רומי אהלן!!!

אור/2

New member
רומי אהלן!!! ../images/Emo24.gif

הצום עבר, אז מתחיל כאב הראש הנוראי להזכיר את הצום.-יעבור עד מחר! טוב שאת אחרי הבחינה, ודאגת קצת ל"התאוורר" אחריה.
זה משהו שתמיד מעודד ו
(לפחות מי שאני מכירה) לגבי העלמותך, לא ידעתי שאת גרה באילת. לפי תאורך הבנתי שתחזרי לאחר יומיים, ולאחר שאורית ספרה שהבחינה היתה לא קלה חששתי שאת במצב רוח
, שמחה שלא ונהדר שחזרת מהר לענינים. שיהיה גמר חתימה טובה וערב נעים.
 

RomiVais

New member
אור יקרה!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo6.gif

מקווה שעבר עליך צום קל!! ושכאב הראש כבר חלף!!
באמת מעודד!!
זה דבר ידוע... ואין כמו
לאנשים האהובים בחיינו. אני אכן גרה באילת, בגלל זה כל דבר קטנטן מצריך נסיעה למרכז. לא התכוונתי לחזור הביתה אחרי יומיים, אבל כן רציתי להתחבר לפורום אחרי יומיים מהבית של קרובי משפחה ברעננה, אולם לא הצלחתי בגלל שהמחשב (של אותו נער מקסים ש"שיחק" במחשב שלי) לא בדיוק היה במיטבו. אז ישר כשהגעתי הביתה, אחרי נשיקות וחיבוקים לאמא שלי - ישבתי והתעדכנתי בפורום. אותי אף פעם לא תמצאי ככה
ואם כן, לוקח לזה בדיוק דקה להפוך ל
ובטח ובטח שזה לא ירחיק אותי מהמשפחה השנייה שלי!! אז שוב צר לי שהדאגתי אתכם, זו ממש לא היתה כוונתי!!! הבחינה לא היתה קלה, אבל אני לא לוקחת אותה ללב יותר מדי, שכן זה ממש לא סוף העולם מבחינתי. אם לא הפעם, אז פעם הבאה אני אצליח בגדול!! אני הולכת בצעדים שאני מכתיבה לכם ושומרת על מחשבה חיובית ואופטימיות רבה!!
בהחלט התגעגעתי!!! שיהיה לך לילה טוב ויום נפלא מחר!! נשיקות
וחיבוקים
רומי...
 

אור/2

New member
לרומי !!!! ../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif

טוב לשמוע את האופטימיות בדבריך. האם את גרה הרבה שנים באילת? איך משפיע החום במקום על אמא שלך? מתשובותיך האחרונות ברור שכל יציאה מהאזור כרוכה בכמה ימים, הפתרון מחשב נישא, אני יודעת שהוא יקר יחסית נקוה שעם הזמן יוזלו המחירים שלו. מותר לדעת מה את מתכננת ללמוד? ומה את עושה בינתיים? האם הצלחת ל"חבר" את אמך למחשב. כתיבת ספר זה רעיון מעולה וכל מה שתעשי ותקדמי בנידון, פשוט נהדר!!! שיהיה סוף שבוע נעים, אני בדרך לאחותי שחגגה אתמול, יום כפור, יום הולדת, וכמובן הזמינה את כולם ל...הסתכל על העוגה. אפיתי לה עוגה הרבה
וגם
ואני הולכת לביקורון קצר. (האיש שלי לא יכול לצערי להגיע אליהם) בינתיים, שבת שלום!!!! איזה מזל שנברא היום הזה!!! איך היינו חיים בלעדיו??? ביי....
 

