רוכבים אגדיים

[שותה קפה עם אלוהים]

רוכבים אגדיים../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif

מי הם הרוכבים האגדיים שלכם, שאתם הכי מעריכים, שהם מהווים דוגמה לרוכב אמיתי, שהם אחד השאיפות שלכם.

אהה... ולמה?

 

[בועז שחר]

רעיון נחמד

אני בכוונה לא אלך על רוכבים המוכרים ביותר, ולכן לא יהיו אצלי ברשימה מרקס, הינו, אינדוראין, קופי, ברטלי, ארמסטרונג. לדעתי יש שני רוכבים שבמידה מסויימת קצת מזכירים אחד את השני, את אחד מהם ראיתי רוכב (הכוונה כמובן לשידורים ישירים בטלוויזיה) ואת השני לא ראיתי, אבל אני שומע אותו קבוע בטור

. נתחיל עם השני, שון קלי האירי. אמנם ביורוספורט הם לא אובייקטיבים לגביו, אבל הוא זכה שם להגדרה לא רעה, הרוכב הטוב ביותר אי פעם שלא זכה בטור דה פראנס. קלי זכה כמעט בכל מרוץ אפשרי במהלך הקריירה שלו. 3 פעמים חולצה ירוקה, 7 פעמים פריס-ניס, וניצחון כמעט בכל מרוצי הקלאסיקות של אירופה. אבל השיא מבחינתי הוא ניצחון בוואלטה. קלי הוא במקור ספרינטר, אבל הוא היה רוכב בעל יכולות כל כך גבוהות שהוא בכל זאת הצליח לזכות בגרנד טור. הרוכב השני הוא לורן ז'אלבר, הלוחם הצרפתי המדהים. ז'אלבר התחיל גם הוא את הקריירה כספרינטר, וזכה בחולצה הירוקה (אני חושב שפעמיים). אבל בעקבות תאונה שכמעט עלתה לו בחייו, שינה את אופי הרכיבה שלו. בהמשך הקריירה הוא זכה בוואלטה, תוך כדי קביעת הישג מדהים, של זכייה בכל החולצות האפשריות במרוץ (דרוג כללי, הרים ומאיץ). בשנתיים האחרונות שלו הוא זכה פעמיים רצוף בחולצת מלך ההרים בטור. מבחינתי תמיד ישארו חרוטים בזיכרון, הניצחונות של ז'אז'א בטור בשנתיים האלו, ניצחונות שהושגו אחרי בריחות סולו הירואיות.

 

[בועז שחר]

שכחתי את הלמה

בגלל שיש משהו רומנטי ברוכבים האלו ובהישגים המדהימים שלהם. לגבי קלי קצת קשה לי להסביר, כי בסופו של דבר לא ראיתי אותו רוכב. אבל ז'אז'א הוא התגלמות הרומנטיקה ברכיבה על אופניים. הוא אף לא היה הרוכב הכי טוב בעולם, תמיד היו רוכבים יותר טובים ממנו. אבל הוא תמיד נלחם, והוא הגיע בזכות המלחמות שלו להישגים מדהימים. והוא בחור משעשע, כרגע הוא הפרשן של הערוץ הצרפתי במהלך הטור. בדר"כ ביום האחרון הוא מראיין את אחיו הצעיר (ניקולאס), ראיון שמתרחש כשלוראן על אופנוע וניקולאס על אופניים.

 

[ido mazor]

יוהאן מוסיאו האריה מפלאנדרס

מוזיאו? מוסיאו? לא ספרינטר ולא מטפס, אבל חתיכת בלגי קשוח שיודע לסבול, לפרוץ אחרי 200 קילומטר לבריחה לבד לחרוק שיניים עד הסוף. בין הישגיו הרבים 3 נצחונות בפריס-רובא, 3 ברונדה ולאנדרן (טור אוף פלאנדרס) ובסך הכל 11 נצחונות במירוצי הגביע העולמי, שתי זכיות רתופות בסבב הגביע העולמי (1995-6), אלוף עולם (1996), ניצחונות בשלבי טור דה פראנס. ולא פחות מרשים - חזר בהצלחה משתי פציעות קשות (זכורה במיוחד התמונה שלו כשהוא מנצח בפריס-רובא בשנת 2000 אחרי חזרתו מהפציעה באותו מירוץ ב-1998).

 

[בועז שחר]

יוהאן מוזיאו

ההישגים של האריה מפלנדריה

 

[מיקי בר אור]

אליסון סיידור.....

 

[arieleco]

אריק זאבל

יש הרבה רוכבים שאני מחבב יותר מזאבל, אבל המקצוענות שלו זה משהו יוצא דופן. הוא מחלים עכשיו מפציעה של סוף העונה, וכבר מתחיל לעבוד קשה לקראת 2005, הוא מהרוכבים הבודדים ששומרים על יכולת גבוהה בכל העונה ורוכב את מספר המירוצים הגבוה ביותר. ההישגים שלו בגרנד טורים ובקלאסיקות עצומים. קווין ליווינגסטון שרכב איתו בטלקום אמר שאף אחד לא יכול להתחרות במקצוענות ובנחישות שלו, גם וולטר גודפרוט אמר משהו דומה.

