סיכום אישי (חפרני ורגשני) לרכיבת הברווט הראשונה שלי
קודם כל תודה לכל הרוכבים שהשתתפו (ולטל שמארגן)

כשהגעתי לנקודת ההתחלה לפני כולם חששתי מאד. הרגשתי שאולי אני קופץ מעל הפופיק ברכיבה הזו. כששאר הרוכבים הגיעו החשש רק העמיק. השוני היה כל כך ברור וגלוי. כולם רוכבים מנוסים עם אופני כביש מדוגמות, ואני עם אופני עיר פשוטות. כולם עם מאובזרים היטב, ואני עם תיק גב. אאוטסיידר.
ובכל זאת, הרגשתי שכל הרוכבים קיבלו אותי בחום. גם השאלות/הערות שנגעו לשוני (האופניים, התיק...) באו ממקום של סקרנות ועניין ולא ממקום של זלזול והתנשאות (והו, כמה הערות מהסוג הנלוז הזה קיבלתי במהלך רכיבת השנטי רק לפני חודש). גם הרכיבה במחיצת הרוכבים (כשעוד הצלחתי להחזיק את הקצב) היתה לי חדשה (בד"כ אני רוכב לבד לגמרי), וחלק גדול מהסימונים והקודים של רכיבה בצוות היו לי חדשים. לפחות פעם אחת אי הבנה שלי את הדבוקה כמעט גרמה לתאונה (אני מתנצל!)
 
עד בית שאן עוד החזקתי פחות או יותר את הקצב. אח"כ התחיל להיות לי קשה יותר, ואחד הרוכבים (אודי נדמה לי, ותסלחו לי כולם שאני עוד לא סגור לגמרי על השמות של כולם) עזר לי מאד כשמשך אותי קדימה. אבל מצמח למעשה רכבתי לבד, כשאני פוגש את שאר הרוכבים בעוד שתי נקודות - בגנוסר (היה כיף גם לראות את הפנים מאחורי הפוסטים של אריה), ובצמח, כשעצרתי לאכול בדיוק כשהאחרים סיימו ויצאו לדרך. אני קצת מצטער שלא היה לי יותר זמן להכיר, לשוחח, לשאול, וללמוד מאחרים.
הרכיבה לבד היתה לי דווקא נעימה. הנופים היו מקסימים והרשיתי לעצמי "לקחת את הזמן". אבל היה גם קצת קשה, וקצת לפני בית שאן בדרך חזרה כבר הרגשתי ממש מותש, ונדרשתי לעצירות מנוחה קצרות יחסית תכופות. עצרתי בבית שאן עצירה ארוכה יחסית ולא מתוכננת להתרעננות. זה הצליח. אמנם את שאר הדרך רכבתי לאט, אבל בטוח, והגעתי מאוחר אך רענן באופן יחסי ובמצב רוח מרומם. 12 שעות ברוטו מתוכם קצת פחות מ9 שעות רכיבה נטו. מצחיק, כשיצאתי לפנות בוקר (ברכיבה) מטבעון, שם ישנתי אל עבר נקודת ההתחלה ראיתי את הירח שוקע מעל הכרמל. כשהתקרבתי לרמת ישי בסוף הדרך ראיתי אותו זורח מהצד השני, מעל מגדל העמק.
 
יש לי עוד הרבה שיעורי בית להכין ויש הרבה מקום לשיפור ולאימון בכל הנוגע לרכיבה, אין ספק בזה בכלל. אבל מאד נהניתי מהרכיבה ומהחוויה באופן כללי, ומתחושת ההישג בנלוותה לה בסיום, וסביר שאשתתף גם בפעם הבאה (בתקווה שאז אשתרך פחות מאחור)
אז שוב תודה לכל הרוכבים ולטל