RomiVais

New member
אור יקרה!! ../images/Emo65.gif

אז ככה, באילת אנחנו גרים כבר 13-14 שנים. החום פה "הורג" את אימי היקרה... הקיץ האחרון היה ממש סיוט בשבילה - מזל שיש מזגנים בכל מקום!! אצלנו בבית המזגן עובד רצוף, ללא הפסקה כי בכל מקרה היא כמעט ולא יוצאת... אנחנו כל כך מאושרים שהחורף קרב ובא!! למרות שחורף אילתי הוא לא בדיוק חורף
זה לא שכל יציאה מאילת כרוכה בכמה ימים, פשוט אם כבר נוסעים אני בדרך כלל מנסה "להרוג כמה ציפורים במכה אחת"
מחשב נישא בהחלט בתכנון שלי!!! אני משוגעת על מחשבים, ותמיד רציתי אחד, אבל צריך לחסוך קצת בשביל זה.
ובאמת הם נהיים זולים מיום ליום, כך שלא יזיק לחכות טיפה... אני רוצה ללמוד הנדסת מחשבים או תעשייה וניהול (לא סגורה על זה עדיין), כנראה באוניברסיטת בן גוריון... אבל לא לחוץ לי להתחיל ללמוד כבר, אני יכולה לחכות שנה שנתיים שכן אני בת 20 כרגע ולא ממהרת לשום מקום. אני גם רוצה לחכות קצת כדי לעזוב את הבית, עד שאמא שלי תרגיש טוב יותר. בינתיים למדתי לפסיכומטרי שנגמר סוף סוף ועכשיו אני מחפשת עבודה, שכן לא עבדתי כלל בשנה האחרונה בגלל ההדרדרות הקשה שהיתה לאמא שלי בשנה זו, לקחתי בזמנו החלטה לא לעבוד ולטפל בה ובבית, ורק עכשיו לפני כחודשיים השגנו מישהי נחמדה שתטפל בה, אז אני כבר יכולה לצאת לעבוד - צריך רק לחפש!!
אמא שלי עדיין לא מתלהבת מהמחשב, אבל לי יש את כל הזמן שבעולם כדי להראות לה שהמחשב הוא ייצור ממש חביב!!
היא בינתיים קצת אנטי, אבל הסכימה להכתיב לי ואני מקלידה - עבודת צוות... לאט לאט היא תשתלב עם המחשב - אני בטוחה!! ואז היא תתמכר כמו כולם, ולא יהיה אפשר להקים אותה מפה!!
מזל טוב ליום הולדתה של אחותך!!
מקווה שתהנו מהמפגשון!! למה בעלך לא יכול להגיע? הגישה לבית לא נוחה? אני אשמח אם תספרי לי עוד קצת עליכם, מאיפה אתם בארץ, במה עוסקים, איך אתם והילדים מסתדרים וכדומה... את כמובן לא חייבת ומקובל לחלוטין לשמור כאן על אנונימיות
שבת שלום גם לך ולכל משפחתך!! רומי
 

אור/2

New member
רומי, את פשוט מקסימה!!!

בטח ממש לא קל לך. מהעידכונים האחרונים הבנתי שאמך היתה בהתקף לא מזמן. זו תקופה לא קלה לבני הבית כולו ובמיוחד לך שלקחת אחריות על כל הבית. בסה"כ את בחורה בתחילת דרכיך, ואסורשתעצרי את חייך. אולי אני נשמעת רעה ונוראית, אבל הרגשתי צורך להגיד לך את זה. האהבה שלך לאמך לא תפסק אם תקחי גם זמן לעצמך, אם תרצי להמשיך ולהתקדם בחייך. אם מותר לשאול , מה קורה אם אביך? איך הוא קבל את ה"חיים החדשים"? ואם אינני טועה יש לך גם אחות. מקוה שלא חדרתי לפרטיותך,לא רוצה ל
אותך!!!
[ טוב שמצאת קצת עזרה לאמך, זה יקל גם עליה. כאם לבת בת 16,ראיתי כמה מטלות נוספות נוספו לביתי בהשוואה לילד אחר. הקיטנה של האגודה בחופשים (שמעת עליה?) פתחה לה צוהר לתקשורת עם ילדים עם ספור חיים דומה, דברים שלא דברה עימי יכלה לדבר עם החברים החדשים. איוורור הרגשות הזה הקל עליה באותה תקופה, למרות שאנו בקשר טוב מאוד, אני יודעת שלא כל דבר מספרים לאמא. אני בתחילה לא שיתפתי אף אחד והתמודדתי עם הכל לבד. עם הזמן למדתי שיש אנשים,לא כולם, שבאמת רוצים לעזור.חברות של אמת,ולא תמיד מהמשפחה ואליהם אני פונה בשעות הקשות ומהם אני מקבלת את החיזוקים שלי.(אין אדם שלא צריך אותם). האם יש לך עזרה כזו? לא רוצה להרחיב כי אולי קשה לך עם זה, ואני חודרת לדלת שאסור לי. לגבי הסיאמית, אני פשוט התאהבתי מהכנות ודרך התאור שלה את חייה. לדעתי מגיע לה
על התמודדותה, וזאת רק מתוך היכרותינו הקצרה. האיש שלי לא יכול להגיע לרוב בני המשפחה, בנינים ללא מעליות. אנו יוצאים לחברים חולי ט.נ. אליהם הנגישות ברוב המקרים טובה יותר או נפגשים בפיקניקים בחיק הטבע, בעונה המתאימה.(כמובן שלא עשינו את זה זמן רב,ברור למה!) החברים גם מגיעים אלינו, חלקם הגדול במצב טוב יותר של ניידות מהאיש שלי, שכך ימשיך
. שתהיה לך שבת נהדרת, עם הרבה
ותודה על הרצון לעזור עם פרוייקט הבר-מצוה, גם עליו יהיו לי הרבה חויות לספר לכם בהמשך. ביי ....ביי...מקוה שוב שלא הגזמתי הפעם!!!!!
אותך!!!!
 

