רגש החרטה

רותי 11

New member
רגש החרטה


הרבה פעמים קורה לנו שאנחנו עושים או לא עושים משהו
ואז אנחנו מתחרטים שלא עשינו או לא עשינו את זה .
לפעמים אנחנו יכולים "לתקן" את זה אבל הרבה פעמים
קורה שאין אפשרות לשנות את המצב וכאן הבעיה משום
שכאשר זה קורה קשה לנו ואנחנו נושאים עימנו המון רגשות
אשמה שלא מרפים מאיתנו ולפעמים זה לכל החיים והרגש
הזה הוא כמו אבן ריחיים על צווארנו.
כמובן שהדוגמה הקיצונית היא שרבנו עם משהו או שהייתה
לנו סיטואציה לא נעימה מולו ולאחר מכן הוא נפטר מהעולם
ואז אנחנו נשארים עם יסורי מצפון שככה הסתיימה אותה
מערכת יחסים ושכאילו אין לנו דרך לשנות או לתקן את זה
לכן יש את המשפט המפורסם "חיה כאילו זה היום האחרון
שלך" ואז למעשה אנחנו לא משאירים קצוות פתוחים.
אבל כמובן שיש עוד הרבה דוגמאות של התחרטות.
האם זה קרה לכם? ואם כן האם אתם יכולים לשתף?
 

MTFNK

New member
לא עולה לי משהו שקרה לי, אבל כן עולה משהו שעלול לקרות

לא דיברתי עם סבתא שלי כבר שנה-שנתיים אם לא יותר.
זה מורכב כי היא לא יודעת על השינוי שעברתי, זה אומר שכשאני מדברת איתה אני צריכה או להפר את הבקשה של ההורים שלי (לא לספר לה) או לשחק אותה כאילו "הכל בסדר" ולא עשיתי שום שינוי בחיים שלי.
לשחק גורם לי להרגיש רע עם עצמי וכך קרה שלא דיברתי איתה כבר מלא זמן, מה גם שאני מוגבלת בדברים שאני יכולה לחלוק איתה מהחיים שלי.
לפני כמה שבועות היא הייתה בבית חולים כי לא הרגישה טוב (היא כבר מבוגרת) וחשבתי שזהו - הולכים להיות קצוות פתוחים איתה שאצטרך להתמודד איתם כל החיים. היום היא מרגישה יותר טוב אבל מאוד מרגיש לי לא נוח להתקשר ולדבר איתה.
 

MTFNK

New member
במקרה כזה, אני דיי בונה על זה שאוכל בעתיד לתקשר איתה ולסגור

את העניין הזה. כשהיא תהיה במקום שתוכל להבין אותי, כי היא תראה את התמונה כולה.
 
באופן עקרוני את צודקת עדיף לסגור מעגלים וכמה שיותר מהר

כדי שלא יווצר פספוס ,לדוגמא שהצד השני ילך לעולמו , אבל בעולמנו הלוא מושלם יש המון רוע ואנשים שהכי טוב זה להתרחק מהם כמה שיותר רחוק....אפילו אם הם ההורים או האחים שלנו
ולא אני ממש לא מתכוונת לפגיעה מינית או משהו כזה
יש רוע מזוכך בעולם וקרבה לאנשים כאלו פשוט מרעילה את הנשמה והורסת חיים של אנשים
ההורים שלי והאחים שלי הם כאלו ושום סיבה שבעולם לא תהיה לי לסגור מעגל
לצערי אני שומעת על הרבה אנשים שהמשפחה שלהם הורסת להם את החיים ויש נתקים במשפחה ואז מישהו משחק להם על המצפון והם חוזרים להיות בקשר ושוב ושוב נפגעים
 
עדיין קשר חשוב בחיים.
אם היא לא גורם עויין שווה לנסות

לשמור על קשר שטחי ואוהב נדמה לי שזו גם מצווה או משהו כזה
 
תוספת: זו גם לא חוכמה לשמור על קשר בעולם הבא


דווקא לשמור על קשר פה זה יותר קשה ולכן נחשב יותר.
בעולם הבא אין קונפליקטים.
פה יש בשפע אז תנסי פה לפני שאת קופצת למחשבה המנחמת לסגור קצוות שם
 

MTFNK

New member
יש בזה משהו... אולי אנסה (שוב יש לציין) שבוע הבא. מקווה שתהי

שתהיה בבית
 
לדעתי את יכולה לדבר איתה בלי לספר לה

אם זה מה שעוצר מבעדך. לשאול לשלומה. להתעניין ורק אם תרגישי שזה מתאים לספר.
זה יכול להסב לה אושר רב רק מעצם התעניינותך בחייה. ואם זה מרגיש לא מתאים זו לא בעיה להמציא תירוץ.

( לא מצאתי את הבחור המתאים, אני לא מוכנה עדיין לנישואין לא יודעת משהו בסגנון)
 

elar84

New member
יש דברים שהם פשוט לא בשליטה שלנו

אצלי במשפחה המורחבת (דודים בני דודים וכו'), יש המון סכסוכים.פשוט מ 2 הצדדים שלנו.
אלה משפחות גדולות, והסכסוכים הם של ההורים שלי עם האחים שלהם.

אני אחת שתמיד מעדיפה נסיונות לשלום, ועשיתי מה שיכולתי לפייס. אבל יש מקרים שאין לנו את הכוחות לפייס וכנראה שהנתק נועד לקרות.
יש אנשים מאוד קשים באופי שלהם, שלא ניתן לדבר אל ליבם והמקרים תמיד חוזרים על עצמם.
אבל, אני רואה מקרים אלה כנסיון טוב, כי אני מפיקה ממנו לקחים.
אני תמיד חושבת שראש המשפחה הוא זה שצריך לעשות את הפיוס והשלום.
בגלל שהסכסוכים הללו מאוד מצערים בעיניי, השאיפה שלי שאגדל ב"ה את משפחתי לאהבה בין האחים מעל לכול. אהבה ואחדות. שמקרים כאלו לא יחזרו.
אני יודעת שבמקרה של המשפחה שלי עשיתי מה שיכולתי שהם לא יהיו בנתק, ולכן אני מאוד שלימה עם הנתק הזה. כי ברור לי שבמצב הקיים כנראה עדיף להם לא לדבר האחד עם השני.
עם השנים השלמתי עם זאת ולמדתי שלפעמים זה עדיף.

עוד דבר, אני הבנתי שלא משנה מה, עם ההורים שלי והאחים שלי, אני לעולם לא אגיע למצב הזה.
עדיף שאתה תשתנה למען האחר, כי האחר הזה הוא לא סתם אדם, האחר הזה הוא אח שלך, הורה שלך ואין חשוב מהם.
ברור לי שזה לא פשוט, אבל במקום לרצות שהוא ישתנה, אתה צריך לבחון את עצמך.
צריך לדעת לקבל את האחר ולדעת לסלוח ממקום של אהבה.
 
למעלה