סיגל שהרבני
New member
רגשות אשם
ביום שני היתה האזכרה של אבא ואני חייבת לומר שהשנה התברברנו לגמרי הגעתי לאמא שלי אחר הצהריים פתאום היא נזכרה שאין לה נר זכרון (בהרצליה החנויות סגורות ביום שני אחר הצהריים, אז גם אי-אפשר לקנות) אז ניחמתי אותה שסבתא תמיד מביאה הגענו לבית הקברות והתברר שגם סבתא שלי לא הביאה, והיא התחילה "לאכול" את עצמה (גם בזמן קריאת הקדיש), איך שכחתי, כל שנה אני מכינה, אוי ואבוי, מה יהיה... כשלא הגיע רב שאלתי את אמא שלי איפה הוא והיא אמרה שהיא ביקשה מהקצינה לתאם את זה עם האח הקטן של אבא שלי, האח הקטן בכלל לא הגיע כי הוא בחופשה משפחתית, רב לא הוזמן, האח הגדול ערך את הטקס כל הזמן אני ואמא שלי מתדיינות למה את הקבר של אבא אנחנו לא מצליחות לנקות מכל החול, כי את הקבר של סבא ניקינו בקלות. (אגב למישהו יש עיצות מה לעשות עם שיש שהחול ממש נספג בו?) כמובן שביציאה גילינו שיש מכונה למכירת נרות זכרון ודוד שלי קנה ורץ להדליק
נראה לי שקצת מזמזנו את האזכרה השנה, הייתי לוקחת על עצמי את ההכנות והתיאומים אבל כל הסיפור עם הרב והשעה עם הדודים שלי הוא בשביל להקל עליהם להגיע מהעבודה לאזכרה.
ביום שני היתה האזכרה של אבא ואני חייבת לומר שהשנה התברברנו לגמרי הגעתי לאמא שלי אחר הצהריים פתאום היא נזכרה שאין לה נר זכרון (בהרצליה החנויות סגורות ביום שני אחר הצהריים, אז גם אי-אפשר לקנות) אז ניחמתי אותה שסבתא תמיד מביאה הגענו לבית הקברות והתברר שגם סבתא שלי לא הביאה, והיא התחילה "לאכול" את עצמה (גם בזמן קריאת הקדיש), איך שכחתי, כל שנה אני מכינה, אוי ואבוי, מה יהיה... כשלא הגיע רב שאלתי את אמא שלי איפה הוא והיא אמרה שהיא ביקשה מהקצינה לתאם את זה עם האח הקטן של אבא שלי, האח הקטן בכלל לא הגיע כי הוא בחופשה משפחתית, רב לא הוזמן, האח הגדול ערך את הטקס כל הזמן אני ואמא שלי מתדיינות למה את הקבר של אבא אנחנו לא מצליחות לנקות מכל החול, כי את הקבר של סבא ניקינו בקלות. (אגב למישהו יש עיצות מה לעשות עם שיש שהחול ממש נספג בו?) כמובן שביציאה גילינו שיש מכונה למכירת נרות זכרון ודוד שלי קנה ורץ להדליק