אני לא מתביישת להגיד, תשתמשו בי, יש לכם אס ביד. העולם יקשיב לי
בתחילת השנה האזרחית החדשה נהוג להציב יעדים וחלומות, ובמקרה של ואלרי חמאתי היעד ברור. היא רואה את עצמה בחודש מאי הקרוב על הבמה הגדולה באירופה, מייצגת את ישראל באירוויזיון בשווייץ אחרי שחזרה השנה להתחרות ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" (קשת 12). "אני מדמיינת את עצמי בשמלה גדולה, אולי לבנה, עם אלמנטים שמסבירים, אבל לא ברורים עד הסוף, את הסיפור שלנו. יש לי רקדנים ברקע ואני כמובן שרה בלדה, שתהיה באנגלית וקצת עברית, זהו. לא צריך להעמיס, זה יבלבל".
אז בלי ערבית מבחינתך?
"לא. לא צריך ללחוץ, מספיק שאני שם. המטרה היא לקרב את האירופים, אז צריך אנגלית כדי שהם יבינו ועברית כי זו מדינת ישראל וזו השפה הרשמית פה. בעצם זה שאני ערבייה זה גם ככה נמצא שם, הערבוב קיים. אין צורך ללעוס את זה".
את מדמיינת את ראש הממשלה מתקשר לאחל לך בהצלחה?
"וואו, מעניין. אני חושבת שמן הראוי שאם אני אייצג את המדינה שלי באירוויזיון, שראש הממשלה שלי ייתן לי את ברכתו. אני אשמח, פניי הם תמיד לשלום".
זה גם ראש הממשלה שאמר לפני עשור ש"הערבים נוהרים לקלפיות".
"הם גם נהרו לאירוויזיון. אין מה לעשות, הם חלק מהמדינה. איזה קטע".
עדן לא ממש קיבלה תמיכה מהמשתתפים סביבה. זה לא מפחיד אותך?
"הפוליטיקה גברה על הכל, אבל אני מסרבת לאבד אמון. אני מאמינה בבני אדם ובטוב שיש לנו להציע. הטוב הרבה יותר חזק מהרע, רק שהרע עושה יותר רעש. אז אני מתעקשת, גם אם אני חוטפת על זה, וגם אם זה עולה לי לפעמים במחיר של ביקורת, עצב ואפילו פגיעה בבריאות שלי. אני יודעת שהמטרה הרבה יותר חשובה".
מאיפה הכוח להתמודד?
"על כל רע אחד, אני יודעת להסתכל ולהעריך את הטוב. על כל תגובה רעה, אני מקבלת עשר תגובות מטורפות, עמוקות, שכל מילה נכתבה ממעמקי הנשמה של מי שכתב אותה".
מה כותבים?
"תודה שאת הקול שלנו, של השקטים, של אלה שמפחדים להביע דעה, אנחנו רואים בך שליחות. אני באמת מרגישה שאני צינור ואני מאמינה בכל לבי שזו הדרך הכי טובה, אומנות ומוזיקה, להגיע ללבבות של אנשים ואולי טיפה לפתוח אותם, טיפה לרפא".
"בשונה מהרבה אזרחים אחרים, אין לי שום דרכון אחר. אני ישראלית בכל רמ"ח איבריי, ולהגיד שערבייה לא ראויה לייצג אותנו זו גזענות, כי אף אחד לא מתווכח על הכישרון שלי. להפך, הם גם כותבים, 'את זמרת מדהימה, רק לא הייתי רוצה שערבייה תייצג את המדינה שלי באירוויזיון'. מי שכותב את זה מבין שהוא גזען? חוץ מזה שעוד לא נבחר נציג ולא אני כותבת את השיר, מתי בכלל שרנו באירוויזיון בעברית? זה תמיד באנגלית ושוזרים משפט בעברית, אז למה החלטתם שאני אשיר בערבית? אבל וואלה, מאוד מחמיא לי שאתם מזמנים לי את זה ומייעדים אותי לאירוויזיון. עם כמה שהדרך שאני עוברת קשה, אני בסופו של דבר אומרת תודה, כי עושים לי וואחד הכנה לאירופה".
את מצליחה להתעלם מרעשי הרקע?
