רוזה פרקס (נולדה 1913 - 2005

p a l o m a

New member
רוזה פרקס (נולדה 1913 - 2005

פרקס, רוזה Rosa Parks רוזה פרקס (נולדה 1913 - 2005), פעילת זכויות אזרח שחורה בארה"ב; התפרסמה על שסירבה לפנות את מקומה לאדם לבן באוטובוס ציבורי במונטוגומרי שבאלבמה ב-1955. פרקס (בשמה המקורי רוזה לואיז מק'קולי) נולדה במדינת אלבמה . את שנות ילדותה עשתה עם אימה בחווה באיזור הסמוך לעיירה מונטגומרי שבמרכז המדינה. תחילה למדה בבית ספר בו הונהגה הפרדה גזעית, וב-1924 עברה לבית ספר פרטי לנערות. לאחר מכן עברה פרקס לתיכון בעיר, אולם בגיל 16 עזבה את לימודיה על מנת לטפל בסבתה ובאימה החולות. בשנת 1932 נישאה לריימונד פרקס. שנה לאחר מכן השלימה את לימודי התיכון והחלה לעבוד בעבודות שונות. בעלה של פרקס היה פעיל בארגוני זכויות אזרח שחורים וסחף עימו גם את רעייתו הצעירה. במהלך השנים לאחר מכן הגבירה פרקס את מעורבותה במאבק השחורים לשוויון זכויות. ב-1 בדצמבר 1955 הותירה פרקס חותם בדפי ההיסטוריה לאחר שסירבה לוותר על מושבה בקדמת אוטובוס ציבורי לטובת אדם לבן ולעבור לחלק האחורי של האוטובוס (האזור שהיה מיועד לשחורים). על פי התקנות אשר היו נהוגות באלבמה עד לאותה עת, יושמו כללי הפרדה גזעית באוטובוסים, על פי הם ניתנה עדיפות לישיבה במושבים הקדמיים לנוסעים לבנים. בעקבות העבירה על חוקי ההפרדה נעצרה פרקס ונקנסה בסכום של 14 דולר. אקט המחאה האישי של פרקס היה הניצוץ שעורר את הפעילות למען שוויון זכויות לשחורים בארה"ב. בעקבות התנגדותה של פרקס ומעצרה, התארגן חרם, שעם יוזמיו נמנה הכומר (האלמוני עדיין) מרטין לותר קינג . במסגרת החרם הפסיקו מרבית תושבי מונטוגומרי השחורים להשתמש בשירותי חברת האוטובוסים הציבורית. החרם נמשך כשנה, ונפסק רק לאחר שבית המשפט העליון קבע כי חוק ההפרדה באוטובוסים אינו עולה בקנה אחד עם החוקה האמריקנית. הצלחתו של החרם סיפקה השראה לפעילי זכויות אזרח ברחבי ארה"ב והוא נחשב לאחד מאבני הפינה במאבקם של השחורים בארה"ב לשוויון זכויות. בעקבות מחאתה האישית של פרקס איבדו היא ובעלה את משרותיהם וסבלו משך זמן רב מהטרדות והשפלות. ב-1957 עבר הזוג לעיר דטרויט במדינת מישיגן וגם שם סבלו מקשיי פרנסה. ב-1965 החלה פרקס לעבוד במשרדו המקומי של סנטור דמוקרטי, ובמקביל המשיכה להיות פעילה ומעורבת בארגוני זכויות אזרח ובעיקר ה- NAACP (National Association for the Advancement of Colored People). לימים נקרא על שמה הרחוב בו נסע האוטובוס במונטגומרי. ב-1996 זכתה פרקס לעיטור כבוד מנשיא ארה"ב באותה העת ביל קלינטון , וב-1999 זכתה בעיטור כבוד מטעם הקונגרס על מאבקה למען זכויות השחורים.
 

