רגש ה"אהבה" ויחסיי מין.
רגש ה"אהבה". דוגמה למחשבה לא נכונה לרגש שגורם לנו להרגיש טוב, האהבה ולרגש הפחד שבנו. אם, אני מרגיש ואומר לחברה שלי: "אני אוהב אותך". אז, אני מרגיש את רגש האהבה! רגש האהבה זה פנימי, זה בי! רגש האהבה זה בתוכי, זה בגופי, זה בדמי! לכן, אני אוהב את עצמי ונכנס למצב של הזיה ואז אני מתנהג בהתאם! אני לא אוהב את החברה שלי, אני גם לא אוהב כל דבר אחר שחיצוני לי !!! אני מייחס, את מה שאני מרגיש שזה רגש האהבה שבי, כלפי החברה שלי! בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני אוהב את החברה שלי וכך אני מאבד את זהותי. אני מאבד את זהותי, כיוון שאם אני חושב שרגש האהבה שנמצא בי, נמצא בה, כי אני חושב שאני אוהב אותה, בעצם אני אוהב את עצמי, אז אני חושב שהיא זה אני. הנזק הנפשי והבריאותי. זה מצב נפשי של פיצול אישיות, מה שלא נכון לעשות וזה איבוד האני העצמי שלנו. זה נכון, לגבי כל הרגשות שבעצם הפעלתם, אישיותנו תתנפץ לאין סוף דמויות. בן אנוש שלם הוא ללא רגשות, ללא קונפליקטים פנימיים ששואף לשלמות, לשיפור הרוגע והשלווה והוא לא עובר מהרגש שגורם לנו להרגיש "טוב", הדופמין שזה מוליך עצבי במוח, כמו: אהבה, אושר וצחוק, לרגש שגורם לנו להרגיש "רע", הסרוטונין שזה גם מוליך עצבי במוח, כמו: פחד, חרדה, דיכאון או להפך שיוצר הורמונים שמשנים את ההרכב הכימי של הדם שלנו ושמיוצרים בכבד ושגורם לנו להזיה ולהתנהגות לא הגיונית וייסורים פנימיים. בחירת בן/בת זוג. לכן, כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן או בת זוג שהמטרה זה זוגיות והקמתה של משפחה והבאת ילדים לעולם ובנייתה של שושלת, הטעות שאנחנו עושים, זה בכך שהבחירה שלנו נעשית בעזרת הרגשות שבנו כמו: יופי, האהבה, תשוקה, ייצר מיני. כאשר בפועל, הבחירה הטבעית של בן או בת הזוג חייב להיות על פי הגנים, מבנה הדי,נ,אי שזה המראה, מבנה הגוף והאישיות שיש להבין איך לבנות את עצמנו. הגוף, זה רובוט ביולוגי, ממיר אנרגטי שנבנה בתהליך אבולוציה ותודעה זה אטום. כלומר, הבחירה האישית צריכה להיות על פי רמת המודעות העצמית של בן/בת האנוש שאיתו אנחנו רוצים זוגיות, משפחה, ילדים ושושלת ומה רמת התובנות והרוגע והשלווה ובכך לשאוף למבנה די,נ,אי של בן/בת האנוש הנבחר ושל הילד המשותף שיהיה שלם נפשית ופיזית בזמן ההיריון, בלידתו ובגדילתו ושהדרכתו על ידיי הוריו, איך לגדול ולהתפתח תהיה כמה שיותר טבעית ומושלמת. אפשר לחזר אחר בן האנוש הנבחר, ללא הפעלת הרגשות הפנימיים, ברוגע ובשלווה מתוך הבנה ורצון לשינוי הרגליי חשיבה והתנהגות שגויים ובכך לשמור על זהותנו. כאשר מקיימים יחסיי מין, המטרה הטבעית זה להביא תינוק לעולם, קיום יחסיי מין שלא למטרה הטבעית, זה אמצעי, זה פולחן, כדי ליהנות ולהשתחרר מהפחדים. לסיכום – הגורם העיקרי, למחלות הנפשיות והבריאותיות זה הרגשות הפנימיים. כאשר אנחנו מפעילים את הרגשות שבנו, גם הרגש שגורם לנו להרגיש "טוב" וגם הרגש שגורם לנו להרגיש "רע", אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיה, חלימה ומחשבות שגויות, גם בזמן ערות וגם בזמן שינה, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו ומהמציאות האמיתית. כתוצאה מהרגשות שזה הורמון, חומר כימי שאנחנו מייצרים בגופנו אנחנו נכנסים למצב של הזיה, כתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו תדמיות דמויות וזה לא אנחנו. אהבה, זה רגש שגורם לנו לראות ולחשוב את עצמנו ואת בן או בת הזוג הנבחר והמציאות לא בהגיון אלא כאשליה, כציור, כסרט, כחלום ולא את האמת, ההיגיון. כל מי שאוהב, מתענה ומתייסר בתוכו והוא לא יכול לעבד נתונים בצורה הגיונית, לא של עצמו, לא בבחירת בן או בת הזוג ולא של המציאות האמיתית. לכן, כדי לשמור על הבריאות שלנו ולא לאבד את זהותנו יש להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו ובכך נהיה רגועים ושלווים ואז נוכל להבין מה המציאות האמיתית. רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה ורצון לשינוי הרגלים שגויים יכול לתקן את עצמו.
