למה רק הבוס? בכתבה מדברים על קולגות
אז הנה חשיפה ראשונה של הרומן שלי עם קולגה: זה היה מזמן. מזמן מזמן מזמן מזמן. סיימתי למודים והתקשתי למצוא עבודה. התחתנתי ואישי היה עסוק מאוד, ימים שלמים לא ראיתי אותו. ואז מצאתי לי עבודה ועוד עבודה. בעבודה מס 2 היה איש מדליק מאוד, איש נאה, וחכם, ובעיקר מצחיק. מהרגע שהוא ראה אותי הוא התחיל לחזר אחרי בעקשנות רבה. טוב. אז אני נשואה טריה לאיש שמתעלם באופן מוחלט מקיומי, ויחד עם זאת, ילדה טובה חיפה שלא בוגדת בבן זוגה, גם אם הוא שמוק טוטאלי. אז חשבתי לעצמי, נורא מוצא חן בעיני שמחזרים אחרי אבל אין דרך בעולם שאממש את זה. יחד עם זאת, אני צריכה להמשיך ולעבוד עם המחזר. אז איך יוצאים מזה? חשבתי שאני נורא חכמה ודיפלומטית ואמרתי לו שהוא נורא מוצא חן בעיני (לא שיקרתי) אבל אני לא יכולה לנהל רומן ובודאי שלא עם קולגה. למחרת על הבוקר בעודי בעבודה מס 1 התקשר הבוס של עבודה מס 2 ודרש שאגיע בבהילות למשרדו. שם פיטר אותי כי אני מפלרטטת בעבודה. רגע, שכחתי לספר שהבוס היה החבר ההכי טוב של המחזר. כמובן שמאז גם לא שמעתי דבר או חצי דבר מהמחזר. הספור הזה התרחש מזמן, במאה הקודמת, לפני שבכלל ידענו לומר הטרדה מינית או אפליה או כל דבר אחר שהיה יכול להחזיר לי את משרתי בבית משפט. (זאת היתה עבודה די עלובה אבל עם שכר נאה מאוד. הייתי זקוקה לכסף)