RomiVais

New member
תודה אור!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo25.gif

אני לא חושבת שאת רעה ונוראית על מה שאמרת, להיפך!! אמא שלי תסכים עם כל מילה שאמרת. אולם, ההדרדרות שלה נחתה עלינו קצת בבום, לא היינו מוכנים לזה כלל וכלל ונראה לי שאני לא אגזים אם אומר שאני הראשונה שיצאתי מההלם, כאן בבית. אמא שלי תמיד היתה אישה מאוד אקטיבית, היא עבדה המון שעות בתור פיזיוטרפיסטית ואף פעם לא היתה נחה, היא תמיד דאגה לכל הבית, גם אחרי שחלתה ויכלה לעשות פחות - עדיין התעקשה. ואז פתאום (כי ההדרדרות הגדולה היתה ממש פתאום) היא כבר לא יכולה ללכת או לעמוד. היא היתה בחודש מרץ האחרון בשלושה שבועות אישפוז שיקום בתל השומר - ואני איתה. לא היתה ברירה אחרת בגלל שאני הכי צעירה וההתחייבויות שלי חשובות פחות משל האחרים. בשבועות אלה היינו רחוקות מהבית ובדרך הכי טבעית למדתי איך לדאוג לה. אנחנו תמיד צוחקות על זה שהחלפנו תפקידים וכאילו אני האמא והיא הבת
אני היחידה בבית שיודעת מה היא רוצה או צריכה לפני שהיא מבקשת... וזה למרות שאבא שלי ואמא שלי הם ממש נשמות תאומות!! יש ביניהם קשר מדהים!!! ואהבה שאין כמותה - בלי להגזים!! לגבי אבא שלי, הוא חולה לב. זה לא עוצר בעדו מלהרים את אמא שלי (שכבר לא רזה כמו פעם), אבל הוא לא יכל לוותר על עבודתו, שכן עכשיו הוא המפרנס היחיד. אחותי היא זו שיצאה מההלם רק עכשיו. לקח לה קצת זמן (כמעט שנה) ולי היה קשה לראות כמה שהיא ואמא שלי התרחקו בזמן זה. בצורה מוזרה - בזכותי היא יצאה מההלם שכן לא השארתי לה הרבה ברירות. ביולי עברתי ניתוח קטן וכבר לא יכולתי להמשיך בכל עיסוקי הבית, אז התחלנו לחפש מישהי שתחליף אותי ואבא שלי ואחותי תפסו פיקוד לראשונה בשעות הנותרות. עכשיו הכל מתחלק בין שלושתנו וכבר לא נופל הכל עלי כמו בשנה האחרונה, וזה הרבה יותר קל, למרות שרק החודש הראשון היה לי קשה ואחריו הכל בא בקלילות. אני לא אשקר ואגיד לך שזה היה קל. אבל כל האהבה שאני מרגישה כלפי אמא שלי, בהחלט הקלה על המצב. את החיים שלי הייתי נותנת בשבילה, ואני יודעת שהיא היתה עושה בדיוק את אותו הדבר בשבילי!! הכי מדהים זה שאני תמיד הייתי קרובה יותר לאבא שלי, ורק כשהיא חלתה זה השתנה. תמיד הינו משפחה מאוד מאוחדת כי רק אנחנו עלינו לארץ, אבל עדיין... תמיד קרובים יותר לאחד ההורים... את ממש לא חודרת לפרטיות שלי, אני תמיד שמחה לשתף אתכם בדברים שלי, כי אני בטוחה שהרבה מזדהים עם חלק מהדברים ויש שיעדיפו לא לחלוק ולספר וכן יעזור להם לדעת שהם לא לבד. הרעיון שלי להקים את הפורום נבע דווקא מהתקופה הקשה שעברה עלי בתקופת האשפוז, אמרתי לעצמי כש"התאוששתי" לגמרי: "וואו, כמה אנשים יש שאני לא מכירה ואולי עוברים את אותו הדבר... הייתי רוצה לעזור במשהו!!" כמו שכבר כתבתי בעבר לנומס (שנעלם לנו...) האופטימיות שלי לא נולדה מהיום למחר... היא התפתחה במהלך השנה האחרונה והייתי אומרת שאני גאה בשינוי שחל בי. אני רואה את אחותי ששונה ממני ואני שמחה שאני יצאתי מההלם ראשונה ועשיתי את כל שעשיתי בשביל אמא שלי שאני אוהבת יותר מכל, ובשביל שאר הבית. שמעתי על הקייטנה של האגודה, זה מצויין שהבת שלך נעזרת בהם. היא קצת יותר צעירה ממני וזה מצויין שתהיה לה תמיכה ושתהיה בקשר עם צעירים בגילה שעוברים את אותו הדבר. זה מאוד עוזר. אני שמחה גם שיש לך את החברים שעוזרים לך ונותנים לך את החיזוקים שאת צריכה!!! לי כעיקרון לא היתה עזרה מסוג זה, שכן עם הזמן הסתדרתי בעצמי. חברי אמת כפי שהגדרת, זה לא משהו שהיה לי העונג למצוא, אבל אני התבגרתי והסתדרתי יופי לבדי. כמו שאומרים: "מה שלא הורג אותנו - מחשל אותנו". זה ממש כך!! הפורום הזה הוא לא חד צדדי, זה לא שכולכם בצד אחד ואני בצד השני. כולנו באותו צד, ואם אני עוזרת כאן למישהו - אני בעצם עוזרת לעצמי, שכן האהבה שאופפת את הפורום הזה והקשר שהולך ומתחזק מיום ליום בין החברים מהווה עבורי סיפוק עצום ומקור לאושר רב!! אני לא מגזימה כשאני אומרת שאני אוהבת את כולכם ושאתם כמו משפחה שנייה בשבילי!! אל תהססי לשאול דבר, אנחנו ONE BIG HAPPY FAMILY , לא?
שולחת לך, לבעלך ולילדים
ענק!!! ו
רומי
 

