רגשות כעס או ...

stasya1

New member
רגשות כעס או ...

קראתי עכשיו מה שכתבה נירית. איך אני מבינה אותה... החיים שלי עכשיו זה סיוט,אני נקרעת בין רגשות אהבה ורחמנות לבין עצבנות וכועס .אני כל כך אוהבת את הילד שלי ואני כל כך עייפה. אני פניתי לעו''ס לפני כמעט שנה כדי להתאים מסגרת חוץ ביתית לילד. מאז אני בתהליכים. כל פעם עובדות סוציאליות ממציאות תירוצים ומספרות סיפורים. הזמן עובר. היום כבר קיבלנו אישור של המסגרת ומה נשאר זה רק לקבל את האישור ממשרד הרווחה של העירייה, והיום רמזו לי באופן די שקוף שכנראה לא יהיה להם תקציב. נשאר לי רק לבכות אל תוך שפרפרת הטלפון. מה אני אמורה לעשות? לאן לפנות? מי יכול לעזור לי? אני מיואשת...
 

עמיקםרז

New member
תגובה

סטסיה שלום, הלב נקרע... אני כל כך מבין אותך... קבלת ההחלטה להוציא ילד לדיור חוץ ביתי היא צעד קשה מאוד, וכשכבר מגיעים לידי החלטה כזאת - אין ספק שההמתנה היא סיוט, בנוסף לקשיים הפיסיים. אני מעביר את הודעתך לאנשי המקצוע באקים, בשאלה האם ואיך ניתן לפרוץ את המבוי הסתום ולזרז את ההליכים. בהרבה אמפתיה, עמיקם
 

עמיקםרז

New member
התיחסות מאקים

כותבת לנו מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית באקים, כרמל סטינגר: עמיקם היי, ספציפית בעניין של העדר תקציב לסידור חוץ ביתי, לא ידוע לי על העדר תקציב בעניין... החלק הטוב והמעודד הוא שיש השמה לילד ויש גם אישור של המסגרת הקולטת. יתכן שמדובר בהליך בירוקרטי שמתעכב. בכל מקרה במידה שהאמא תראה שהסידור מתעכב, אני ממליצה שתפנה אלינו לקו הסיוע (1-800-399333), לשרונה או אלי. נוכח הפניות וההתייחסויות סביב הנושא, אני חושבת שיש מקום אולי לחשוב על הקמת קבוצת הורים. אני יודעת שלהורים, במיוחד לילדים צעירים, קשה להתחייב להשתתפות בקבוצה אחת לשבוע בערב, אז אולי כדאי לבדוק בפורום האם יש עניין בקבוצה, ואז אפשר אולי לחשוב על מתכונת אחרת של קבוצה, לאו דווקא אחת לשבוע לשעתיים, אלא קבוצה שתתאים יותר לאפשרויות של האנשים. המצבים שכמה אמהות העלו כאן הם מצבים שאין הורה שלא מתמודד איתם, ואני חושבת שהבמה המתאימה תהיה קבוצה שתאפשר תמיכה, ונטיליציה וגם עצות פרקטיות מתוך נסיון אישי של כל אחד מהמשתתפים. כרמל
 
למעלה