"לא תמיד. בשבוע האחרון היה לי מאוד קשה, היה איזה רגע שנפלתי. כל טיקטוק שני בפור-יו שלי זה 'האם אתם חושבים שוואלרי כערבייה ראויה לייצג את ישראל היהודית באירוויזיון?', ואין איך לברוח מזה. זה פתאום תפס אותי באיזה רגע של חולשה, מצאתי את עצמי יושבת בבית, בוכה לבן הזוג ולהורים שלי ואומרת להם, 'אני לא רוצה, די. זה גדול עליי, למה אני עושה את הדבר הזה בכלל? אם המדינה שלי, העם שלי, לא איתי ולא חושב שאני ראויה, אז מה יגידו באירופה?'. נפלתי לתוך החושך".
מה עוזר לך לצאת מרגעים כאלה?
"אנשים שכותבים לי, 'אני ימני, קיצוני, דתי, חרדי, מתנחל, ואת התקווה שלי שבמדינה הזאת יהיה טוב יותר. אני שומע אותך שרה בערבית, ואת מזכירה לי את סבתא שלי'. אנשים כאלה מאוד רחוקים ממני בסקאלה, אבל בסופו של דבר אנחנו אותו הדבר".
ברגע הזה חמאתי נזכרת ברגע מרגש נוסף שהשפיע עליה והתרחש לאחר עסקת החטופים בשנה שעברה. "שני גורן, שחזרה מהשבי, ביקשה להיפגש איתי. כשנפגשנו היא אמרה לי, 'רציתי מאוד לשמוע אותך שרה לי בערבית כדי שתזכירי לי כמה השפה הזאת יפה, למרות מה שעברתי, וכמה אני אוהבת אותה. לא בא לי לתייג אותה בראש שלי כמו מה שעברתי שם, ואת היחידה שיכולה לגרום לי להרגיש אחרת'. ברגע הזה הבנתי שזהו, עשיתי את שלי. אם זו השליחות שלי, אם אלה האנשים שנתנו לי אישור, אין לי מה להוכיח יותר לאף אחד. אני כל פעם מחדש בהלם מכמה שמוזיקה היא כוח, אם אנשים מפחדים והשפה הערבית מעלה להם טריגר, בזכות השירה היא מתפרשת אחרת וחודרת ללב שלהם בצורה שונה".
הדבר המעניין הוא שאת יוסף חדאד למשל מחבקים, ושמחים שערבי עושה הסברה עבור ישראל. אז למה לדעתך במקרה שלך מתנגדים?
"זו שאלה טובה, אני לא יודעת. אולי זה קשור לזה שיוסף מייצג את עצמו, ולא רוצים שערבייה תייצג את המדינה. 7 באוקטובר היה האירוע הכי מזעזע שעברנו במדינה, אבל זה לא תירוץ להיות גזען. אם פעם אנשים היו מתביישים בגזענות שלהם, היום הם גאים בה, וזה חורה לי. איפה הבושה? זהו, איבדנו כל צלם אנוש? אנחנו לא כמו אחרים וזה בדיוק מה שמייחד אותנו. אנחנו יודעים לכבד את השונה, להיות סובלניים. גם ברגעים הכי קשים, אסור לאבד את זה".
הראיון המלא איתה בקישור...
www.mako.co.il
ואלרי חמאתי חזרה השנה ל"הכוכב הבא" במטרה ברורה: לייצג את ישראל באירוויזיון. למרות מה שחושבים הטוקבקיסטים היא לא מתכוונת לשיר בערבית, אבל גם לא לטשטש את הזהות שלה בתור ערבייה-נוצרייה שנולדה וגדלה בחולון. עם הביקורת היא למדה להתמודד, אבל לא עם מי שפוסל אותה רק בגלל שהיא ערבייה. ובן הזוג? לא אובייקטיבי, אבל חושב שאין טובה ממנה וכבר מכרטס לשווייץ
בתחילת השנה האזרחית החדשה נהוג להציב יעדים וחלומות, ובמקרה של ואלרי חמאתי היעד ברור. היא רואה את עצמה בחודש מאי הקרוב על הבמה הגדולה באירופה, מייצגת את ישראל באירוויזיון בשווייץ אחרי שחזרה השנה להתחרות ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" (קשת 12). "אני מדמיינת את עצמי בשמלה גדולה, אולי לבנה, עם אלמנטים שמסבירים, אבל לא ברורים עד הסוף, את הסיפור שלנו. יש לי רקדנים ברקע ואני כמובן שרה בלדה, שתהיה באנגלית וקצת עברית, זהו. לא צריך להעמיס, זה יבלבל".
אז בלי ערבית מבחינתך?
