת ש:"בעקרון אנחנו אוהבים והיחסים בינינו טובים סך הכל"
זה מה שחשוב - מה שאת מקבלת מהזוכיות באופן כללי ולא מה שהיה אמור להיות לפי אגדות(גם באגדות יש בגידות)
אם הוא היה עוזב אותך ואת הילדים עבור אחרת אז הייתי מבין שיש סיבה לגרושים

פעם אמרו שהסיבה לגרושים היא הנשואים
מתברר שגם זוגות שחיים יחד ללא "טאבו" אחרי זמן מה מתגרשים
לדעתי תעשי מאמץ אחרון לשקול מה את והילדים תפסידו ביחס למה שתרוויחו


יוסי

 

[אורח לרגע112]

שאלה מאוד מעניינת...

רציתי רק לציין שאתה נוגע בנושא מעניין.
כמו שאני רואה את זה, לנשים ( כל אישה ) יש מן שבלונה נוקשה לגבי תכונות בן הזוג הרצוי שלהן. כשהן מגלות שבן זוגן נופל במשהו מהמודל הרצוי שלהן, הן מאבדות את אהבתן וחשות מיאוס כלפיו.
לאחר זמן מה הן עוברות לבן זוג חדש, ומגלות שגם הוא דומה במשהו לבן זוגן הישן.

זה חבל לאבד זוגיות בגלל שצד אחד לא מקבל התנהגות אנושית של הצד השני. ( על מה רוצה בכלל לשלוח את בעלה לטיפול? ).

גם הניסוח של פותחת השרשור קצת מוזר לי ( כמו תמיד לגבי נשים ).
זה מוזר לי שהיא רושמת "בעיקרון אנחנו אוהבים".
עדיין לא נתקלתי בסגנון ביטוי גברי כזה.... מעולם לא.
יתכן מאוד אני נודניק, אבל סגנון ניסוח כזה נשמע לי חפיף, לא אמין.

 

[אורחת11111]

או שהן מגלות שהוא שונה לגמרי מהראשון.

זו בהחלט אפשרות, אתה יודע.

 

[seeyou]

לנשים יש דרישות רבות מהבן הזוג והבעיה היא

שהן משנות את הדרישות בציר הזמן

בעיקרון גבר רוצה את הבחורה כפי שהכיר אותה ללא שינוי
האישה מוכנה להתפשר בהתחלה בתקווה שהיא תצליח לשנות את הגבר
זוגיות מתבססת על פשרות וכבוד גם אם לא מסכימים
שוויון = זה רק במטמטיקה
בין בני אדם לא יכול להתקיים
לכול צד יש צרכים וחלומות שלא מתמזגים

יוסי

 

[יהיה טוב 1971]

זה כל כך הרבה יותר מורכב. זה תלוי בגיל ובתרבות וביכולת

להתגמש, באופי. אני לא חושבת שלנשים תמיד יש דרישות רבות.
אני מכירה בחורות שמחפשות "גבוה" וגם כשמכירות מישהו הכי מקסים ונמוך- אז לא. אבל אהבל וגבוה עובר אצלן.
דווקא יותר מסתדר לי שלנשים יש בסך הכל דרישות מעטות מבן זוג אבל נורא קשה לנו לזוז מהן בדרך כלל.
ובקשר לציר הזמן, כולנו משתנים על ציר הזמן. אנחנו משתנים, גדלים מתפתחים, רואים דברים אחרת, אז כן. גם הדרישות. אני לא קוראת לזה דרישות אלא ציפיות.

 

[כי אני הבוס]

תוכלי להסביר מה זה "רגע לפני שבירה סופית"?

מה יקרה בעוד רגע?

בואי אפשט לך את הדברים. עזבי את הילדים. זוגות עם ילדים נפרדים על ימין ועל שמאל והעולם ממשיך להסתובב והשמש ממשיכה לזרוח כל בוקר במזרח. את יודעת, כשפוגשים בבעיה, אנשים כמו בעלי חיים אחרים, יכולים לעשות אחד משלושה דברים. לברוח, להילחם או לקפוא במקום. את בחרת באפשרות השלישית. אם היית אנטילופה שפגשה לביאה, היית עכשיו בארוחת צהריים עם משפחתה. אז בבעיה הספציפית שלך לא תהפכי למנה העיקרית של מישהו אבל למרבה הצער גם הבעייה שלך לא תיפתר. אז אני חוזר לשאלה שאיתה פתחתי ושלא ברורה מהכותרת שנתת לפוסט שלך. נו אז עוד רגע תשברי ו....? מה זה אומר? מה יקרה אז?

 

[מט חנק]

השאלה היחידה הרלוונטית בשרשור - ואפשר לדעתי לשער את התשובה

צריך בסך הכל לחבר את הנתונים:

- נשבר לה
- היא חוותה בגידה פעמיים
- היא איננה מתכוונת להתגרש
תוסיף את הכינוי שבחרה בו - והרי לך התשובה מה יקרה בעוד רגע !

 

[כי אני הבוס]

צודק

אבחנה טובה.

 

[shayCn]

עניין של ערכים

לא מבין מה יש להשאר במקום שהצד השני פוגע בך ככה.
מבין טוב מאוד למה בסופו של דבר כן נשארים--הילדים,
אבל עם התנהגות כזו, אין שם כלום. לא אהבה, לא אמון. רק זיוף.
אפילו לא להתגרש ממנו, רק להיפרד ולקחת את הילדים. אבל לא לחזור. שיחווה שברון לב.
אי אפשר להשלים עם בגידות מול העיניים. זה פשוט לסמרטט את עצמך ולהוריד לעצמך
את סולם הערכים שלך לרצפה.

 

[שמים1]

לחוות בגידה זו חוויה קשה מאוד

שמטלטלת את האמון בבן הזוג ,וללא אמון קשה לקיים מערכת יחסים .
כתבת שזה לא פרקטי להתגרש אבל לחיות ללא אמון זה כן פרקטי ?
את צריכה להגדיר לעצמך מה את מוכנה לקבל מבן הזוג , מה את מצפה מזוגיות , אני לא אומרת לפרק את החבילה אבל אומרת שאני חושבת שמגיע לך הרבה יותר ממה שאת מצפה .

 

[פילוסוף רוחני333]

שלום
אולי אפשר להיות במצב ביניים של פרודים, לגור בנפרד ולבוא לפעמים לבקר זה את זה ואת הילדים. אולי אחרי כמה זמן של ריחוק יקל לכם לחדש בהצלחה רבה יותר את החברות.
&nbsp

 

[פילוסוף רוחני33]

אולי תוכלו, לפחות בינתיים, להישאר ידידים רחוקים ולמצוא סידור מתאים עם הילדים. יחד עם זה, כשתרגישו ממוכנים גשו ככל האפשר לטיפולים מקצועיים לשקם את הקשר.