רגשי אשם....

[lonelyrose]

רגשי אשם....../images/Emo4.gif

ילדתי את דניאל לפני 7 שבועות בניתוח קיסרי והוא האושר הגדול של חיי. אני אם חד הורית והמשפחה שלי גרה מרחק שעה וחצי ממני....מאז אני מטפלת בו לחלוטין לבד ללא עזרה 24 שעות ביממה. הוא סובל נורא מגזים מה שמשאיר אותי ערה כמעט כל לילה במשך שעות ארוכות בניסיון להקל עליו.... אני הגעתי לסף משבר....אני פיזית פשוט תשושה....מצאתי מטפלת (הגעתי אליה דרך 3 חברות שמכירות אותה למעלה מ- 20 שנה) והיא תתחיל לעזור לי 3 פעמים בשבוע החל מ- 1.9. האם זה נורא שאני מעבירה אותו להשגחת מטפלת למספר שעות (5) 3 פעמים בשבוע???אני כל כך רגילה להיות עצמאית וחזקה...מעולם לא נזקקת לעזרה אבל הפעם זה פשוט גדול עליי.... אשמח לשמוע דעתכן...

 

[מאי26]

נתחיל מהתשובה הנחרצת - ממש לא !

(ואגב, למי שלא מכיר, אני לא כותבת פה כמעט, אבל קוראת די נלהבת, אמא לעילם בן שנה). קודם כל מורידה את הכובע בפנייך - אם חד הורית, בלי עזרה מההורים, שמסתדרת לבד עם תינוק קטן וסובל מגזים - כל הכבוד. אחרי סופשבוע שלם עם ילד בן שנה, שמתרוצץ בכל מקום + השתתפות פעילה של האב (אני ממש לא לבד), אני מותשת, ואני בהחלט זוכרת גם איך היו החודשים הראשונים והקשים. טוב שמצאת מטפלת שאת יכולה לסמוך עליה, תנצלי את הזמן הזה, תנוחי, תצאי, תהני ותנשמי קצת אויר, זה יהיה טוב גם לך וגם לדניאל!

 

[קארין29]

אוי יקירתי,

אני ממש גאה בך שהחזקת מעמד עם הגזים לבד עד עכשיו. אני התמוטטתי הרבה לפנייך, יחד עם עזרת הבעל ומטפלת פעמיים בשבוע - פשוט הבאתי אותו למטפלת שהכרתי היטב יומיים בשבוע מ8:00 עד 16:00 ובזמן הזה חזרתי להיות אני - גם אם הייתי בבית יכולתי לישון, לגלוש, לשמוע מוסיקה בפול ווליום, להתעמל...כדי לא לאבד את עצמי לגמרי. רק כך שמרתי על שפיותי. את ח י י ב ת!!!!!! לקחת עזרה. בגיל הזה ממש לא אכפת להם אם מדי פעם אדם אחר יטפל בהם, העיקר שיקבלו את הטיפול שהם זקוקים לו.ואם בעלך או אמא שלך היו מטפלים בו לפעמים - הם גם "זרים" לצורך העניין, לעומת טיפול צמוד רק של אמא. את יודעת "צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד" אמרה הילרי קלינטון וזה לא רחוק מן האמת. תעשי כל מה שיעזור לך להחזיק מעמד - בעיקר לטובת תינוקך!

 

[lonelyrose]

תודה...../images/Emo24.gif

זה מאוד מרגיע אותי לדעת שזה לא נורא בשבילו אם משיהו אחר יטפל בו כמה שעות בשבוע......אני פשוט רוצה קצת לישון ולהתחזק כדי שאוכל להיות האמא הכי טובה בעולם עבורו....הוא מלאך ומגיע לו הטוב ביותר. אני מודה לכן על המילים החמות....זה מאוד מעודד. אני מצרפת תמונה של המלאך שלי....

 

[אמאאור]

יש אימהות בלי רגשי אשם?

יקירתי, אמרתי לך טלפונית ואומר לך שוב: גם לאמא הכי טובה בעולם לפעמים מתחשק לזרוק את התינוק מהחלון. וגם האמא הכי סופרוומן בעולם צריכה לנוח. אי אפשר לטפל בתינוק 24 שעות ביממה, בלי עוד בנאדם בתמונה, ולהישאר שפויה. ראיתי אותך, ראיתי אתכם. את אמא נהדרת. את גם בנאדם. את לא יכולה להחזיק הכל לבד על הכתפיים שלך, וגם לא להתמוטט. את עושה את הצעד הכי נכון שאפשר.

