רונה בביט-ההופעה!
ההופעה הייתה טובה ונהניתי מאוד, אבל זאת לא הייתה ההופעה הכי חזקה שהייתי בה. בשליש הראשון של ההופעה (שחזרה, אגב לפלייליסט הרגיל, אחרי השינוי הקל בתמונע) עד ל"פעם האחרונה" הרגשתי שלא נוח לה כל כך.. שהיא לא ממש מרגישה טוב.. כאילו היא לא מכירה הרבה בקהל, או כאילו היא הרגישה שרוב הקהל הוא חדש ולא מוכר. יכול להיות שזה היה קשור לעובדה שתמיד היא מרגישה פחות בבית כשהיא לא בת"א, וגם בביט באופן ספציפי זו רק פעם שניה שלה.. החוסר נוחות הקל התבטא בזה שהיא הייתה קצת נבוכה וביישנית יותר מהרגיל.. את כל ה6-7 שירים הראשונים אני חושבת היא הציגה בשמם לפני שהתחילה לנגן (בקול שקורא לי היא אפילו אמרה שבמקור קראו לו the dead and the junkie ושהוא תורגם מאנגלית לעברית) ולי זה נתן קצת הרגשה כאילו היא היא חושבת שרוב האנשים זה הופעה ראשונה שלהם או משהו.. אבל אולי זו רק הרגשה שלי. חוץ מזה שהיא גם לא דיברה בין לבין ולא היו בכלל קטעי קישור נבוכים ומצחיקים ובדיחות רונה כאלה.. שזה היה קצת מבאס.. הדבר היחיד שהיה זה בהתחלה.. על השיר הראשון, בתוך אגם קפוא, ערן התחיל את השיר עם הגיטרה הפצפונת הזאת שהפציעה לראשונה בתמונע לפני שבועיים, שמה שהיא עושה הכי טוב זה לצאת מכיוון.. אז הם עולים על הבמה עוד לא התחילו ואיזה 2-3 דקות הם מנסים לכוון.. הם התחילו לנגן ופשוט הפסיקו אחרי שניה "לא אנחנו פשוט חייבים לסדר פה איזה עניין של כיוון" כולה מחייכת והקהל כזה צחק.. בסוף הם איכשהו כיוונו והתחילו לנגן למרות שהורגש שזה לא מכוון.. ובאמצע השיר ערן פשוט החליף והתחיל לנגן בגיטרה הרגילה! ואז בסוף השיר רונה עושה כזה "אני שמחה שעשית את הבחירה הנכונה.." וערן אמר "עשיתי את זה למענך!". השירים הבאים- נס, טיול בהיר, הקול שקורא לי, מיהו המיילל היו עדיין לא עד הסוף כזה.. כאילו עוד לא נוצר לגמרי החיבור בין רונה-כל הנגנים-הקהל.. תוך כדי "הפעם האחרונה" שהיה לו עיבוד קצת שונה שממש אהבתי (הליין פתיחה המפורסם עבר לקונטרה בס במקום לגיטרה וזה ממש מיוחד ויפה..) ואחריו רונה כבר יותר נכנסה והייתה אווירה יותר חמימה.. הקהל יותר מחא כפיים ומשם ההופעה ממש השתפרה. קצת מאכזב היה "סיפור מגירה" שהיה בהתחלה, שאני אישית מאוד אוהבת ואני ממש שמחה שהוא נכנס לפלייליסט אבל קצת הרגיש שרונה עדיין לא סגורה על העיבודים החדשים של כל השירים עם ההרכב החדש ובשיר הזה זה הורגש טיפה יותר. לעומתו "במערכת הדם" היה מצוין, מטריד בצורה מצמררת וגאונית כתמיד, בprison by the sea היא ממש נכנסה לזה והקהל ממש התלהב. היא שוב שרה את באמונה עיוורת, וגם הפעם הביצוע היה מצויין וגם