רגע לפני

[WinnieThePooh]

רגע לפני

אני חושב שחברתי קרובה לנקודת התמוטטות (אותה נקודה שאולי תארתם לי בתכתובת הקודמת - שבעקבותה תבוא אולי ההכרה שהיא צריכה עזרה...). היא עוברת תקופה קשה מאד. גם לי קשה. האם באמת אין שום דבר שיכול לעזור עכשיו לפני שנהיה רע יותר? אני מרגיש תסכול רב שאין ביכולתי לעזור, אבל אולי כן יש למישהו או מישהי רעיון מה כן יכול לחולל שינוי? אוף אוף. נשבר הלב

 

[צוות מקום]

איש יקר

כואב הלב לשמוע אותך, דואג לה ולבך יוצא אליה, אני יכול לשמוע את התסכול העמוק שלך, ותחושת החוסר אונים. לצערי הרב, ואני מאמין שאנשים נוספים יצטרפו לומר לך את אותו הדבר. הנכונות לקבל עזרה צריכה לבוא ממנה. אתה יכול להיות שם עבורה, לשים לה את כל הכלים לפניה, אבל היא זו שצריכה לעשות את הצעד. ולרגע אל תזלזל בתפקידך זה. עצם הנוכחות שלך איתה. אפילו מבלי לדבר, מבלי לפתוח את הנושא הכואב. עצם זה שאתה שם, הקיום שלך לידה, בזמנים הקשים שלה, מראה לה שהיא לא נוראית, היא לא מפלצת, היא אנושית וכואבת, ומותר לה, ואתה מוכן להיות איתה שם. זה המון ולא מבוטל בכלל. אחד החלקים הקשים יותר בחברות אמיתית, היא לדעת שהאדם שאתה אוהב סובל וכואב לו, ולהמתין. לא לקחת ממנו את האחריות לחייו, למעשיו, אלא לכבד את כוחותיו ולהבין - שהוא אדם בפני עצמו, אחראי לגורלו, ולהחלטותיו. נדירים המצבים למזלנו, שבהם יש צורך בהתערבות של אדם אחד, באופן כפוי על חייו של אדם אחר. בכל מקרה, אני מקווה שאתה דואג גם לעצמך, ולכוחותיך. כי זו תקופה לא פשוטה עבור שניכם. גם להיות תומך - זו עבודה קשה, וצריך להכיר בזאת.