רגש ה"אהבה". דוגמה למחשבה לא נכונה לרגש שגורם לנו להרגיש טוב, האהבה ולרגש הפחד שבנו. אם, אני מרגיש ואומר לחברה שלי: "אני אוהב אותך". אז, אני מרגיש את רגש האהבה! רגש האהבה זה פנימי, זה בי! רגש האהבה זה בתוכי, זה בגופי, זה בדמי! לכן, אני אוהב את עצמי ונכנס למצב של הזיה ואז אני מתנהג בהתאם! אני לא אוהב את החברה שלי, אני גם לא אוהב כל דבר אחר שחיצוני לי !!! אני מייחס, את מה שאני מרגיש שזה רגש האהבה שבי, כלפי החברה שלי! בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני אוהב את החברה שלי וכך אני מאבד את זהותי. אני מאבד את זהותי, כיוון שאם אני חושב שרגש האהבה שנמצא בי, נמצא בה, כי אני חושב שאני אוהב אותה, בעצם אני אוהב את עצמי, אז אני חושב שהיא זה אני. הנזק הנפשי והבריאותי. זה מצב נפשי של פיצול אישיות, מה שלא נכון לעשות וזה איבוד האני העצמי שלנו. זה נכון, לגבי כל הרגשות שבעצם הפעלתם, אישיותנו תתנפץ לאין סוף דמויות. בן אנוש שלם הוא ללא רגשות, ללא קונפליקטים פנימיים ששואף לשלמות, לשיפור הרוגע והשלווה והוא לא עובר מהרגש שגורם לנו להרגיש "טוב", הדופמין שזה מוליך עצבי במוח, כמו: אהבה, אושר וצחוק, לרגש שגורם לנו להרגיש "רע", הסרוטונין שזה גם מוליך עצבי במוח, כמו: פחד, חרדה, דיכאון או להפך שיוצר הורמונים שמשנים את ההרכב הכימי של הדם שלנו ושמיוצרים בכבד ושגורם לנו להזיה ולהתנהגות לא הגיונית וייסורים פנימיים. בחירת בן/בת זוג. לכן, כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן או בת זוג שהמטרה זה זוגיות והקמתה של משפחה והבאת ילדים לעולם ובנייתה של שושלת, הטעות שאנחנו עושים, זה בכך שהבחירה שלנו נעשית בעזרת הרגשות שבנו כמו: יופי, האהבה, תשוקה, ייצר מיני. כאשר בפועל, הבחירה הטבעית של בן או בת הזוג חייב להיות על פי הגנים, מבנה הדי,נ,אי שזה המראה, מבנה הגוף והאישיות שיש להבין איך לבנות את עצמנו. הגוף, זה רובוט ביולוגי, ממיר אנרגטי שנבנה בתהליך אבולוציה ותודעה זה אטום. כלומר, הבחירה האישית צריכה להיות על פי רמת המודעות העצמית של בן/בת האנוש שאיתו אנחנו רוצים זוגיות, משפחה, ילדים ושושלת ומה רמת התובנות והרוגע והשלווה ובכך לשאוף למבנה די,נ,אי של בן/בת האנוש הנבחר ושל הילד המשותף שיהיה שלם נפשית ופיזית בזמן ההיריון, בלידתו ובגדילתו ושהדרכתו על ידיי הוריו, איך לגדול ולהתפתח תהיה כמה שיותר טבעית ומושלמת. אפשר לחזר אחר בן האנוש הנבחר, ללא הפעלת הרגשות הפנימיים, ברוגע ובשלווה מתוך הבנה ורצון לשינוי הרגליי חשיבה והתנהגות שגויים ובכך לשמור על זהותנו. כאשר מקיימים יחסיי מין, המטרה הטבעית זה להביא תינוק לעולם, קיום יחסיי מין שלא למטרה הטבעית, זה אמצעי, זה פולחן, כדי ליהנות ולהשתחרר מהפחדים. לסיכום – הגורם העיקרי, למחלות הנפשיות והבריאותיות זה הרגשות הפנימיים. כאשר אנחנו מפעילים את הרגשות שבנו, גם הרגש שגורם לנו להרגיש "טוב" וגם הרגש שגורם לנו להרגיש "רע", אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיה, חלימה ומחשבות שגויות, גם בזמן ערות וגם בזמן שינה, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו ומהמציאות האמיתית. כתוצאה מהרגשות שזה הורמון, חומר כימי שאנחנו מייצרים בגופנו אנחנו נכנסים למצב של הזיה, כתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו תדמיות דמויות וזה לא אנחנו. אהבה, זה רגש שגורם לנו לראות ולחשוב את עצמנו ואת בן או בת הזוג הנבחר והמציאות לא בהגיון אלא כאשליה, כציור, כסרט, כחלום ולא את האמת, ההיגיון. כל מי שאוהב, מתענה ומתייסר בתוכו והוא לא יכול לעבד נתונים בצורה הגיונית, לא של עצמו, לא בבחירת בן או בת הזוג ולא של המציאות האמיתית. לכן, כדי לשמור על הבריאות שלנו ולא לאבד את זהותנו יש להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו ובכך נהיה רגועים ושלווים ואז נוכל להבין מה המציאות האמיתית. רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה ורצון לשינוי הרגלים שגויים יכול לתקן את עצמו.