 

[lonelyrose]

אור - כשמך כן את ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

אור....את פשוט מתנה!!! אני כל כך מודה על ההכרות איתך.....את אישיות ואמא כל כך נהדרת....ולאחרונה אני גאה להגיד שאת גם חברה נהדרת!!! בראש הכל ברור לי...אבל עדיין כרסם בי התלבטות....תודה לך יקירתי על התמיכה ועל מי שאת!!! נשיקות ללביאה.....

 

[אמאאור]

תיזהרי שאני לא אתרגל ../images/Emo8.gif

לרוב אני שונאת את המשפט הזה, אבל... תלמדי מנסיונן של אחרות (ושלי...). אי אפשר להיות לבד עם תינוק 24 שעות ביממה, יום אחרי יום, בלי להתמוטט. חייבים-חייבים-חייבים עזרה. עזרה בתשלום היא לרוב הכי נוחה, כי את לא חייבת כלום לאף אחד, נקודה. <נ.ב. בפורום הזה, למיטב ידיעתי, מבקשים לא לפרסם תמונות של הקטנטנים>

 

[ו שתי]

אני מעריצה שהחזקת מעמד עד עכשיו

בלי שום עזרה. לדעתי, לא רק שזה לא נורא, זה לטובתו. תוכלי למלא מצברים, לנוח, ובסיכומו של דבר, זה יפעל לטובתו של דניאל.

 

[משוש30]

איך הסתדרת עד כה?

רגשי אשמה זה הרגש הכי מיותר והכי לא פרודוקטיבי בעולם. אם אין לך שום עזרה אז פלא שהגעת עד הלום. אין לי מושג איך הייתי מסתדרת בלי הגבר ובלי ההורים שלי! להיות אמא טובה פירושו קודם כל לדאוג שיהיה לך כוח ותהיה לך סבלנות. אז תפרגני לעצמך את הזמן להתחזק ולהתאושש. זה שהפכת לאמא לא אומר שאת צריכה לגמרי לבטל את עצמך ואת הצרכים שלך, אלא שאת צריכה למצא איזון (וזה מאד דינמי וישתנה עוד פעמים רבות) בין הצרכים שלך לצרכים של דניאל. העצה שלי? קחי את רגשי האשמה, תארזי יפה ולפח.

 

[דש1דש]

נורא? להיפך!!!!

קודם כל - טוב לילד שיהיה עוד מטפל - והכי חשוב - שלך יהיה כוח!!! מכירה מקרוב ואישי מה זה ליהיות לבד עם תינוק כשהכל עליך (גם אני אם יחידנית, והורי גרו עד לא מזמן שעתיים וחצי נסיעה ממני - ורוב "חופשת הלידה" שלי היו בכלל בחו"ל...

) וזה לא קל! זה לא קל נפשית וזה לא קל פיזית וזה לפעמים - עם כל האהבה לתינוק קצת יותר מידי... בלי שינה אי אפשר לתפקד! נקודה! אפשר יום או יומיים אי אפשר לכל החיים - ויש לכם עוד חיים ארוכים ביחד! את אשה עצמאית ובטח תמיד הית - אבל את בסטטוס חדש - ומותר לבקש עזרה - ועוד יותר - מומךץ לקבל עזרה - בתשלום או לא בתשלום - מה שיש! ואם תשאלי אותי - בתשלום לפעמים אפילו עדיף (אם אפשר לממן, כמובן) כי ככה את מגדירה את הכמות, האיכות והתדירות!!! שיהיה לך במזל טוב!!!!

 

[Rplus1]

אחרי פעם אחת עם המטפלת

אני מקווה ומאמינה שתגלי שגם את וגם דניאל רק מרוויחים. את תנוחי ותתאוששי קצת (מעריצה אותך, לי היה גיבוי מלא של האיש שלי ושל אמא שלי ועדיין שקלתי לעיתים למסור את הילדה לאימוץ...) ודניאל יקבל אמא שמסוגלת לטפל בו טוב יותר כי היא מטפלת גם בעצמה. ולעניין הגזים, יש לך מנשא? ה+1 ישנה מצוין במנשא שעות ארוכות שאפשרו לי להספיק דברים וגם לנוח קצת. שבוע טוב.

