רומא היא לא פריס (הטיול שלי לרומא) חלק 1
רומא היא לא פריז
אז אחרי המון המון שנים שלא ביקרתי ברומא וחצי נשמתי שלא הייתה בכלל, החלטנו על חופשה של כמה ימים באולי אחת הערים המתוירות בעולם. אך בשביל להוריד קצת מלחץ ההמון ששוטף את העיר הזו בחודשי הקיץ (והעונה) ניסינו להתקמבן על “דיל” באוקטובר, תחילת הסתיו במחשבה שאולי נוכל לטייל בה קצת יותר בנחת. בגדול, אין את הלחץ האיום של חודשי הקיץ אבל רומא עמוסה מסתבר בכל השנה וגם שהיינו זה לא היה רחוק מזה. מכל עבר רואים המוני אוטובוסים שופכים קבוצות ענק של תירים מכל העולם. אנחנו שהמונומנטים ההיסטוריים לא בדיוק עושים לנו את זה באופן “רגיל”, רק עברנו לעשות וי במקומות הנחשבים ובעצם מלבד הותיקן עצמה, המוזיאון והקפלה, לא נכנסנו לשום אתר תיירותי באופן מודע.
כמו לא מעט כאן, החופשות שלנו סובבות סביב אוכל, שתיה והנאה ו (אנחנו לפחות) פחות מתירות גרידא וגם הפעם לא תכננו זאת אחרת. ארבעה ימים במלון קטן, כמה דקות מהמדרגות הספרדיות שהתגלה כחמוד, נקי עם שירות לעילא, שקט ומתוק, ומלבד היום האחרון שהיה גשום, מזג אוויר מושלם של שמש ושמיים כחולים ליוו אותנו כמעט בכל העת.
כמה שבועות לפני, שקדתי כהרגלי על מסעדות ושבילי הקולינריה בעיר בעזרת הצלבות מידע מבלוגים, אתרים, כתבות וכמובן בהתייעצות גם אם כמה חברים טובים שכותבים כאן. והנדסתי לנו רשימה של מסעדות שלהן הזמנו מקום מראש, וכמובן נקודות ציון “חובה” שצריך לבקר אם בכדי לראות או בכדי לטעום.
לפני קצת פירוט, כמה מילים על הקולינריה וההרגשה הפרטית שלנו מכל הקו הרומאי.
ראשית, עושה רושם שהרבה דברים אינם יקרים במיוחד, אבל בסופו של דבר בזבזנו המון כסף מבלי שאספנו זכרונות קולינריים אמיתיים וחזקים, רומא היא לא פריז בשום אופן, גם הארוחה הטובה ביותר שאכלנו ברומא הייתה בסדר גמור במחיר סביר לאירופה הקלאסית, אבל בשום אופן לא מדגדגת את הארוחות הבינוניות שאכלנו מפריז למשל. טעמנו האישי כמובן.
כמות הלחם והבצק בעיר הזו מרקיעה שחקים, מי שרוצה להתמלא מלחם, פסטה ופיצות, רומא היא ללא ספק העיר עבורו, יש כמה וכמה פיצריות מדהימות בעיר הזו ובעיקר אם אתם מגיעים לאזור הותיקן
עושים סיבוב של כמה דק’ לצד האחורי ומגיעים לבאנצ’י שהיא אולי מגישה את הפיצה הטובה בעולם לטעמנו.
BONCI או בשמה הקודם PIZZARIUM כך מופיע בגוגל - היא פיצריה שהתפרסמה בעיקר בגלל אחת התוכניות של אנטוני בורדיין שבילה שם עם הבעלים.
זו פיצרייה בלי שולחנות, דלפק ארוך עם המון המון סוגי פיצות שנחתכות לפי משקל (כך אפשר לטעום המון המון סוגים וטעמים ולא חייבים לקחת מגש גדול כפי שבלא מעט מסעדות ברומא מקבלים.
אכלנו 4-5 סוגי פיצות בשעות הצהריים המוקדמות (קחו בחשבון שמשעה 12:30 אתם תעמדו בתור!)
וישבנו יחד עם 2 בקבוקי בירה בוטיק איטלקית על ספסל ממול.