הסט-דיסק ראשון של 10 שניות וגלויה היו מ-ע-ו-ל-י-ם. המיקום של השירים האלה בפלייליסט הוא פשוט מעולה תמיד היא מגיעה אליהם כבר חמה והם שירים כאלה חזקים ואינטנסיווים.. אני תמיד מחכה לחלק הזה בהופעה. סיים את ההופעה "המעיין הזוהר", ולאחר הקשבה זהירה והתבוננות מעמיקה ברונה ובאיך שהיא שרה את השיר הזה אני יכולה לחתום שהתמונה מתמונע היא מ"אאאאאת אאאאאל תתני לי להישאר צמאאאאא" בטוח. זה הרגע שבו מרגישים את הקריעה הזאת הצעקה הזאת. לא באף שיר אחר. ההדרן התחיל בשיר ה"שמח" של ההופעה "טוב עכשיו נשיר את השיר השמח בהופעה.. יש גם אחד כזה.." חח - לחיות נכון שזכה למחיאות כפיים ב"אוו לה לה לה" והיה ממש כיפי. ואחריו מבול וwait. ואני התסכלתי במבול וגם ב"אווו וווא אהה אהה" היא לא עוצמת את העיניים ונקרעת כמו במעיין הזוהר. אז נכון שכל הופעה זה קצת אחרת אבל לפי דעתי הרגע הזה של הגרון הקרוע והצהעקה הזאת שייכים למעיין הזוהר. כמובן שמבול היה מבול והוא היה מדהים ומרגש ומבול. וזהו.. דיברתי איתה אח"כ היה כיף ונעים כתמיד
כרגע יש תאריך לאירוח אבל אני לא אפתח פה לשטן (גם אם אף אחד לא יענה) ואציין אותו רק שהוא יהיה סופי-סופי-בטוח-סגור-נעול! ובקשר להופעות, בימים הקרובים האתר יתעדכן, כרגע יש הופעה במרתף 10 ב- 5.12. לילה טוב מקווה שמי שהיה נהנה!!
ההופעה הייתה טובה ונהניתי מאוד, אבל זאת לא הייתה ההופעה הכי חזקה שהייתי בה. בשליש הראשון של ההופעה (שחזרה, אגב לפלייליסט הרגיל, אחרי השינוי הקל בתמונע) עד ל"פעם האחרונה" הרגשתי שלא נוח לה כל כך.. שהיא לא ממש מרגישה טוב.. כאילו היא לא מכירה הרבה בקהל, או כאילו היא הרגישה שרוב הקהל הוא חדש ולא מוכר. יכול להיות שזה היה קשור לעובדה שתמיד היא מרגישה פחות בבית כשהיא לא בת"א, וגם בביט באופן ספציפי זו רק פעם שניה שלה.. החוסר נוחות הקל התבטא בזה שהיא הייתה קצת נבוכה וביישנית יותר מהרגיל.. את כל ה6-7 שירים הראשונים אני חושבת היא הציגה בשמם לפני שהתחילה לנגן (בקול שקורא לי היא אפילו אמרה שבמקור קראו לו the dead and the junkie ושהוא תורגם מאנגלית לעברית) ולי זה נתן קצת הרגשה כאילו היא היא חושבת שרוב האנשים זה הופעה ראשונה שלהם או משהו.. אבל אולי זו רק הרגשה שלי. חוץ מזה שהיא גם לא דיברה בין לבין ולא היו בכלל קטעי קישור נבוכים ומצחיקים ובדיחות רונה כאלה.. שזה היה קצת מבאס.. הדבר היחיד שהיה זה בהתחלה.. על השיר הראשון, בתוך אגם קפוא, ערן התחיל את השיר עם הגיטרה הפצפונת הזאת שהפציעה לראשונה בתמונע לפני שבועיים, שמה שהיא עושה הכי טוב זה לצאת מכיוון.. אז הם עולים על הבמה עוד לא התחילו ואיזה 2-3 דקות הם