אנימו

New member
יפה פלומה! והכי עדיף זה לעשות לינק

במקרה כזה! יודעת שעדיין לא התקיים השיעור
 

מלוזין

New member
ראתי היום בעיתון על פטירתה

היתה אישה מיוחדת ואמיצה בתקופה חשוכה של אמריקה. תמונה רוזה פארקס באוטובוס. ואגב, יש גם את רוזה לוכסנבורג עם סיפור מעניין. אח רוזה רוזה....
 

p a l o m a

New member
לא יאומן איזה גזענות היתה באמריקה

"הנאורה". ולחשוב שזה קרה רק לפני כמה עשרות שנים. אין מה לדבר שמאז חלו שינויים משמעותיים מאז, והעובדה המדברת בעד עצמה קונדליסה רייס. באירופה רואים המון זוגות מעורבים וסבתות לבנות מטיילות עם נכדים שחורי עור.. אם גם היו מבטלים גם את כל סממני הדת על כל צעד ושעל.. בכלל אולי היתה מגיעה גאולה לעולם.. שכל אחד יאמין במה שמתאים לו.. אבל שיעזבו אותי בשקט... אני צודקת או אני צודקת?
 

shkedud

New member
צודקת לגמרי פלומה. יש שינויים

בארה"ב, אבל היא עדיין שמרנית, וכל הדיבורים על פתיחות וסובלנות - זה בערבון מוגבל. עדיין שונאים שם חריגים, וזה שקונדוליסה רייס בתפקיד שלה, זה על אותו משקל שבכל סדרת טלביזיה יש שחור אחד, יהודי אחד, איטלקי אחד וכו' ועדיין יחסית למקומות אחרים בעולם בארה"ב יש פחות גזענות. אגב, קצת הסטוריה, בזמן שאמריקנים יצרו את מגילת העצמאות שלהם ודברו בה על שויון זכויות לבני אדם הם בכלל לא כללו שם שחורים אינדיאנים. אלה לא נחשבו בעיניהם בכלל לבני אדם. הגרמנים לא המציאו גזענות. אני מצטרפת למשאלה שלך שבני אדם יתייחסו זה לזה כאל בני אדם אחרים באמת בלי הבדל גזע, דת, מין וכל השטויות האלה.
לזכרה של רוזה פארקס
 
הגזענות לא נעלמה

אני הייתי כמעט 8 שנים בשליחויות בארה"ב ואני יכולה לאמר לכם שגם היום עדיין אין שיויון אמיתי. זה ממש נורא לחשוב על זה אבל ככה זה. יש לנו מזל אדיר שיש לנו מדינה וצריך לשמור עליה מכל משמר. בהרבה מאד מקומות שונאים מיעוטים, שחורים, יהודים וכו
 

אנימו

New member
אממי,פלומה ומלוזין -WAA מרתק!

אממי- מה פתאום בא לך להודות לי
פלומה ומלוזין אחראיות למידע! אבל מה איכפת לי להגיד לך תודה?
 

אנימו

New member
אגב, בשנות ה-60 הגיעו לארץ סטודנטים

מארצות אפריקה והעולם השלישי, מה שנקרא והתפתחו רומנים דרמטיים בינם לבין שישראליות. למותר לציין מה שהתרחש בקרב המשפחות ....חלק מן הבנות חזר עם הסטונטים לארצות מוצאם. נולדו ילדים. אבל במקרים רבים הנישואים לא צלחו והסתיימו במפח נפש. אבל מכירה אישית זוג מוצלח שעד היום ממשיך בזוגיות ויש להם 2 ילדים מוצלחים ויפיפיים . שפתיים ישקו!
שלוח להם למרות שבטח אינם מציצים לכאן.
 

p a l o m a

New member
תהרגו אותי אם אני מבינה איך השרשור

"פעם למעלה פעם למטה".. גם אצלכם זה מרצד ככה על גבי המסך?
 

dani 123

New member
פלומה, כל הודעה עם תוכן מעלה שרשור

ולכן השרשור שבו נכתבה ההודעה האחרונה עם תוכן (לא רק שורת הנושא) מקפיצה את השרשור לראש העמוד. יוצא מכלל כאשר הנמהלת מקבעת שרשור בראש העמוד
 

אנימו

New member
פלומה-את סיפור השרשורים למדנו

בשיעור למתחילים! מפעם לפעם תחזרי על החומר
אבל הנושא שהבאת מכפר על השאלה
 
למעלה