אתי, איזה קטע, גם אנחנו היינו אתמול
בהצגה הזו! איפה ישבתם? (אנחנו ישבנו בשורה 9 באמצע בערך). אגב, זה בכלל מצחיק, כי היום מישהי מהעבודה שלי סיפרה לי שזוג חברים שלה גם היו בהצגה אתמול, והם גם הולכים ביום חמישי לראות את תשוקה - גם בבית ליסין - וגם אנחנו הולכים באותו יום לראות את ההצגה הזו... בכל אופן אני חושבת שאת ממש צודקת בניתוח שלך של ההצגה, היא היתה די מדכאת, ההשלמה שלהם עם זה שהחיים פשוט הופכים לסשן של סידורים... ארז לעומת זאת לא התרגש ואמר שהיא סתם חוזרת על אלף סיפורים כאלה ששמענו ועל תובנות שיש בסרטים של וודי אלן כמו "בעלים ונשים" וכאלה... אבל זה נכון, שהמסקנות של ההצגה קצת מדכאות, ועם זאת נראה לי שדווקא חשוב לראות את זה כשעוד צעירים, אולי כדי לנסות להמנע מלהיות ככה בבגרותנו (האם זה נמנע בכלל? שאלה).