מנסים לכוון.. הם התחילו לנגן ופשוט הפסיקו אחרי שניה "לא אנחנו פשוט חייבים לסדר פה איזה עניין של כיוון" כולה מחייכת והקהל כזה צחק.. בסוף הם איכשהו כיוונו והתחילו לנגן למרות שהורגש שזה לא מכוון.. ובאמצע השיר ערן פשוט החליף והתחיל לנגן בגיטרה הרגילה! ואז בסוף השיר רונה עושה כזה "אני שמחה שעשית את הבחירה הנכונה.." וערן אמר "עשיתי את זה למענך!". השירים הבאים- נס, טיול בהיר, הקול שקורא לי, מיהו המיילל היו עדיין לא עד הסוף כזה.. כאילו עוד לא נוצר לגמרי החיבור בין רונה-כל הנגנים-הקהל.. תוך כדי "הפעם האחרונה" שהיה לו עיבוד קצת שונה שממש אהבתי (הליין פתיחה המפורסם עבר לקונטרה בס במקום לגיטרה וזה ממש מיוחד ויפה..) ואחריו רונה כבר יותר נכנסה והייתה אווירה יותר חמימה.. הקהל יותר מחא כפיים ומשם ההופעה ממש השתפרה. קצת מאכזב היה "סיפור מגירה" שהיה בהתחלה, שאני אישית מאוד אוהבת ואני ממש שמחה שהוא נכנס לפלייליסט אבל קצת הרגיש שרונה עדיין לא סגורה על העיבודים החדשים של כל השירים עם ההרכב החדש ובשיר הזה זה הורגש טיפה יותר. לעומתו "במערכת הדם" היה מצוין, מטריד בצורה מצמררת וגאונית כתמיד, בprison by the sea היא ממש נכנסה לזה והקהל ממש התלהב. היא שוב שרה את באמונה עיוורת, וגם הפעם הביצוע היה מצויין וגם הסט-דיסק ראשון של 10 שניות וגלויה היו מ-ע-ו-ל-י-ם. המיקום של השירים האלה בפלייליסט הוא פשוט מעולה תמיד היא מגיעה אליהם כבר חמה והם שירים כאלה חזקים ואינטנסיווים.. אני תמיד מחכה לחלק הזה בהופעה. סיים את ההופעה "המעיין הזוהר", ולאחר הקשבה זהירה והתבוננות מעמיקה ברונה ובאיך שהיא שרה את השיר הזה אני יכולה לחתום שהתמונה מתמונע היא מ"אאאאאת אאאאאל תתני לי להישאר צמאאאאא" בטוח. זה הרגע שבו מרגישים את הקריעה הזאת הצעקה הזאת. לא באף שיר אחר. ההדרן התחיל בשיר ה"שמח" של ההופעה "טוב עכשיו נשיר את השיר השמח בהופעה.. יש גם אחד כזה.." חח - לחיות נכון שזכה למחיאות כפיים ב"אוו לה לה לה" והיה ממש כיפי. ואחריו מבול וwait. ואני התסכלתי במבול וגם ב"אווו וווא אהה אהה" היא לא עוצמת את העיניים ונקרעת כמו במעיין הזוהר. אז נכון שכל הופעה זה קצת אחרת אבל לפי דעתי הרגע הזה של הגרון הקרוע והצהעקה הזאת שייכים למעיין הזוהר. כמובן שמבול היה מבול והוא היה מדהים ומרגש ומבול. וזהו.. דיברתי איתה אח"כ היה כיף ונעים כתמיד
כרגע יש תאריך לאירוח אבל אני לא אפתח פה לשטן (גם אם אף אחד לא יענה) ואציין אותו רק שהוא יהיה סופי-סופי-בטוח-סגור-נעול! ובקשר להופעות, בימים הקרובים האתר יתעדכן, כרגע יש הופעה במרתף 10 ב- 5.12. לילה טוב מקווה שמי שהיה נהנה!!