"לא. לא צריך ללחוץ, מספיק שאני שם. המטרה היא לקרב את האירופים, אז צריך אנגלית כדי שהם יבינו ועברית כי זו מדינת ישראל וזו השפה הרשמית פה. בעצם זה שאני ערבייה זה גם ככה נמצא שם, הערבוב קיים. אין צורך ללעוס את זה".
את מדמיינת את ראש הממשלה מתקשר לאחל לך בהצלחה?
"וואו, מעניין. אני חושבת שמן הראוי שאם אני אייצג את המדינה שלי באירוויזיון, שראש הממשלה שלי ייתן לי את ברכתו. אני אשמח, פניי הם תמיד לשלום".
זה גם ראש הממשלה שאמר לפני עשור ש"הערבים נוהרים לקלפיות".
"הם גם נהרו לאירוויזיון. אין מה לעשות, הם חלק מהמדינה. איזה קטע".
זה אף פעם לא בער בי כמו עכשיו
חמאתי (25), ערבייה נוצרייה שנולדה וגדלה בחולון, יודעת היטב מי היא ומה יש לה להציע לעולם. בשנת 2020 היא השתתפה בעונה השמינית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" והגיעה למקום השני. חדורת מוטיבציה מתמיד, היא חזרה השנה לסיבוב נוסף. "אירוויזיון זה משהו שתמיד רציתי לעשות, אבל זה אף פעם לא בער בי כמו עכשיו, אחרי 7 באוקטובר וההסברה שעשיתי בעולם. הבנתי שמקשיבים לי דווקא בגלל הזהות שלי, ואז כשראיתי את הבורות, הבוז והעוינות שהפגינו כלפי עדן (גולן – א"ו), אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסוע לשם. מוזיקה זה הדבר שאני הכי טובה בו ודרכו אפשר להעביר מסרים שבאמת יחדרו ללב של אנשים, בלי פוליטיקה. אני קלף למדינה הזאת, ואני לא מתביישת להגיד שאני אס. תשתמשו בי, יש לכם אס ביד, העולם יקשיב לי, דווקא לי. אני אול אין, אני רוצה את זה, זו המדינה שלי, אין פה שימוש ציני. זה לא עליי בכלל, זה גדול מסך חלקיו".עדן לא ממש קיבלה תמיכה מהמשתתפים סביבה. זה לא מפחיד אותך?
"הפוליטיקה גברה על הכל, אבל אני מסרבת לאבד אמון. אני מאמינה בבני אדם ובטוב שיש לנו להציע. הטוב הרבה יותר חזק מהרע, רק שהרע עושה יותר רעש. אז אני מתעקשת, גם אם אני חוטפת על זה, וגם אם זה עולה לי לפעמים במחיר של ביקורת, עצב ואפילו פגיעה בבריאות שלי. אני יודעת שהמטרה הרבה יותר חשובה".
מאיפה הכוח להתמודד?
"על כל רע אחד, אני יודעת להסתכל ולהעריך את הטוב. על כל תגובה רעה, אני מקבלת עשר תגובות מטורפות, עמוקות, שכל מילה נכתבה ממעמקי הנשמה של מי שכתב אותה".
מה כותבים?
"תודה שאת הקול שלנו, של השקטים, של אלה שמפחדים להביע דעה, אנחנו רואים בך שליחות. אני באמת מרגישה שאני צינור ואני מאמינה בכל לבי שזו הדרך הכי טובה, אומנות ומוזיקה, להגיע ללבבות של אנשים ואולי טיפה לפתוח אותם, טיפה לרפא".
נפלתי לתוך החושך
מהרגע הראשון שבו עלתה חמאתי על הבמה העונה, הרשתות החברתיות התמלאו בתגובות שליליות. "לשלוח אותה לאירוויזיון - אין יותר ביזיון מזה"; "מאיפה החוצפה לשיר בערבית על הבמה הזאת, הזויה" ו"אין לנו צורך כרגע לשמוע את השפה של אלה שטבחו בעמנו", הן רק חלק מהתגובות שנכתבו. חמאתי מצידה עומדת איתנה מול הביקורת ולא נותנת לה לשבור אותה."בשונה מהרבה אזרחים אחרים, אין לי שום דרכון אחר. אני ישראלית בכל רמ"ח איבריי, ולהגיד שערבייה לא ראויה לייצג אותנו זו גזענות, כי אף אחד לא מתווכח על הכישרון שלי. להפך, הם גם כותבים, 'את זמרת מדהימה, רק לא הייתי רוצה שערבייה תייצג את המדינה שלי באירוויזיון'. מי שכותב את זה מבין שהוא גזען? חוץ מזה שעוד לא נבחר נציג ולא אני כותבת את השיר, מתי בכלל שרנו באירוויזיון בעברית? זה תמיד באנגלית ושוזרים משפט בעברית, אז למה החלטתם שאני אשיר בערבית? אבל וואלה, מאוד מחמיא לי שאתם מזמנים לי את זה ומייעדים אותי לאירוויזיון. עם כמה שהדרך שאני עוברת קשה, אני בסופו של דבר אומרת תודה, כי עושים לי וואחד הכנה לאירופה".