אכלנו פיצה עם בשר נקניקיות, פורצ’יני ובצל מקורמל
תרד, צ’ילי ומוצרלה, שינקיין ובצל, שומר ועוד… התחתיות מדהימות ובפיצרייה של באנצ’י הם משתמשים בבצק מחמצת בן 200 שנה.
ללא ספק אחת הנקודות האהובות עלינו בטיול.
אך גם במסעדות אמיתיות היינו,
ביום הראשון הגענו בשעה די מוקדמת של בוקר יום רביעי ומונית עם נהג בחליפה לקח אותנו למלוננו.
הסתובבנו קצת באזור מזרקת טרבי (שבשיפוצים והמוני תירים מצלמים מעבר לגדרות בעוד עובדי עירייה מלקקים את השיש סביב ואת תחתית המזרקה המפורסמת) אל הפנתאון ומשם לאזור פיאצה נבונה.
שם ממש ברחוב ליד היכן שמסתתרות המוני מלכודות תירים, הגענו למסעדה קטנה ומעוצבת בפשטות בצבעי חמר וכתום, שהמליצו לי עלייה עוד מהארץ.
teterra di siena
זו מסעדה טוסקנית שמתיימרת להכין הכל “בבית”… היינו מאד רעבים והזמנו כמה וכמה מנות.
צלחת של סלמי ופרשוטו מצויינים מקומיים, צלחת עם כמה ברוסקטות עם כבד, עגבניות, ארטישוק ועוד.
צלחת של פסטה רחבה עם ראגו של חזיר בר שהייתה מעולה!, סטייק טרטר מצויין שנחתך ביד מבשר בורדו מיושן ומדהים וטירמיסו ופעמיים קפה שהיו מעולה, קרם צהבהב חלק ורך עם אבקת קאקאו וקלואה. שתינו יין כמובן ונהנינו מהאוויר המדהים שסרר באותו העת ברחוב הצר.
באותו הערב היינו בהופעה באודיטורים של רומא שהיה מדהים, המוני רומאים נוסעים בטראם אל עבר קומפלקס מוסיקאלי ענק שפזור על שטח עצום עם כיתות, אולמות מופעים, בתי קפה, חנויות לממכר מדיה וציוד אודיו ועוד. בדרך לשם עצרנו ברחוב שממשיך מפיאצה דה פופולו ואכלנו פיצה (לפי משקל) שהיית לא רעה בכלל, שתינו בירת בוטיק איטלקית והמשכנו אל ההופעה. בחזרה, כל העיר הייתה סגורה, היה סה”כ 12 בלילה וזה היה די מוזר, אנחנו לא רגילים לזה, לא בארץ ובטח לא בארזצות אחרות שערות הרבה יותר מאוחר מזה.
ביום למחרת, אכלנו 2 ארוחות נחמדות, בצהריים ביקרנו במעדנייה אולי הכי מתוירת ברומא
Roscioli - שם הזמנו מקום מבעוד מועד לארוחת צהריים, שהגענו הורידו אותנו לקומת המרתף שהייתה עמוסה בשולחנות וסועדים, רעש כוסות ושיח בעיקר בצרפתית ובאנגלית.
שם הזמנו סה”כ 2 מנות, יין והמשכנו לדרכנו, זאת כי כמה דקות לפני כן לא יכלנו לעצור בעדנו ובשוק קמפו דה פיורי קנינו 350’ גר של פורקטה בנייר פרגמנט שאכלנו בשילוב ליקוק שפתיים ואצבעות בעמידה באמצע הרחוב.
ברסשיולי אכלנו צלחת מגוונת של פרשוטו שונים מהמעדניה ופסטה קרבונרה שנחשבת שם לטובה ברומא. סלסלת מלחמי המאפייה הפרטית שלהם ויין רוזה מטוסקנה.
לקינוח הם מגישים מן עוגיות פריכות משולבות סוכר וזרעי שומר עם רוטב שוקולד נוזלי וקרמי לטבילה.
סיום מסורתי ומתוק.
