ישיבשער שווה שובה
New member
רגע של ייאוש
אינני יודע היכן אני עומד, בכל תקומה הנני מועד, חוסר וודאות בדרכי, אין מסקנה אף מנסיוני, אומרים ששערי דמעות לא ננעלו, אך דמעותיי לא מכבר ייבשו, רק לחיי חשו את הדמעות מעייני, שמידי לילה הוזלתי לאלוקיי, לא מוצא מרגוע לתהייותיי, כבר לא מדובר בקשיי קימה לתפילות, אין זה עניין של נפילות, גם לא שאלות ללא תשובות. אלא בייאוש עמוק המלווה באכזבות חוזרות ונישנות, שכל רגע דרכי עומדת להשתנות, וכל מה שהאמנתי עד הלום, עשוי להתנפץ בדיוק כמו חלום. הקושי סימן לעלייה, כך הטיפו, אך כיצד לפעול לא הוסיפו. התהיות נמשכות זמן רב, עבדתי קשה בשביל פיסת בד, שתהיה מונחת לראשי אך שואל, כך-עד? מנהיגים שהיו עד לא מכבר אור לעייני, נראים כעת כאכזבה מוצלחת לחיי. כך יושב לבדי ומתבודד, מחפש אחר עיצה להתמודד. מביט על אלו שהצליחו ומתעודד,
אינני יודע היכן אני עומד, בכל תקומה הנני מועד, חוסר וודאות בדרכי, אין מסקנה אף מנסיוני, אומרים ששערי דמעות לא ננעלו, אך דמעותיי לא מכבר ייבשו, רק לחיי חשו את הדמעות מעייני, שמידי לילה הוזלתי לאלוקיי, לא מוצא מרגוע לתהייותיי, כבר לא מדובר בקשיי קימה לתפילות, אין זה עניין של נפילות, גם לא שאלות ללא תשובות. אלא בייאוש עמוק המלווה באכזבות חוזרות ונישנות, שכל רגע דרכי עומדת להשתנות, וכל מה שהאמנתי עד הלום, עשוי להתנפץ בדיוק כמו חלום. הקושי סימן לעלייה, כך הטיפו, אך כיצד לפעול לא הוסיפו. התהיות נמשכות זמן רב, עבדתי קשה בשביל פיסת בד, שתהיה מונחת לראשי אך שואל, כך-עד? מנהיגים שהיו עד לא מכבר אור לעייני, נראים כעת כאכזבה מוצלחת לחיי. כך יושב לבדי ומתבודד, מחפש אחר עיצה להתמודד. מביט על אלו שהצליחו ומתעודד,
