רגשות זה עיניין מנטלי
יש פה בעיה של הגדרות כנראה. אני יגדיר איך אני תופסת את המושגים של התאהבות ואהבה וזה לדעתי כבר יענה על השאלה. את ההגדרות הנל נתנה לי חברה הטרוסקסואלית וגם בדקתי שהם מתאימים להגדרות של אנשים אחרים: התאהבות: לרוב רגש שמגיע בתחילתה של הכרות עם אדם חדש אשר מוצאים אותו מעניין וחשים מוקסמים ממנו. מלווה ברצון (ואף תחושה של צורך) לבלות עם האדם זמן רב, לספר לו כל דבר שחושבים עליו. להתעניין בכל מה שהוא עושה. וכמובן לעשות לאדם הזה טוב. כמובן שזה יכול לבוא ברמות שונות. וזה יכול להתרחש גם אם מערכות יחסיים אפלטוניים - גם לאנשים מיניים. לרוב תחושה זו שוכחת לאחר תקופה מסוימת לאחר שעובר תחושת החידוש. אהבה: רגש עמוק יותר מהתאהבות. נובע מהקרות עמוקה עם האדם. רצון להגן עליו. זו תחושה שביום יום אתה לא חושב עליה, אבל אם יקרה לאדם זה משהו – תחוש כאילו זה קרא לך. אם מישהו יפגע בו, תרגיש צורך לרוץ ולהגן עליו. טוב – זו תחושה חזקה מידי כדי להסביר אותה במספר מילים. מה שבטוח זה שזה ארבה יותר מעניין גופני כזה או אחר. תחושה זו כמובן גם מתאימה לתחושה בין הורים לילדיהם ויחס בין אחים. בעיקרון אף אחד מהתחושות הללו לא קשורה למובן פיזי. במקרה של אנשים מיניים - כאשר התחושה באה עם משיחה מינית - מערכת היחסים מקבלת תפנית שונה, מאשר מערכת יחסים בהם האנשים לא חשים משיחה מינית אחד לשני. במקרה של אנשים א-מיניים מתעוררת השאלה האם להפוך אהבה לזוגיות. כיוון שאין את המשיכה המינית שתמשוך לכיוון זה. לכן אני משארת שעל החלק הזה כל אדם צריך להחליט בעצמו – כפי שאפשר להראות בשרשורים של השאלה על זוגיות.
