הניתוח נעשה תחת שיקוף רנטגן, בד"כ
יש כמה מנתחים שיודעים כיצד לנפח בלי השיקוף, אבלא הכי בטוח זה לבצע זאת תחת שיקוף רנטגן. הרופא שמנפח את הטבעת הוא בד"כ המנתח בעצמו או אחד הרופאים שמנתחים באותו מרכז רפואי, בו מתבצעים ניתוחים מסוג זה. הרופא מגיש למנותח ללגום שתיים-שלוש לגימות של תרחיף "בריום", תוך שהמנותח שוכב מתחת למכשיר השיקוף. המנותח שותה שתי לגימות קטנות, לפי הוראת הרופא. באותו תהליך, הוא מזריק מתחת לעור, הישר לתוך המאגר (פורט) נוזל פיזיולוגי (תמיסת מלח)על מנת לסגור את הטבעת. בהתחלה, הרופא סוגר את כל הטבעת, על מנת לראות כמה נוזל נכנס למאגר וכמה באמת נוזל צריך כדי לסגור את כל הטבעת. בשלב הזה, הרופא סוגר את כל הטבעת ומתחיל להזריק החוצה את שארית הנוזל, כך שהמעבר ניפתח בהדרגה והנוזלים ששתה המנותח מתחילים לחלחל במעבר שנפתח הרופא. ככל שהמעבר קטן יותר, כך הגבלת האכילה גדולה יותר, אולם, ניפוח יתר, עשוי להזמין צרות. כדאי לנפח בהדרגה, כלומר, לנפח בחודש הראשון חצי ואחר כך, חודש אחרי זה לסגור עד לשלב הרצוי. כדאי להמנע עד כמה שאפשר מהקאות. הקאות תדירות עשויות לחבל בניתוח ולגרום להרס הפאוצ´ שנוצר ולהחלקת הטבעת שמצריכים ניתוח חוזר.