 

[lonelyrose]

תודה רבה ../images/Emo24.gif

תודה על מילות העידוד והתמיכה.....אני מודה שיחד עם החשש אני מאוד מתרגשת לקראת העזרה של המטפלת.....מאוד הרגעתן וחזקתן אותי.....המון תודה לכן - נשים מקסימות!!!

 

[sipor]

ברוכה הבאה לאמאות...

עם חבילת האמאות ... מגיעה חבילה של רגשות אשם.. בלתי פוסקת. את אמא נהדרת ועשית נכון, את צריכה לנוח כדי לתת את המירב לבן שלך. לא יצא כלום מאמא מותשת .. 24/7 זאת משימה כל כך קשה שפשוט מעריכה אותך על כך. זאת תקופה קשה הגזים האלה, לאף אחד אין שקט. ובלי יד עוזרת את פשוט תתמוטטי . עשית נכון והיא נכון לבן שלך מתוך דאגה אמיתית לו ושתהיה לו אמא בריאה. תנצלי את השעות האלה, לנוח לנוח לנוח...

 

[דפנה מי]

נורא? את האמא הכי מופלאה שיש

את מודה בפה מלא שאת זקוקה לעזרה - זו חולשה? תתאווררי קצת, תרגישי שגם יש לך קצת חיים מלבד הילד, תתגעגעי אליו ותשובי עם כוחות מחודשים. זה יכול רק להועיל לשניכם

על הבונבון המתוק

.

 

[אור יום]

שנראה לי שזה צעד נכון לשניכם

זה לא פשוט ודורש הרבה מאמץ כוח ואנרגיה לגדל תינוק קטן לבד. כל הכבוד לך... מנסיוני גם כאשר יש תמיכה מסביב של בן הזוג והמשפחה עדיין זה קשה ומאבדים במידה מסוימת את האני. אני בטוחה שמטפלת תעשה טוב לשניכם, מה גם שבסהכ לא מדובר על כל כך הרבה זמן(גם אם זה נראה שכן..)

 

[אמיתמי]

זה מדהים

ילדתי את נועה גם בניתוח קיסרי והיא נולדה עם סוכר נמוך. כשהגענו הביתה התחילו הגזים. כל יום הודיתי לאלוקים שאני לא חד הורית. ממש כך. היו מצבים שהרגשתי שאם לא היה מישהו לידי הייתי משתגעת. זה כל כך מקל שאפשר להעביר את הילדה למישהו אחר לפעמים. לנשום קצת. את תוהה אם את עושה נזק, את רק עושה טוב לילדה. היא תקבל אותך הרבה יותר נינוחה ורגועה וזה ממש ממש חשוב. אגב תחושת אשם, משום מה נשים אחרי ניתוח קיסרי, כך נדמה לי סובלות מזה יותר, וזה ממש לא ראציונאלי. הרי לרוב זה לטובת הילד. אני לא יודעת אם זה מקל עליי, אבל עליי זה הקל לדעת שעוד אחרות מרגישות כמותי. חזקי ואימצי, מעריצה אותך

 

[ארנט]

ומבלי הכיר אותך אני בטוחה שאת

האמא הכי טובה בעולם! טובה ואנושית שמתעייפת מהתקפי הגזים. אם עוזרים לך סיפורים של אחרות- אז עם הבכור שלי הייתי אחרי קיסרי והוא סבל נורא מגזים ועם עזרה מהבעל והאמא הרגשתי שאני מתמוטטת ומאבדת שפיות. אי אפשר לעבר את התקופה הזו ללא עזרה

 

[lonelyrose]

מחכה למטפלת ב- ../images/Emo24.gif גדול

אחרי שקראתי את התגובות שלכם - ניחם אותי לדעת שאתן מבינות לליבי. אתמול הלכתי לרופא מכיוון שסוף סוף הצלחתי למצוא זמן לעשות בדיקות דם ושתן.....הוא ממש צעק עליי שאני חייבת לנוח. כל הבדיקות שלי הפוכות....הגוף תשוש ועייף ולכן אין לי ספקות שאני חייבת עזרה. לא היה לי מושג שזב יהיה כל כך קשה בהתחלה....הגזים הללו מאוד הפתיעו אותי וממש לא הייתי מוכנה לזה. כולן מבטיחות שזה עובד ב- 3 חודשים....נותרו לנו עוד 4.5 שבועות.....אני ממש סופרת את הדקות!!! שוב תודה לכן ומאחלת לכולן יום נעים....קריר וכייפי!!!