אופק דגנית
New member
עד לפני זמן מה
הלב שלי במין שגרה שכזו
לא כואב מידי לא מרגיש מידי לא צועק מידי לא שמח מידי
הייתי אומרת שהכל עבר דרכו אבל לא נעצר לרגע בתוכו לא נשאר מספיק זמן כדי לשנות סדרי עולם.
ואז יום אחד
בהחלטה של "דיי הגיע הזמן לחזור לחיות"
יצאתי וחיפשתי להרגיש אבל הפעם דרך עולם חדש לי עולם הבדס"מ.
ומצאתי
אין לתאר לכם מה שמצאתי
מילים לא יתארו את מי מצאתי
שהצית את הלב שלי
להרגיש את עצמו שוב
חיי מחדש ומתחדש
מצאתי את עצמי במקומות שמעולם לא נגעתי בעצמי
העולם הפנימי שלי
התעורר
נתפסתי לא מוכנה
לא לעוצמות
לא לסערות
לא לאהבה
לא לתשוקה שעברה
לא לכמיהה
מצאתי את עצמי
נופלת וקמה קמה ונופלת שוב
ומתאהבת
בכל התחושות האלה
של החיות הזו שמתעוררת בי
של האש שהתחילה לבעור שוב.
מצאתי את עצמי
אבל לא זאת המוכרת לי מהחיים הקודמים
אלה כמו יצרתי משהו חדש
מתוך עולם ישן מתוך עבר
הלכתי ימים במדבר של עצמי
מה שלא עשיתי כמעט אפעם
בעטתי ועדיין בועטת בכל מוסכמות החיים ולעיתים גם בו
ומבולבלת..
יש ימים שאני מרגישה שאני אוהבת את כל הסערות האלה
כי זה מה שמייצר בי חיים
ויש לילות שאני מבקשת בלאנס ושקט לתוך עצמי.
הלב שלי במין שגרה שכזו
לא כואב מידי לא מרגיש מידי לא צועק מידי לא שמח מידי
הייתי אומרת שהכל עבר דרכו אבל לא נעצר לרגע בתוכו לא נשאר מספיק זמן כדי לשנות סדרי עולם.
ואז יום אחד
בהחלטה של "דיי הגיע הזמן לחזור לחיות"
יצאתי וחיפשתי להרגיש אבל הפעם דרך עולם חדש לי עולם הבדס"מ.
ומצאתי
אין לתאר לכם מה שמצאתי
מילים לא יתארו את מי מצאתי
שהצית את הלב שלי
להרגיש את עצמו שוב
חיי מחדש ומתחדש
מצאתי את עצמי במקומות שמעולם לא נגעתי בעצמי
העולם הפנימי שלי
התעורר
נתפסתי לא מוכנה
לא לעוצמות
לא לסערות
לא לאהבה
לא לתשוקה שעברה
לא לכמיהה
מצאתי את עצמי
נופלת וקמה קמה ונופלת שוב
ומתאהבת
בכל התחושות האלה
של החיות הזו שמתעוררת בי
של האש שהתחילה לבעור שוב.
מצאתי את עצמי
אבל לא זאת המוכרת לי מהחיים הקודמים
אלה כמו יצרתי משהו חדש
מתוך עולם ישן מתוך עבר
הלכתי ימים במדבר של עצמי
מה שלא עשיתי כמעט אפעם
בעטתי ועדיין בועטת בכל מוסכמות החיים ולעיתים גם בו
ומבולבלת..
יש ימים שאני מרגישה שאני אוהבת את כל הסערות האלה
כי זה מה שמייצר בי חיים
ויש לילות שאני מבקשת בלאנס ושקט לתוך עצמי.