לינק לסלייד תמונות -
[URL]http://s1094.photobucket.com/user/byrdparis/slideshow/rome[/URL]
רומא היא לא פריז
אז אחרי המון המון שנים שלא ביקרתי ברומא וחצי נשמתי שלא הייתה בכלל, החלטנו על חופשה של כמה ימים באולי אחת הערים המתוירות בעולם. אך בשביל להוריד קצת מלחץ ההמון ששוטף את העיר הזו בחודשי הקיץ (והעונה) ניסינו להתקמבן על “דיל” באוקטובר, תחילת הסתיו במחשבה שאולי נוכל לטייל בה קצת יותר בנחת. בגדול, אין את הלחץ האיום של חודשי הקיץ אבל רומא עמוסה מסתבר בכל השנה וגם שהיינו זה לא היה רחוק מזה. מכל עבר רואים המוני אוטובוסים שופכים קבוצות ענק של תירים מכל העולם. אנחנו שהמונומנטים ההיסטוריים לא בדיוק עושים לנו את זה באופן “רגיל”, רק עברנו לעשות וי במקומות הנחשבים ובעצם מלבד הותיקן עצמה, המוזיאון והקפלה, לא נכנסנו לשום אתר תיירותי באופן מודע.
כמו לא מעט כאן, החופשות שלנו סובבות סביב אוכל, שתיה והנאה ו (אנחנו לפחות) פחות מתירות גרידא וגם הפעם לא תכננו זאת אחרת. ארבעה ימים במלון קטן, כמה דקות מהמדרגות הספרדיות שהתגלה כחמוד, נקי עם שירות לעילא, שקט ומתוק, ומלבד היום האחרון שהיה גשום, מזג אוויר מושלם של שמש ושמיים כחולים ליוו אותנו כמעט בכל העת.
כמה שבועות לפני, שקדתי כהרגלי על מסעדות ושבילי הקולינריה בעיר בעזרת הצלבות מידע מבלוגים, אתרים, כתבות וכמובן בהתייעצות גם אם כמה חברים טובים שכותבים כאן. והנדסתי לנו רשימה של מסעדות שלהן הזמנו מקום מראש, וכמובן נקודות ציון “חובה” שצריך לבקר אם בכדי לראות או בכדי לטעום.
לפני קצת פירוט, כמה מילים על הקולינריה וההרגשה הפרטית שלנו מכל הקו הרומאי.
ראשית, עושה רושם שהרבה דברים אינם יקרים במיוחד, אבל בסופו של דבר בזבזנו המון כסף מבלי שאספנו זכרונות קולינריים אמיתיים וחזקים, רומא היא לא פריז בשום אופן, גם הארוחה הטובה ביותר שאכלנו ברומא הייתה בסדר גמור במחיר סביר לאירופה הקלאסית, אבל בשום אופן לא מדגדגת את הארוחות הבינוניות שאכלנו מפריז למשל. טעמנו האישי כמובן.
כמות הלחם והבצק בעיר הזו מרקיעה שחקים, מי שרוצה להתמלא מלחם, פסטה ופיצות, רומא היא ללא ספק העיר עבורו, יש כמה וכמה פיצריות מדהימות בעיר הזו ובעיקר אם אתם מגיעים לאזור הותיקן
עושים סיבוב של כמה דק’ לצד האחורי ומגיעים לבאנצ’י שהיא אולי מגישה את הפיצה הטובה בעולם לטעמנו.
BONCI או בשמה הקודם PIZZARIUM כך מופיע בגוגל - היא פיצריה שהתפרסמה בעיקר בגלל אחת התוכניות של אנטוני בורדיין שבילה שם עם הבעלים.
זו פיצרייה בלי שולחנות, דלפק ארוך עם המון המון סוגי פיצות שנחתכות לפי משקל (כך אפשר לטעום המון המון סוגים וטעמים ולא חייבים לקחת מגש גדול כפי שבלא מעט מסעדות ברומא מקבלים.
אכלנו 4-5 סוגי פיצות בשעות הצהריים המוקדמות (קחו בחשבון שמשעה 12:30 אתם תעמדו בתור!)
וישבנו יחד עם 2 בקבוקי בירה בוטיק איטלקית על ספסל ממול.
