רוב הזמן את אשתי / שלמה ארצי

[דודל]

רוב הזמן את אשתי / שלמה ארצי

(אני שומע אותו יותר מדי בזמן האחרון [

]) כל הערב דיברנו מילים חדות כסכין, מילים נודדות - מפיך אל תוך פי. ובלילה חלמתי, לא, אינני זוכר את הכל, ציפורים נפרדות, זו לימין, זו לשמאל. התעוררתי עירום, בחושך נסדק בתוכי, כל פירוש לחלום הוא מעל לכוחי, כך חיינו עברו, נשארנו פשוטים ודומים, שתי רגלינו הולכות לאן שהולכים. רוב הזמן את אשתי, וכשילד ניטע בך, חיכינו תשעה, בתשיעי ילדת בעצב. רוב הזמן את אשתי, ואני מכותר בך, רוב הזמן את אתי, את ביתי, את אשתי פה, בעצם. כל הערב דאגנו, הילדים לא חזרו מן הגן, ילדים נודדים ללא דאגה, ובלילה חלמתי על היום הראשון היחיד, ואמי, שהאמנתי שהיא היפה בנשים. התעוררתי עירום, החושך נסדק בתוכי, כל פירוש לחלום הוא מעל לכוחי, כך חיינו עברו, נשארנו פשוטים ודומים, שתי רגלינו הולכות לאן שהולכים. כל הערב עישנו, שרפנו סיגריה פשוטה, כל הערב, אתך, באותה המיטה. ובלילה, לפני שנרדמנו, כיבית את האור, שוב ידינו, בחושך, גיששו לאהוב. רוב הזמן את אשתי, וכשילד ניטע בך, חיכינו תשעה, בתשיעי ילדת בעצב. רוב הזמן את אשתי, ואני מכותר בך, רוב הזמן את אתי, את ביתי, את אשתי פה, בעצם.