 

[ilan ulman]

לודו דירקנסס, יוהן האריה מוזיאו ו

וביג ג'ורג'... לודו דירקנסס או איך שלא קוראים לו... הבן אדם בגיל 30 עוד צבע משאיות במפעל של דאף... ורכב כל יום לעבודה כמטורף במהיריות משוגעות, ואז יום אחד כמו באגדות הוא לקח את אליפות בלגייה , הפך לרוכב קלאסיקס מדהים עם התקפות פסיכוטיות בכל פאבה אפשרי ובעלייה, סגנון דיווש וישיבה על אופניים ללא שום טכניקה או יופי אסטתי, ובכלל הוא נראה כמו הכלאה של פנטני עם ציפוליני בתיבול ניחוח בלגי. חיה רעה , נותן תקווה שאפשר לעשות זאת בכל גיל, האלוף של האוהדים, לקח שלב בטור דה פראנס ויום אחרי זה נזרק בגלל שימוש ב"פיין קילר"... בלגי אחר ומעורר השראה הוא האריה מפלנדרייה הוא יוהן מוזיאו... ולו רק בגלל אותו פרי-רובא רצחני שבו פרץ וברח כשור בלגי מדבוקת בריחה איכותית ושאט קדימה עם הקוודראספס המפלצתיים שלו וברך מעץ, כשהו חמוש בבנדנה מתנופפת זקן צרפתי וחזות של מלח בלגי אכזרי עם סכין בין השיניים הוא נתן בראש לפאבה שכמעט לקח לו את הרגל. וביג ג'ורג' הינקפי רק בגלל היכולת לחסום את הרוחות לרכב 50 קמ"ש + בישורת, להגן ולשרת את ה"קאפו" ללא שום תלונות, התשוקה אהבה למרוץ ולאופניים, הנחישות, וגם בגלל שהוא עוד לא זכה בשום מרוץ קלאסיקס ועדיין נוקש על דלתות מרום (פרי-רובא) ...

 

[bike3]

פאוסטו קופי

לכל מי שמתגעגע לתקופה הרומנטית....

 

[Sybh]

הפיראט, מרקו פנטני

 

[אודי טל]

עוד קול לפנטאני

אני יודע שהוא לא דמות חינוכית, אבל, בזכותו נדלקתי על הספורט הזה. היו לו שני דברים שהוא התבלט בהם. הראשון הוא כמובן כושר הטיפוס והסגנון המיוחד שלו והשני, שאולי חלק מהאנשים נוטה לשכוח, הוא העקשנות והדבקות במטרה. כשהוא תקף והצליחו להדביק אותו-הוא תקף שוב. כשהוא נפל ונפצע-הוא עלה שוב על האופניים והמשיך לרכוב במטרה לנצח, או לפחות להגיע במקום טוב ולא סתם בשביל לסיים. אמנם פנטאני זכה בהישגים מפוארים, אבל לדעתי הוא אחד הרוכבים שהפרסום לו זכה גדול בהרבה מהישגיו הספורטיביים. יש כאלו שיזקפו זאת לחובתו. אני זוקף את זה לזכותו.

 

[natyh]

למרות שלא הצבעתי לו

היה לפנטאני משהו שלא ראיתי אצל אף אחד אחר : הוא רקד על האופניים , הוא לא רכב , הוא רקד , אי אפשר היה להגיד היכן נגמרים האופניים ומתחיל פנטאני וזה היה כל כך יפה לראות . הבטתי עליו שעות ולא התעייפתי , וזה מאד נדיר לראות , הרוכב היחיד שמזכיר לי את הרכיבה שלו הוא אלחנדרו וולוורדה שגם אצלו הכל נראה כאילו בא כל כך בקלות . ( למוציא השנה אחרי הפציעה בוולטה ) . חבל שהסתיים כך . כל כך רציתי לראות אותו חוזר . נתי

 

[איציק הופמן]

שון קלי...

האיש שהוא כל מה שהאופניים היו פעם: מקצוע של אנשים אפורים העובדים קשה (מאד מאד) למחייתם. בלי רעש, בלי צלצולים, בלי גינוני סלבריטאי.

 

[natyh]

ג'ינו ברטלי

הרבה יותר מרוכב קודם כל בן אדם , וחבר במחתרת נגד הפאשיסטים .

 

[natyh]

וכמובן תודה לקישור

של מר הופמן בבקשה האיש שהציל יהודים מהנאצים . נתי

 

[ybello]

Carly Gaul

גם lance ו Jose Jimenez

 

[ybello]

Carly=Charly

 

[gsprukt]

נדוש אבל...

הטקסני. למה? כי בגללו מכרתי את אופני ההרים שלי וקניתי את הדבר האמיתי.

 

[דוד מהבית]

יופ זוטלמק

חמש פעמים מס 2 בטור ואז בפעם השישית מס אחד. וגם ביקר בארץ (אילת) אי שם בשנות השבעים. דיקי

 

[carlos9999]

יאן אולריך

הגדול מכולם*