אכלנו פיצה עם בשר נקניקיות, פורצ’יני ובצל מקורמל
תרד, צ’ילי ומוצרלה, שינקיין ובצל, שומר ועוד… התחתיות מדהימות ובפיצרייה של באנצ’י הם משתמשים בבצק מחמצת בן 200 שנה.
ללא ספק אחת הנקודות האהובות עלינו בטיול.
אך גם במסעדות אמיתיות היינו,
ביום הראשון הגענו בשעה די מוקדמת של בוקר יום רביעי ומונית עם נהג בחליפה לקח אותנו למלוננו.
הסתובבנו קצת באזור מזרקת טרבי (שבשיפוצים והמוני תירים מצלמים מעבר לגדרות בעוד עובדי עירייה מלקקים את השיש סביב ואת תחתית המזרקה המפורסמת) אל הפנתאון ומשם לאזור פיאצה נבונה.
שם ממש ברחוב ליד היכן שמסתתרות המוני מלכודות תירים, הגענו למסעדה קטנה ומעוצבת בפשטות בצבעי חמר וכתום, שהמליצו לי עלייה עוד מהארץ.
teterra di siena
זו מסעדה טוסקנית שמתיימרת להכין הכל “בבית”… היינו מאד רעבים והזמנו כמה וכמה מנות.
צלחת של סלמי ופרשוטו מצויינים מקומיים, צלחת עם כמה ברוסקטות עם כבד, עגבניות, ארטישוק ועוד.
צלחת של פסטה רחבה עם ראגו של חזיר בר שהייתה מעולה!, סטייק טרטר מצויין שנחתך ביד מבשר בורדו מיושן ומדהים וטירמיסו ופעמיים קפה שהיו מעולה, קרם צהבהב חלק ורך עם אבקת קאקאו וקלואה. שתינו יין כמובן ונהנינו מהאוויר המדהים שסרר באותו העת ברחוב הצר.
באותו הערב היינו בהופעה באודיטורים של רומא שהיה מדהים, המוני רומאים נוסעים בטראם אל עבר קומפלקס מוסיקאלי ענק שפזור על שטח עצום עם כיתות, אולמות מופעים, בתי קפה, חנויות לממכר מדיה וציוד אודיו ועוד. בדרך לשם עצרנו ברחוב שממשיך מפיאצה דה פופולו ואכלנו פיצה (לפי משקל) שהיית לא רעה בכלל, שתינו בירת בוטיק איטלקית והמשכנו אל ההופעה. בחזרה, כל העיר הייתה סגורה, היה סה”כ 12 בלילה וזה היה די מוזר, אנחנו לא רגילים לזה, לא בארץ ובטח לא בארזצות אחרות שערות הרבה יותר מאוחר מזה.
ביום למחרת, אכלנו 2 ארוחות נחמדות, בצהריים ביקרנו במעדנייה אולי הכי מתוירת ברומא
Roscioli - שם הזמנו מקום מבעוד מועד לארוחת צהריים, שהגענו הורידו אותנו לקומת המרתף שהייתה עמוסה בשולחנות וסועדים, רעש כוסות ושיח בעיקר בצרפתית ובאנגלית.
שם הזמנו סה”כ 2 מנות, יין והמשכנו לדרכנו, זאת כי כמה דקות לפני כן לא יכלנו לעצור בעדנו ובשוק קמפו דה פיורי קנינו 350’ גר של פורקטה בנייר פרגמנט שאכלנו בשילוב ליקוק שפתיים ואצבעות בעמידה באמצע הרחוב.
ברסשיולי אכלנו צלחת מגוונת של פרשוטו שונים מהמעדניה ופסטה קרבונרה שנחשבת שם לטובה ברומא. סלסלת מלחמי המאפייה הפרטית שלהם ויין רוזה מטוסקנה.
לקינוח הם מגישים מן עוגיות פריכות משולבות סוכר וזרעי שומר עם רוטב שוקולד נוזלי וקרמי לטבילה.
סיום מסורתי ומתוק.
לינק לסלייד תמונות -
[URL]http://s1094.photobucket.com/user/byrdparis/slideshow/rome[/URL]