את מצליחה להתעלם מרעשי הרקע?
"לא תמיד. בשבוע האחרון היה לי מאוד קשה, היה איזה רגע שנפלתי. כל טיקטוק שני בפור-יו שלי זה 'האם אתם חושבים שוואלרי כערבייה ראויה לייצג את ישראל היהודית באירוויזיון?', ואין איך לברוח מזה. זה פתאום תפס אותי באיזה רגע של חולשה, מצאתי את עצמי יושבת בבית, בוכה לבן הזוג ולהורים שלי ואומרת להם, 'אני לא רוצה, די. זה גדול עליי, למה אני עושה את הדבר הזה בכלל? אם המדינה שלי, העם שלי, לא איתי ולא חושב שאני ראויה, אז מה יגידו באירופה?'. נפלתי לתוך החושך".
מה עוזר לך לצאת מרגעים כאלה?
"אנשים שכותבים לי, 'אני ימני, קיצוני, דתי, חרדי, מתנחל, ואת התקווה שלי שבמדינה הזאת יהיה טוב יותר. אני שומע אותך שרה בערבית, ואת מזכירה לי את סבתא שלי'. אנשים כאלה מאוד רחוקים ממני בסקאלה, אבל בסופו של דבר אנחנו אותו הדבר".
ברגע הזה חמאתי נזכרת ברגע מרגש נוסף שהשפיע עליה והתרחש לאחר עסקת החטופים בשנה שעברה. "שני גורן, שחזרה מהשבי, ביקשה להיפגש איתי. כשנפגשנו היא אמרה לי, 'רציתי מאוד לשמוע אותך שרה לי בערבית כדי שתזכירי לי כמה השפה הזאת יפה, למרות מה שעברתי, וכמה אני אוהבת אותה. לא בא לי לתייג אותה בראש שלי כמו מה שעברתי שם, ואת היחידה שיכולה לגרום לי להרגיש אחרת'. ברגע הזה הבנתי שזהו, עשיתי את שלי. אם זו השליחות שלי, אם אלה האנשים שנתנו לי אישור, אין לי מה להוכיח יותר לאף אחד. אני כל פעם מחדש בהלם מכמה שמוזיקה היא כוח, אם אנשים מפחדים והשפה הערבית מעלה להם טריגר, בזכות השירה היא מתפרשת אחרת וחודרת ללב שלהם בצורה שונה".
הדבר המעניין הוא שאת יוסף חדאד למשל מחבקים, ושמחים שערבי עושה הסברה עבור ישראל. אז למה לדעתך במקרה שלך מתנגדים?
"זו שאלה טובה, אני לא יודעת. אולי זה קשור לזה שיוסף מייצג את עצמו, ולא רוצים שערבייה תייצג את המדינה. 7 באוקטובר היה האירוע הכי מזעזע שעברנו במדינה, אבל זה לא תירוץ להיות גזען. אם פעם אנשים היו מתביישים בגזענות שלהם, היום הם גאים בה, וזה חורה לי. איפה הבושה? זהו, איבדנו כל צלם אנוש? אנחנו לא כמו אחרים וזה בדיוק מה שמייחד אותנו. אנחנו יודעים לכבד את השונה, להיות סובלניים. גם ברגעים הכי קשים, אסור לאבד את זה".
הראיון המלא איתה בקישור...
ואלרי חמאתי: לא אשיר באירוויזיון בערבית. לא צריך ללחוץ
ואלרי חמאתי חזרה השנה ל"הכוכב הבא" במטרה ברורה: לייצג את ישראל באירוויזיון. למרות מה שחושבים הטוקבקיסטים היא לא מתכוונת לשיר בערבית, אבל גם לא לטשטש את הזהות שלה בתור ערבייה-נוצרייה שנולדה וגדלה בחולון.
www.mako.co.il
נערך לאחרונה ב: