רגשי אשמה

[פרופיטרולה]

רגשי אשמה

בלי להיות שיפוטית איך מתמודד א מיני עם רגשות האשם אם בכלל יש כלפי בן זוג מיני ?

 

[Berethor]

הכול בגללך

בקושי רב שאת לא יכולה לתאר , וככול שאת לוחצת עליו וגורמת לו להרגיש רע עם זה הקושי רק גובר. זה או שתלכו אחד לקראת השני או שתפרדו אין פה הרבה יותר מה לעשות. מה יותר חשוב לך הבן זוג או המין את תחליטי לעצמך. זוגיות בין מיני לא-מיני(במיוחד אם המיני הוא מיני מאוד) תמיד נועדה לכישלון, אין מה לעשות תביני שהוא לא אשם! טוב רק אשם בזה שלא ידעה אותך בא-מיניותו..

 

[Berethor]

עוד משהו עליך ועל בעלך

משהו שקשור גם להודעה הזאת ולקודמת שלך. קודם כול אם שנכם ידעתם על ההבדלים במיניות שלכם אתם אשמים באותה מידה. גם שניכם עושים רושם של אגואיסטים, כול אחד בדרכו. את רוצה את כול החבילה סקס, משיכה, רצון וכו. וחוץ מהסקס הוא לא באמת יכול לתת לך את השאר(רק לידעתך) אז אל תצפי לזה, ולדעתי האישית השאר במלא מיותר. בקשר לבעלך, מדעתי האישית בתור א-מיני(אם כי לא מהסוג שלו). הוא משתמש בא-מיניות שלו כתרוץ כלפיך וכלפי עצמו(במקרה הזה), נכון שהוא לא רוצה ולא צריך, אבל הוא מודע לכך שהוא נשוי לאישה מינית, ועדיין לא מוכן לתת לך את מבוקשת(ממה שהבנתי) פעם ב, או לתגרש. לא ברור לי מה הוא חושב, שהוא צריך לרצות,להנות או למשך, אבל זה לא שהוא סובל או לא יכול או לא רוצה אותך. שמה זה גם מגעיל אותו ?. בכול מקרה אם אף אחד פה לא ילך לקראת הצד השני בנישואים האלה, אין לכם הרבה בררה אלה לפרק תחבילה אם כול הצער שבדבר. אם לא הייתם נשואים הייתי אומר את זה מזמן. אלה שהציעו בגידות זה לא מתקבל על הדעת, פשוט תשארו ידידים, אם כבר, ואפילו תמשיכו לחיות ביחד אבל לא כבעל ואישה, זאת דעתי. אין טעם שככה תייסרו זה את זו, ולא תתחשבו. פה האשמה האמיתית.

 

[מקמיקא]

מוצאים דרך להתמודד

בניגוד לברת'ור כאן, לא כל הגברים הא-מיניים הם אוטומטונים שחושבים על מערכת יחסים כמו על קשר עסקי מוצלח. כשאתה מתאהב במישהי מינית, אז אתה מאוהב ואין ברירה, ולפי הניסיון שלי, יש נסיונות לספק את השותפה מבחינה מינית, למרות שלגבר אין את הצורך הזה. יש נסיונות להתחמק ולהמנע, וכל פעם שזה כן מגיע למצב הזה, אני הייתי מרגיש שזה מיותר, ונכנס למצב טבעי כזה של 'טוב, הגיע הזמן לשנס מכנסיים ולעשות את זה' (או לא לשנס מכנסיים במקרה זה... טוב נו). ואם לא הייתי יודע כמה חשוב זה לאישה כל הנושא, הייתי מוותר עליו כליל. הצד הזה ביחסים תמיד היה איזה משקולת, והייתי חושב עליו בצער כשהייתי חושב על מערכת היחסים. האשמה שנגרמה בגלל הידיעה כמה זה חשוב לצד השני גרמה לכך שאני אנסה בכל מקרה, אבל זה לא גרם לי לאהוב את זה.

 

[Berethor]

