Funky Giraffe
New member
רד הוט צ'ילי פפרס למתקדמים - מרסדס בנד בבארבי
אני חייב להודות ולהתוודות שלא הגעתי לבארבי הערב עם ציפיות בשמיים. די התבאסתי לשמוע שרונן כוכבי ואריאל שרבקובסקי ירדו להם כל אחד לחוד להשתקע בארה"ב. אבל די שמחתי לשמוע שיש להם יורשי עצר לא רעים בכלל, והגדיל לעשות גיא שמי שהשאיר אבק לרונן כוכבי בעמדת הגיטרה. בכל הפעמים האחרונות ששמעתי את השירים החדשים של מרסדס בנד, מתוך האלבום השני שדחייתו אין סופית, "היום שבו איבדנו את משקפי השמש", התחשק לי להקיא. היה לי רע, קיבלתי סחרחורות והתעצבנתי. התרגזתי. חטפתי את הג'ננה, אלו לא מרסדס שהכרתי. הם הרבה יותר מכסוחים ומתובלים היטב בדיסטורשנים וברוק'נ'רול מאשר בFאנק. לאט לאט למדתי להכיר ולהבין את החומרים ולקלוט את הגרוב שלהם, את הריפים המצויינים שהם יושבים עליהם, את זה שהפאנקיות לא אבדה, היא פשוט שלחה את אח שלה במקומה, הFאנק-רוק המכוסח יותר. את המופע החדש של מרסדס בנד הייתי מגדיר רד הוט צ'ילי פפרס למתקדמים. מדוע? כי גל תורן הוא סולן כריזמטי ("מישהו ראה חדשות היום?... מה היה?"), שנון (למשל, הוא החל לכדרר כוֹסית וודקה על הברך לאחר שאמר "בואו תראו איך אני מקפיץ וודקה") וסוחף (מדובר באיש שפיתח את המון ווק של מייקל ג'קסון מאתיים צעדים קדימה בצעדי ה"כמו-שיכור-אבל-לא" שלו). ומספיק להתעסק במסביב. הליין אפ החמיא לאלבום הראשון בדיוק במקומות הנכונים, חוץ מ"היו לי תקופות" שחסרונו הורגש (איפה רונן כוכבי כשצריכים אותו?). אם לשפוט על פי ההופעה, האלבום השני נשמע סוחף ברובו למעט "עד מתי" ו"השמועה" שלא סחפו אותי. קטעי המעבר של גל תורן דפקו אותי מרוב צחוק. חזרתי הביתה תנשמת. נראה לי שזהו. שכחתי לציין רק שבקרוב יחלו צילומים של סדרת דרמה עלילתית (עבור הוט) על המרסדס ודרושים אנשים להשתתפות בהופעה חצי פיקטיבית של הלהקה בסדרה כקהל. אם מישהו רוצה לבוא שישלח לי מייל ואני אפנה אותו למי שצריך [email protected] מקווה שנהנתם עידו
אני חייב להודות ולהתוודות שלא הגעתי לבארבי הערב עם ציפיות בשמיים. די התבאסתי לשמוע שרונן כוכבי ואריאל שרבקובסקי ירדו להם כל אחד לחוד להשתקע בארה"ב. אבל די שמחתי לשמוע שיש להם יורשי עצר לא רעים בכלל, והגדיל לעשות גיא שמי שהשאיר אבק לרונן כוכבי בעמדת הגיטרה. בכל הפעמים האחרונות ששמעתי את השירים החדשים של מרסדס בנד, מתוך האלבום השני שדחייתו אין סופית, "היום שבו איבדנו את משקפי השמש", התחשק לי להקיא. היה לי רע, קיבלתי סחרחורות והתעצבנתי. התרגזתי. חטפתי את הג'ננה, אלו לא מרסדס שהכרתי. הם הרבה יותר מכסוחים ומתובלים היטב בדיסטורשנים וברוק'נ'רול מאשר בFאנק. לאט לאט למדתי להכיר ולהבין את החומרים ולקלוט את הגרוב שלהם, את הריפים המצויינים שהם יושבים עליהם, את זה שהפאנקיות לא אבדה, היא פשוט שלחה את אח שלה במקומה, הFאנק-רוק המכוסח יותר. את המופע החדש של מרסדס בנד הייתי מגדיר רד הוט צ'ילי פפרס למתקדמים. מדוע? כי גל תורן הוא סולן כריזמטי ("מישהו ראה חדשות היום?... מה היה?"), שנון (למשל, הוא החל לכדרר כוֹסית וודקה על הברך לאחר שאמר "בואו תראו איך אני מקפיץ וודקה") וסוחף (מדובר באיש שפיתח את המון ווק של מייקל ג'קסון מאתיים צעדים קדימה בצעדי ה"כמו-שיכור-אבל-לא" שלו). ומספיק להתעסק במסביב. הליין אפ החמיא לאלבום הראשון בדיוק במקומות הנכונים, חוץ מ"היו לי תקופות" שחסרונו הורגש (איפה רונן כוכבי כשצריכים אותו?). אם לשפוט על פי ההופעה, האלבום השני נשמע סוחף ברובו למעט "עד מתי" ו"השמועה" שלא סחפו אותי. קטעי המעבר של גל תורן דפקו אותי מרוב צחוק. חזרתי הביתה תנשמת. נראה לי שזהו. שכחתי לציין רק שבקרוב יחלו צילומים של סדרת דרמה עלילתית (עבור הוט) על המרסדס ודרושים אנשים להשתתפות בהופעה חצי פיקטיבית של הלהקה בסדרה כקהל. אם מישהו רוצה לבוא שישלח לי מייל ואני אפנה אותו למי שצריך [email protected] מקווה שנהנתם עידו