סיאמית

New member
פשוט מרגש אותי נורא ../images/Emo39.gif

לקרוא על הקשר בינך ובין אמא שלך... זה כ"כ יפה!!! רומי´לה, למרות שזה בא לך כיום בטבעיות, אין ספק שנאלצת להתבגר מוקדם יותר מהרגיל. אני מסירה את הכובע (בכלל אין לי כובע
... אבל...) בפני הבשלות, התבונה והבגרות שלך - בראבה (שזה "בראבו" לבנות).
ו...רומי´לה! איזה ניתוח עברת?!?!?! שאני אתחיל לדאוג עכשיו?!??! (אני די טובה בלדאוג - רק תגידי!). את לא חייבת לגלות, אבל אני חייבת לשאול
זה חזק ממני... טוב שאחותך יוצאת עכשיו מההלם... זה לא קל, את הרי יודעת. ואתן כנראה בנויות אחרת. אבל הכי אני שמחה לשמוע שתמצאו עזרה נוספת לבית. עם כל זה שאת כנראה אישה צעירה עם כוחות נדירים... בכל זאת. חלק מהכוחות האלה את צריכה גם בשביל עצמך. גם אמא שלך אומרת לך את זה!!! ערב מצויין לך, חמודה אחת!
 

RomiVais

New member
תודה סיאמית!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo25.gif ../images/Emo6.gif

אין שום סיבה לדאגה!!! הניתוח היה ניתוחון פשוט - קיצור קיבה. כמה שהוא פשוט, הוא מנע ממני להרים את אמא שלי ולעזור לה במעברים מכיסא לכיסא או לקום מהמיטה וכו´... בגלל זה היה הזמן למצוא מישהי שתדאג לכך כשאבא שלי ואחותי בעבודה. לגבי הניתוח... שאלי חופשי!! אני ממש לא מתביישת בזה, פעם אולי הייתי - אבל היום אני גאה.
אחותי ואני ממש שונות (היא מקלונת.......
) אבל אני לא מתקשה להבין אותה ולכבד אותה. במקרה כזה, הדרך שעברנו לא חשובה, אולם היעד אליו הגענו - כן!!! והיום היא עוזרת ויותר קרובה לאמא שלנו - שזה בעצם הכי חשוב!!! שיהיה גם לך ערב נפלא, וכמובן גם ל~א~ שגם הוא חלק מהמשפחה!!!
ו-
רומי...
 

סיאמית

New member
אוקיי! ../images/Emo20.gif

אז אני לא דואגת
ובטח שאין לך מה להתבייש בזה. ובכלל, מתוקה, אין לך מה להתבייש בכלום!!! את רק יכולה להשוויץ במי ובמה שאת... כי את מצויינת. רק מה... את לא הטיפוס המשוויץ, אני חוששת... אי לכך ובהתאם לזאת אני אשוויץ בך
 
למעלה