עושים ואז בוכים

לרגע אחד לא טענתי שכול הא-מיניים כמוני ואני נציגם, אפילו הגדלתי וציינתי לדעתי פעמיים רבות במה שרשמתי לה. הדוגמה הכי טובה לא-מיני לא כמוני הוא לא אחר מאשר בעלה. כי אם הוא היה כמוני, הוא היה חושב כמה צעדים קדימה ומשתמש בשכל ולא ברגש. כול הנישואים האלה היו נחסכים והסבל משני הצדדים גם כן. אבל מה לעשות לא כולם כמוני ולא כולם מקבלים החלטות כאלה חשובות מהראש. אחרי זה אותם אנשים באים לפורום לתלונן. אין מה לעשות עם זה. אז יופי לך מקמיקא שאתה הולך כמו עוור ובתמימותך(או טפשותך) חושב שאם התאהבת אז כול העולם צריך לתהפך. אנשים שמקבלים החלטות מהגוף או הרגש ולא משכלם, הולכים ככבש עוורת לתהום. כול דבר בחיים הוא החלטה, ולא מעטים מהדברים בחיים הם עסקות(כן גם נישואים מקמיקא, אני אפילו בעד הסכם ממון, במיוחד שצד אחד עשיר). "אתה מאוהב ואין ברירה" מזה הבולשיט הזה, בטח שיש בררה, לסתובב אחורה ולהאכול תלב. במקום מאוחר יותר לאכול תנפש. ברירה תמיד יש ותמיד תהיה זה שאתה נסחף ולא משתמש בשכל זה בעיה שלך בלבד. אל תעז לומר שאין לך בררה. כי זה בערך כמו אדם שנמשך פיזית יגיד שאין לו בררה. קשה לתחשב גם באחרים לפעמיים מקמיקא ? לדעת שלמרות שאתה אוהב אותה אתה לא אמת יכול לתת לה מה שהיא צריכה, ולאפשר לה חיים אחרים שאתה לא חלק בהם. זה מה שנקרא אגואיזם מתחסד. ואתה יודע שזה לא ילך, ובעצם גם את עצמך אתה מייסר. המשפט הזה שלך מראה עד כמה "הצד הזה ביחסים תמיד היה איזה משקולת, והייתי חושב עליו בצער כשהייתי חושב על מערכת היחסים". באמת קשה לך לדעת מראש שזה חלק מיחסים עם אדם מיני ? שלא לדבר על זוג נשוי. אוליי תפסיק כבר לתבכיין כמה שלא מבינים אותך ו"למה אני לא אוהב את זה". ולהוציא את עצמך מסכן. אתה חופר לעצמך בור ונופל עליו. תרוצים לא יעזרו פה. הדבר החכם היחיד לעשות מבחינתך זה לא לכנס לקשר זוגי עם מיניים, לשאר ידידים ולמצוא מישהי שמתאימה לך גם בדבר הזה. מה לעשות החיים קשים מקמיקא. תפסיק לנסות ותתחיל לחשוב.

 

[מקמיקא]

בקיצור - כולם חכמים חוץ ממך

אתה אידיוט אגוצנטרי עם תסביך גדולה, ורואים שאף פעם לא אהבת מישהי (או מישהו). אז תמשיך עם הסכמי הממון שלך, ואם יום אחד תתאהב במישהי - למרות שאני בספק - ותרגיש שאתה מוכן לוותר על הכל עבורה, אפילו על הא-מיניות, אז נראה עד כמה זה ייראה לך פסול ובלתי אפשרי. לעשות משהו בגלל שזה מרגיש נכון זה ההבדל בין בן אדם לבין רובוט, ואם אתה רוצה לחיות כמו רובוט, שיבושם לך, אבל על ערש דווי, אתה זה שיצטער על הדברים שהוא לא ניסה. החיים הם לא נוסחא במתמטיקה ולא תוכנית בC.

 

[inbardaf]

../images/Emo23.gif אהבה, רגש, שכל ../images/Emo14.gif

אני נוטה להסכים יותר אם מקמיקא. כשאדם מתאהב הוא מוכן להקריב הרבה. מצד שני חשוב גם להסתכל קדימה ולחשוב עם הראש ולפעמים עדיף לעזוב מישהוא גם אם מאוד אוהבים אותו. אני מכירה מישהוא שאמר שאהבה היא לא עיוורת. ההיפך!

היא פותחת את עינינו לראות את המעלות של האחר, דבר שלרוב אנחנו לא עושים

היו לי הרבה סיבות לא להתחתן עם הגרוש לי, ובכל זאת התחתנתי ואני לא מצטערת על זה. התחתנתי כי הייתי מאוהבת וקיוותי שנוכל להתגבר על הפערים ביננו. התחתנתי, כי כשנסיתי לדמיין את החיים שלי בלעדיו לא הייתי מסוגלת. ובסופו של דבר מה שהכריע את הנשואים בכלל לא היה הדברים שכולם דיברו עליהם. אני חושבת שלחיות בעולם של החלטות בלבד, רק מהשכל ללא רגש, זה באמת קצת רובוטי ולא אנושי. בגלל זה אמרתי בשרשור של בן-הזוג האידאלי, שאני לא מאמינה יותר ב"רשימת מכולת" (מה אני רוצה שיהיה). אני עדיין עושה אותה ומחפשת לפי הרשימה, אבל לא שוללת כלום ויודעת שיכול לקרות ההיפך. בכל אופן, לגבי רגשות אשמה - ברור שאי אפשר לנהל ככה קשר זוגי וברור שצריכה להיות שם הליכה אחד לקראת השני. זאת משמעותה של אהבה. כשאוהבים, הרבה יותר קל לעשות דברים שהיינו מעדיפים להמנע מהם, למען אדם אהוב. קחו את הדוגמא הכי פשוטה: תינוקות. לנגב תחת של תינוק, במבט קר וחסר רגש, זה דבר דוחה. אבל כשאתה מתמלא הרגש, שרק תינוק יכול למלא, זו משימה פשוטה ואפילו מהנה במובן מסויים. ומקמיקא - נראה לי שהתכוונת לרשום בכותרת ההודעה: כולם טפשים חוץ ממך..

 

[מקמיקא]

כן - חבל שאין כפתור עריכה...

 

[inbardaf]

../images/Emo6.gif גם אני לא הייתי מתנגדת לכפתור כזה...

 

[p019]

לא נישמע לי בריא להכניס אשמה למערכת יחסים.

או שמקבלים את המצב כמו שהוא ומחפסים פתרונות, או שלא ונפרדים. אם מנסים למצוא פתרון ויש אשמה - לדעתי תתחילו מלהעלים את האשמה.