רכבתי על הברומפטון במשך 4 עונות מלאות
החל מ 2006 ועד 2009, כולל.
זה כלל את כל הברווטים, הרוב המכריע של הרכיבות החודשיות (2 רכיבות חודשיות למרחק 200 ק'מ כל אחת היו עם פיקסי,)
ו 3 ברווטים ארוכים: PBP ב 2007, 1001 Miglia ב 2008, LEL ב 2009.
התחלתי לרכוב עם הברומפטון מסיבות פרקטיות: הם לא תופסים הרבה מקום.
הסיבה למעבר לאופני כביש היא אישית.
בעיקרון, יכולתי להמשיך עם הברומפטון עד עכשיו. הם עדיין שמורים אצלי, ומוכנים לרכיבה.
לגבי השוואה לאופני קרבון שרואים במשולש ובמרובע בשבת בבוקר:
קטונתי. למעשה אין הבדל בכלל. כשאתה מעמיס את האופניים עם תיקים לברווט 400 או 600, אז הבדל של כמה ק'ג זה זניח. שלא לדבר על עודפי הק'ג שאנחנו סוחבים סביב המותניים.
ואם מישהו יספר לך בובע מייסעס על כיווניות הקרבון, או השרף המיוחד שהשתמשו בו, אתה יכול לענות לו באדיבות שעדיין אין מזלג קרבון שמתקרב למזלג Reynolds 853 (אפילו Reynolds R, אבל לא נגזים...) או שווה ערך של Columbus, או כל חברה אחרת.
"מישהו" (שם מלא שמור במערכת) אמר פעם שבלילה באמצע RAAM - אין לו מושג על איזה מאופניים שלו הוא רוכב (הכוונה לקרבון או "כל דבר אחר")
caveat emptor:
כל הנאמר לעיל מתייחס אך ורק לרכיבות ברווט או דומות, ואין להסיק מכך לגבי רכיבות שקשורות לתחרותיות כלשהי.
במקרה זה, יש את הכלל שניסח רבי (אני מניח שהוא כבר קיבל את ההסמכה שלו לרב...) בוטן מתוק בקרקס, שאמר: "עד שלא תרד בנס הרים מ 17 דקות, אין לך מה לשדרג את האופניים"
טל.
