רגע לפני ששבת המלכה נכנסת ...

[אביטלי28]

רגע לפני ששבת המלכה נכנסת ...

מחר בערב זהו ערב האזכרה לאמא שלי .
אני חושבת שככה זה יהיה עכשיו.
כל שנה ושנה אנחנו נעשה לה אזכרה ונמשיך לחיות עם האובדן.
והיא לנצח תישאר צעירה -רק בת 45 שבדיוק חגגה יום הולדת ....
השאירה אחריה אותנו חמשת ילדיה ,ואותי בתה היחידה .
אבל מה אני מתלוננת ? אחי הקטן היה רק בן שמונה וחצי...
והכי כואב לי עליו .
וכואב לי עליה שלא הספיקה
כמה כאב ....
אני מחכה ליום שהיא תחזור
יש נבואה. בספר יחזקאל.
אמן שנזכה
כולנו.

 

[mykal]

לך

וגם לאחיך

עצוב לקרא, אבל לטפח את הזכרונות,
חבקי את אחיך, ותתחזקו ביחד.
אני כאן לשמע אותך ולקוות איתך שהנבואה תתגשם.

 

[אביטלי28]

תודה mykel

 

[סנטה רוזה6]

הלוואי שנזכה באמת
שיהיה הכי טוב שיכול להיות

אצלנו עברו 10 שנים..
אני בתחושה שאמא היתה ה"דבק" של המשפחה.. אז בנוסף לעובדה שהיא איננה גם המשפחתיות נעלמה. עצוב
איך אצלך? גם אצלנו עורכים אזכרה מדי שנה (הבנתי שיש כאלה שגם את זה לא עושים) ובכל זאת אין את ה"ביחד" שהיה עם אמא.

 

[אביטלי28]

סנטה רוזה 6 ,אני ממש מזדהה איתך על המשפחתיות שנעלמת....

מעוד הכרות שלי עם משפחות ללא אמא שמתי לב שכולם "התפוררו"
גם אצלנו זה בערך ככה..
אבא מתקשה לאחד את כולם .אני חושבת שזה תכונה יותר נשית לשמור על "הביחד "
זה עצוב מאד.

 

[oshrit87]

כל כף מוכר לי

אמא היית העמוד של הבית רק בגלל היינו מגיעים וניפגשים כולם
אני בכלל נסעתי לאילת לא דיברתי עפ אבא שלי שנה ושלושה חודשים
מידי פעם נוסעת לאחותי לבקר
חמישה אחים שניפגשים כי אין ברירה

 

[שרה155551]

שנה ותשעה חודשים

מיום לכתה של אימי. אימא באמת הייתה הדבק של המשפחה, גם אחרי מות אבי. כשאימא הייתה, היינו ביחד בחגים, היינו מארחים בשבתות. עכשיו הטלפון נדם ואף אחד לא בא (למרות שהזמנתי...אבל כבר הפסקתי כי ראיתי שלא רוצים לבוא לראות שהבית בלי אימא ואבא). אימא היא מרכז הבית, עם אימא זה לא להרגיש לבד, ועכשיו זה הלבד הזה והכאב שאי אפשר לתאר במילים

 

[אשבל1]

אני כל כך מבינה אותך, הייתי במקום דומה מבחינת הניתוק

אני יכולה רק להמליץ לשמור על קשר ואם מזמינים אותך להתארח תלכי, הבדידות היא לא מקום טוב...